מילת מפתח: רב-תרבותיות
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    במרכז לילדים מחוננים במכללה האקדמית תל חי נוסדה ב-2008 תוכנית מיוחדת בשם "משמעות בחיים". המאמר מתאר כיצד נפגשו במסגרת התוכנית 67 תלמידים מצטיינים בכיתות ז' ו-ח' מארבעה מגזרים: היהודי, המוסלמי, הנוצרי והדרוזי. מטרת התוכנית: לעודד את התלמידים לבחון ולעצב בכוחות עצמם את ערכיהם ואת האידיאולוגיות שלהם, בתקווה שכך ימצאו משמעות ותחושת ייעוד בחייהם, ואף יישמו את הרעיונות במציאות תוך הפגנת מנהיגות פוליטית וחברתית. התלמידים חולקו לקבוצות בנות 15 משתתפים, והתבקשו לדון בטקסטים פילוסופיים מתרבויות שונות, מזרחיות ומערביות, כדי לבחון את השלכותיהם האפשריות לחיי היומיום שלהם.

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).

  • לינק

    יושרה מקצועית ודמוגרפיות משתנות בבתי הספר הציבוריים בארה"ב יחד עם סטנדרטים להכשרת מורים בתחום של יכולת התמודדות עם אוכלוסיות לומדים מגוונות, דורשים שמתכשרים להוראה יהיו בעלי ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לעבודה זו. הדגש הגדל והולך על איכות המורים ועל אחריותיות (Herrera & Murray, 2004, Luster, 2010) הופכת את ההוראה בכיתות הטרוגניות לתחום הערכה הדורש שיקול דעת רב יותר. יכולת זו צריכה להיות מוערכת בהערכות ביצועי מורים אותנטיות כמו ה- "Teacher Work Sample"(TWS )*, שהוא כתיבה המהווה הזדמנות למתכשרים להוראה להדגים, לתאר ולחשוף שיקולים, ידע ויכולות הוראתיות שונות שלהם ( Dee, A.L ) .

  • תקציר

    ספרות במרחב מרובה תרבויות, מספר את סיפורם של מפגשי קריאה ולימוד שבהם השתתפו מורים יהודים וערבים במסגרת לימודיהם המשותפים. השיח המרתק בין עולמן של היצירות לעולמו של כל אחד מהקוראים והקוראות ולעולמה של מנחת המפגשים (מחברת הספר) חשף זיקות בין פרשנות ותרבות כמו גם מתחים בחברה הישראלית. הספר בוחן את גבולותיו של השיח בהקשרים אקדמיים ואת יכולתו לקדם למידה משמעותית באמצעות העיון ביצירת ספרות. בד בבד בוחן הספר את התהליך האישי שעברה המחברת תוך כדי המפגשים עם תלמידיה והכתיבה עליהם ( יעל זרמי-פויס ) .

  • לינק

    מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

  • תקציר

    ישנם מעט מחקרים אמפיריים הבוחנים את אופן ההוראה המקוונת על פני תרבויות שונות, ובייחוד ניתן להבחין בחסרונו של מחקר מסוג זה בקרב תלמידים ממוצא היספאני ותלמידים ממוצא ילידי בארצות הברית. ספר זה מציג את ממצאיו של מחקר בן שנתיים, לאורם נתגבש מודל הדרכתי מקיף (רב-תרבותי ובין-גילי) ללמידה מקוונת. ספר זה מהווה מדריך מעשי עבור הקורא, שכן יעניק לו הוראות מפורטות בדבר גישת ההוראה (הצעות פדגוגיות, טכניות, ועוד) המומלצת עבור למידה מקוונת יעילה, כאשר הבסיס הוא ההבחנה בין האופנים בהם נוטים בני תרבויות וגילאים שונים ללמוד באופן מקוון ( Ke, Fengfeng, Chavez, Alicia F ).

  • לינק

    המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

  • לינק

    טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר(context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה (Rose, D., Potts, A.D).

  • לינק

    תכנית "חיים משותפים" היא למעשה פיתוח של התוכנית "פרלמנט תלמידים", שבאה להדק את שיתוף הפעולה בין המגזר היהודי והמגזר הערבי. באותם בתי ספר שהופעלה בהן התכנית התלמידים למדו ופעלו יחדיו לאורך השנה בנושא ה"חיים המשותפים" סביב צירים מארגנים שונים. כל צמד בחר ציר אחד של למידה ועשייה קהילתית משותפת למען האחר, באמצעות מיזם חברתי-קהילתי. במהלך התכנית תלמידים יהודים וערבים נחשפו להיכרות אישית ותרבותית, ותובנות הנובעות מההיכרות ההדדית במרחבים הקהילתיים שלהם. "במפגשים הדו לאומיים נוצר בהדרגה קשר טוב ושיח בין התלמידים מבתי הספר במגזר היהודי לבתי הספר במגזר הערבי". במקומות שהתכנית קיבלה גיבוי ותמיכה של מנהלי בתי ספר היא הופעלה בהצלחה רבה, לדוגמא :חטיבת הביניים גוונים בראש העין ובתי ספר של רשת אורט בעיר עכו.

  • סיכום

    שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

  • סיכום

    המאמר הוא סקירה של ספרות מחקרית העוסקת במושג/ברעיון של מקורות ידע תרבותיים והשפעתו על הוראה, במיוחד הוראה לילדים בעלי הישגים נמוכים הבאים מקבוצות של מיעוטים. הסקירה כללה טקסטים מארה"ב (רוב המאמרים), אוסטרליה, בריטניה וקנדה (מאמר אחד).ממצאים של מחקרים מצביעים על השכיחות של תיאוריית החסר (Deficit) בקרב מורים בעולם כולו (Gee, 1996). תיאוריה זו "מאשימה" בתת-ההישגיות את התלמידים עצמם, את משפחותיהם ואת תרבויותיהם (Bishop, 2001), ואינה רואה את חלקו של בית הספר בכך. תפיסה זו, אף שהיא נקוטה בידי המורים עשויה להיות סמויה , בגלל חוסר מודעות לעמדות ולאמונות שלהם וחוסר הבנת השפעתן על תת-הישגיות של תלמידים ( Hogg, L.) .

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר שליווה בוגרי מכללה לחינוך, ילידי אתיופיה, אשר גרים בישראל ולומדים בתכנית ייחודית להכשרה להוראה, במסעם לאתיופיה. הסטודנטים – בוגרי המכללה- ענו על שאלונים לפני המסע ועם שובם לארץ. כמו כן במהלך המסע נערכו ראיונות אישיים עם כל אחד מהמשתתפים. משילוב שיטות המחקר עלה כי ניתוח תוכנן של שאלות פתוחות העוסקות במטרות המסע ובציפיות ממנו וניתוח איכותני נרטיבי של הראיונות מלמדים, כי היוצאים למסע היו עסוקים בעיקר בהוויית זהותם. המסע יצר מפגש של הסטודנטים להוראה עם תרבות המקור שלהם, ואפשר דיאלוג פנימי בין העולם שממנו באו לבין ההווה הקיומי שלהם. בדרך זו הם בחנו מחדש את הרכיבים השונים בזהותם האישית, התרבותית והמקצועית. המסע חשף את המשתתפים למארג של חוויות, מראות ושאלות, והיה מנוף להעצמה אישית בשלושת תחומי הזהויות האלה ( אורנה שץ אופנהיימר , אסתר קלניצקי).

  • לינק

    הרפלקציה של המורים בעקבות המחקר כללה שיקולים תרבותיים מהותיים כמו השאלה כיצד אינטראקציות וארגון כיתתי משפיעים על לומדים שונים, מהי מדיניות שיעורי הבית הנכונה, כיצד משפיעות תוכניות על לומדים שונים ועל הזדמנויות למידה ועוד. המורים הצליחו להשתמש בהבנה רחבה של רב-תרבותיות כדי להתחיל להתעמק בתחומים שקודם לכן לא התייחסו אליהם. ההתנסויות שעלו מן המחקר מצביעות על הדרך שבה בניית פיגומים ופיתוח ידע מורים בתחום זה וקישור לידע הייחודי שלהם הם כלים משמעותיים להתפתחות מקצועית. ההזדמנות שניתנה למורים שבמחקר לראות במבט רחב מהי תרבות ומה משתמע מכך לעבודה בכיתה קידמה אותם כאנשי מקצוע. ההזדמנות לבצע מחקר מורים על היבטים תרבותיים ולבחון את תוצאות ההתערבויות שלהם היוו תוספת ידע והעמקתו בהקשר המדובר ( Wiseman, A., Fox, K.R ) .

  • סיכום

    במחקר נבחנו 45 סילבוסים בנושא חינוך רב-תרבותי הנלמדים במסגרת הכשרת מורים בארה"ב, בדגש על ההמשגות שהם משקפים. באמצעות ניתוח תוכן איכותני והסתמכות על טיפולוגיות קיימות על חינוך לרב-תרבותיות הכותב מנתח את התיאוריות והפילוסופיות שבבסיס תכניות ההוראה הללו. מן הניתוח עולה כי רוב הקורסים תוכננו להכשיר מורים לכשירויות פרגמטיות ולמודעות אישית. נעדרה מהן הכנה המתאימה לעקרונות המפתח של חינוך רב-תרבותי, ובהם, למשל, מודעות ביקורתית ומחויבות לשוויון בחינוך.תוכניות ההכשרה הקיימות היום עומדות בפני לחצים ודרישות רבים. הם מאתגרים ומדגישים גם את נושא ההכשרה לרב-תרבותיות. כאמור לכך נדרשים גישה רב-רובדית, ושינויים במודעות, במדיניות ובמעשה. מחקר זה מספק עדשה מסוימת שמבעדה ניתן לשקול את הנושא ואת הדרכים והאפשרויות לשילובו בתכניות הכשרה ( Gorski, P.C).

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך ע"י חוקרות ישראליות (נירית רייכל ושרה ארנון, מכללת אוהלו) ופורסם בכתב עת בינלאומי בדק את ההבדלים וקווי הדמיון בתפיסת המורה הטוב בקרב אוכלוסיות שונות תוך התמקדות בשני היבטים: מגדר ואתניות. המרואיינים נבחרו מהקבוצות הבאות בחברה הישראלית: גברים ממוצא יהודי, נשים ממוצא יהודי, גברים ממוצא ערבי ונשים ממוצא ערבי. שאלת המחקר היתה: האם הזהות האתנו-תרבותית מסבירה את ההבדלים בתפיסת המורה הטוב. הממצאים מלמדים כי מרכיבי הזהות האתנו-תרבותיים מסבירים את ההבדלים לגבי תפיסת המורה הטוב. בעוד הגישה של המרואיינים הערביים ביטאה תפיסה ברורה ומגובשת לגבי דמות המורה הטוב, הרי בקרב המרואיינים היהודיים התפיסה הייתה הרבה יותר הטרגונית. מבחינת המגזר היהודי האינטראקציה של המורה עם התלמידים היא המרכיב החשוב של המורה הטוב בעוד המגזר הערבי ייחס יותר חשיבות לדמותו האתית ערכית של המורה Nirit Reichel, Sara Arnon) ).

  • תקציר

    מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

  • מאמר מלא

    המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.

  • לינק

    כיצד מאפשרים לבני נוער להביע עצמם באינטרנט ובאותה עת משפרים את יכולות הכתיבה שלהם. האתר "מקום מכאן" שהוקם ביוזמת מט"ח הוא ללא ספק שילוב ייחודי של רב-תרבותיות מתוקשבת ומקום מפגש פלורליסטי של בני נוער מעדות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. מדובר על ילדים ובני נוער היכולים לשלוח לאתר אינטרנט כתבות שיזמו וכתבו או תגובות לכתבות של תלמידים אחרים. התלמידים יכולים לראות את כתבותיהם בעברית או בערבית (כולל תרגום) לאחר עריכה של צוות האתר במט"ח. נועה שפירא היא מנהלת ועורכת האתר בעברית ועולא דרוויש היא מנהלת ועורכת האתר בערבית. באתר הכתיבה הרב-תרבותי באינטרנט משתתפים באופן עקיף גם מורים לאזרחות בבתי ספר ערביים או יהודיים (או צ'רקסים) המנצלים את הפלטפורמה של האתר באינטרנט על מנת לעודד ולתרגל תלמידים במטלות כתיבה מעניינות הזוכות לחשיפה ולמשובים. ההפעלה החינוכית בבבתי הספר נעשית במסגרת פרויקט מחוייבות אישית. גם המורים לתקשורת בבתי הספר הערביים מפעילים את התלמידים במטלות כתיבה ומעודדים אותם לכתוב לאתר. עורכי האתר במט"ח משתדלים כי האתר ישקף את כל מגוון הדעות והפלורליזם בחברה הישראלית ואכן האתר מהווה מקום מפגש תוסס ואותנטי לבני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית ששואפים לעתים להביע את קולם הייחודי .

  • לינק

    מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין