מילת מפתח: רב-תרבותיות
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    כיצד מתייחסים מורים במערכת החינוך לריבוי התרבויות בכיתתם? מהן תפיסותיהם ופעולותיהם ביחס לתלמידיהם העולים? כדי להשיב על שאלות אלה ריאיינה החוקרת מורי עולים בארבעה בתי ספר על-יסודיים במרכז הארץ. העולים הם בעיקר מאוקראינה וצרפת ומיעוטם ממדינות דוברות אנגלית. בראיונות נבדק יחסו של המורה אל תרבות המוצא של התלמיד, אל שפתו, אל משפחתו וכן עד כמה המורה מגויס לייצג ולקדם את הערכים הקנוניים הדומיננטיים בחברה הישראלית, ביניהם השירות בצבא, או שהוא מייצג תפיסות פלורליסטיות יותר כלפי השירות הצבאי. לפי ממצאי המחקר, ישנם מורים שתפיסותיהם ופעולותיהם תואמים את הגישה הרב-תרבותיות, מורים שתפיסותיהם ופעולותיהם תואמים את גישת כור ההיתוך וכאלו שיש פער בין תפיסותיהם הרב תרבותיות ופעולותיהם המותאמות לכור ההיתוך. נמצא כי במסמכי המדיניות בנושא אינם בהירים ונגישים למורים, ואלה אינם מקבלים הכשרה והכוונה מקצועיות מספקות לעבודה עם אוכלוסיות עולים.

  • לינק

    במאמר זה מופיע מיפוי של מגמות מרכזיות בתיאוריה ובפילוסופיה ישראליות של חינוך, בעקבות ראיונות עם תיאורטיקנים ישראלים של חינוך באקדמיה. החוקרות זיהו מגמות בולטות של מחשבה עכשווית במציאות רב-תרבותית, טכנולוגית ופוסט מודרנית ובהן: חינוך לאהבת האחר ולערכים הומניסטיים; מעורבות הורית בחינוך; העצמה של נשים וילדים; פיתוח של אוטונומיה אישית; חיזוק ליברליזם ואוטונומיה בבתי הספר; יצירת תחושה טובה יותר של זהות אישית וקהילתית; סביבות למידה מתקדמות; שילוב טכנולוגיות בחינוך ויצירת אינטראקציות רב תרבותיות.

  • תקציר

    סיכום מאמר הסוקר ספרות בנושא מקומה של הוראה רגישה מבחינה לשונית בתוכניות להכשרת המורים. המאמר מציע מסגרת תיאורית מיוחדת להבנת הגישה הפדגוגית המיוחדת להוראה בסביבה רב-לשונית.

  • לינק

    האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה נייר עמדה במטרה לקדם את החיים המשותפים המשמעותיים והשוויוניים של יהודיות/ ים וערביות/ים בקמפוסים אקדמיים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורות ומורים. המסמך מציג ידע תיאורטי על רב תרבותיות וחינוך-רב תרבותית; יחסי כוח בין רוב ומיעוט (יהודים וערבים באקדמיה ובמכללות להכשרת מורים); ו-23 המלצות לפעילויות, תכניות ויוזמות במרחב המשותף של ערבים/ות ויהודים/ות באקדמיה בתחום הכשרת המורות/ים.

  • לינק

    האם אינטגרציה יכולה להתקיים בתוכניות להכשרת מורות?בנושא זה עסקה הרצאתה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן. זלמנסון לוי הזהירה כי אם הכשרת המורים תיעשה בכיתות הומוגניות, ללא ייצוג של מגוון האוכלוסיות בישראל, האחידות וחוסר הייצוג יחלחלו ויגיעו גם לבתי הספר. היא סיפרה כי ב-2005 הוקמה בסמינר הקיבוצים תוכנית לצדק חברתי, סביבתי ולשלום – על פי העקרונות של הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • תקציר

    החברה בה אנו חיים הנה רב-תרבותית. כיום חלק מן המודלים החינוכיים המנסים לענות על צרכים העולים מן המגוון התרבותי אינם מצליחים לענות על צרכים אלו. לפיכך יש להדגיש את חשיבות הנושא כבר בשלב הכשרות המורים. מחקר זה בוחן את אמונותיהם של סטודנטים להוראה אודות מגוון תרבותי ואת יחסם לתכניות הכשרת מורים. נמצא שאמונותיהם של סטודנטים המתחילים את הכשרת המורים אודות מגוון תרבותי הנן פחות חיוביות מאמונותיהם של סטודנטים המסיימים את הכשרתם.

  • סיכום

    ב-2013 יזם משרד החינוך רפורמה שתאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים לבתי ספר ציבוריים רשמיים הקשורים לזרם חדש במערכת החינוך: זרם החינוך החרדי-ממלכתי. בבתי ספר חרדיים-ממלכתיים, מצופה מהתלמידים ללמוד את כל תוכנית הליבה, המקבילה לזו הנלמדת בבתי ספר ציבוריים אחרים, ובכלל זה מקצועות חילוניים כמתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מחקר זה בחן כיצד קבוצה של בתי ספר חרדיים העניקה לגיטימציה לרפורמה חדשנית זו, שהחוק אינו מחייב לאמצה.

  • סיכום

    הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.

  • לינק

    עד לפני שנים ספורות נדיר היה למצוא מורים וגננות יוצאי אתיופיה, וגם אם המצב השתפר מעט עדיין ניתן לומר בהכללה כי בני העדה מודרים מהעשייה החינוכית. זאת, במערכת ציבוריות שמדיניותה הרשמית מתיימרת לחתור לשוויון, הכלה ופלורליזם.מאמר זה בוחן את השתלבותם של צעירים יוצאי אתיופיה במערכת ההכשרה להוראה, וכן את השתלבותם כמורות וכגננות במערכת החינוך באמצעות סיפוריהן של מורות וסטודנטיות להוראה.

  • לינק

    הבחירות לנשיאות האמריקאית ב-2016 סימנו תקופה של שסע פוליטי עמוק באומה ותוצאתן היתה מפנה אדמיניסטרטיבי וערכי משמעותי בתחומים אחדים, ובכללם הגירה. מאמר זה בוחן את ההשלכות של המפנה הפוליטי הזה על תלמידים מהגרים בתקופת ממשל טראמפ. הכותבים בוחנים את הספרות על בחירה בבתי ספר ועל המדיניות כלפי מהגרים – שני התחומים בהם צפוי השינוי הגדול ביותר בחיי מהגרים בארצות הברית. הכותבים מזהים נושאים שעדיין לא נחקרו מספיק, כגון החוויות החינוכיות הייחודיות של תתי-קבוצות מיעוטים-מהגרים שונות, יחסי הגומלין בין גזע לבין סטטוס ההגירה, ותלמידים מהגרים באזורים כפריים. המאמר מציע המלצות למדיניות ולמחקר.

  • לינק

    הטענה המרכזית של מאמר זה היא כי תורתו של ההוגה הסיני קונפוציוס בדבר הרמוניה חברתית יכולה לספק הצדקה חיונית לחינוך ליברלי, אותו חינוך הומניסטי המתמקד במדעי הרוח ושכיום נטען נגדו כי אינו מועיל לחברה ואינו תורם כלכלית ולכן המדינה אינה צריכה לממנו. קונפוציוס היטיב להבין את הערך המוסף שיש לגיוון ולריבוי בהשוואה לאחידות בהיבטים רבים של הפעילות האנושית, החל בצורך של השליט בשרים בעלי דעות שונות שייעצו לו בדבר דרך הפעולה הטובה ביותר וכלה בצורך של השף להשתמש במרכיבים רבים כדי להכין ארוחה טעימה.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן האוריינטציות של מורים כלפי מגוון תרבותי חוזות את התוצאות הפסיכולוגיות של המורים הקשורות לעבודתם עם תלמידים מהגרים – כלומר שחיקה הקשורה למגוון ומסוגלות עצמית הקשורה להגירה. המחברים יישמו את מודל DOPA (Diversity in Organizations: Perceptions and Approaches; מגוון בארגונים: גישות ותפיסות) שפותח בהתבסס על התפיסות של האנשים בארגון; המודל מציע ארבע תפיסות וגישות למגוון: נכס, בעיה, אתגר, או מטרד. במחקר נמצא כי התפיסה של המורים את התלמיד המהגר כנכס ולא כבעיה הייתה קשורה לשחיקה הקשורה למגוון נמוכה יותר ולמסוגלות עצמית הקשורה להגירה גבוהה יותר (Tony Gutentag, Gabriel Horenczyk, and Moshe Tatar, 2017).

  • תקציר

    המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (לאה קוזמינסקי, 2017).

  • סיכום

    המחברת טוענת כי התפקיד של התכניות להכשרת מורים במאה ה-21 הוא להעניק לסטודנטים שלהן מיומנויות ותפיסות הדרושות להוראה במערכות רב-תרבותיות הכוללות תלמידים ממוצא אתני, דתי, חברתי וכלכלי שונה. על כן, התכניות להכשרת מורים צריכות להתייחס לשונות בין הלומדים ולספק למורים לעתיד מיומנויות שיאפשרו להם לטפח "למידה משמעותית ומערבת" עבור כל התלמידים.המחברת מכנה זאת "הכשרה להוראה הנענית לשונות", שתכלול התייחסות לסוגיות של ההיסטוריה ושל התרבות של המגזרים השונים באוכלוסייה, יישום של סגנונות למידה שונים שיאפשרו לכל הסטודנטים/תלמידים להצליח, "ובחינה ביקורתית" של מדיניות החינוך לגבי צדק חברתי ושוויון חינוכי (קוזמינסקי, 2017).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

  • לינק

    תיאור תיאור

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד ניתן לפתח כישורים בין תרבותיים, עמדות וידע מורים הקשורים ביניהם כחלק מפיתוח של כשירות בין תרבותית או רב-תרבותיות (Dervin, 2010, 2016). הקשר הסקירה הוא התנסות של מתכשרים ו/או מורים בפועל בתקופת התנסות מעשית בתרבויות/בארצות אחרות (למשל, סין/ניו-זילנד, ארה"ב/יפן). הכותבים סקרו מאמרים שבחנו התנסויות מסוג זה ומצאו עדויות על שיפור יכולות ומודעות רב-תרבותית וגם – השלכות בלתי חיוביות.

  • לינק

    נשיא המדינה משיב על השאלות של הד החינוך: כמו בטבע, אי אפשר להפריח ניצנים מלמעלה; צריך לטפח את תהליכי צמיחתם מהקרקע. הנכונות של כל שבט לקיים את המשא ומתן הזה באומץ ובפתיחות, לסמן את ציפור הנפש שלו — מרכיבי זהותו שאינם ניתנים לשינוי או לערעור — לצד החלקים שהוא מוכן להגמיש ואולי אפילו להשיל היא אחד הגורמים שיקבעו כמה דורות נצטרך כדי לסלול את הדרך המשותפת שלנו (ראובן ריבלין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין