מילת מפתח: קשיים רגשיים
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • סיכום

    בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

  • תקציר

    המאמר משרטט את תמונת המצב של מדיניות משרד החינוך לאור התפתחות הידע המחקרי והמעשי בתחום לקויות הלמידה בשנים האחרונות ומציב קווי מתאר לעיצוב מדיניות עתידית, בהתייחס להשלכות החוק לזכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, ותוך התבססות על השינויים המקצועיים שפורסמו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית במאי 2013. קווי מתאר אלו מהווים בסיס לעבודתה של ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר החינוך והמנהלת הכללית של המשרד, לקביעת עקרונות בסיס לבניית תשתית למדיניות עתידית בתחום לקויות למידה (יהודית אל-דור).

  • תקציר

    ילדים הסובלים מקשיים חברתיים יש להפנות לטיפול ורצוי בשלבים מוקדמים, לפני שהילד מתקבע בתפקיד "השעיר לעזאזל" בחברה, לפני שהוא סופג את המתחים החברתיים של כל ילדי הכיתה ולפני שמצטבר אוסף חוויות קשות, העלולות ליצור נזק הן בהווה והן בעתיד, בכל תחומי התפקוד והדימוי העצמי של הילדים. בשנים האחרונות מתחזקת יותר ההבנה כי תופעות של ילדים הסובלים ממצוקה חברתית יכולות להעיד על קשיים רגשיים עמוקים וראשוניים יותר (כגון: הגישה ההתקשרותית) וכי יש להתייחס לכך ביתר רצינות, ולראות בקשיים החברתיים של הילדים סימפטום המעיד על קושי עמוק יותר בתחום הרגשי שיש לטפל בו ( חנה גרפי) .

  • לינק

    מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

  • לינק

    דן, בן ארבע, חוזר מהגן ומשתף את אמו בפירוט בכל מה שהתרחש בגן באותו היום: מה הגננת סיפרה, מי הרביץ למי, באיזה משחקים שיחקו ואיזה שיר חדש הוא למד. בגן, לעומת זאת, הוא מסרב לדבר עם הגננת והילדים האחרים. כאשר הגננת פונה אליו בשאלה, הוא מניע בראשו לחיוב או לשלילה, אך כאשר השאלה מורכבת יותר- הוא מסב את ראשו בשתיקה. ולמעשה, האנשים היחידים לידם דן מסוגל לדבר באופן חופשי ושוטף הם הוריו ואחיו. גם במפגשים משפחתיים מורחבים יותר, בהם משתתפים גם דודים, סבים וסני דודים, דיבורו של דן מוגבל למילים בודדות, הנהונים ותנועות שהוא מחווה בידיו. סירובו של דן לדבר בפני אנשים זרים נובע מהפרעה נדירה המכונה "אילמות סלקטיבית" (Selective Mutism) ומתבטאת בסירוב לדבר במרבית הסיטואציות, מסיבות רגשיות.

  • סיכום

    במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

  • סיכום

    המאמר דן בתופעת ההימנעות של תלמידים מבית הספר: מקורות התופעה, אפיוניה והדרכים לטיפול בה. המחברת מנסה להבחין יותר במדויק בהתנהגויות השונות של הימנעות מבית הספר העולות בספרות שעוסקת בתחום, ומציע מודל מקיף ודיפרנציאלי של התופעה. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, בעבודה עם הילדים עצמם, אך גם עם הוריהם ועם המערכות הקולטות אותם, מתוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ובעירוב גורמי טיפול, חינוך ורווחה. (צילה טנא)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין