מילת מפתח: קריאה
מיון:
נמצאו 132 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    העולם המודרני מציב בפני התלמידים דרישות חדשות. אחת מהן היא הצורך לפתח ידע וכישורים על מנת שיוכלו להיות צרכנים ביקורתיים של מאגר הטקסטים העצום הזמין להם, הן בדפוס והן באופן מקוון. ובכל זאת, מחקרים מוכיחים כי לעתים קרובות מאד תלמידים מתקשים בהבנה של טקסטים מורכבים, ובמקביל נראה שדפוסי השיחה של המורים אינם תואמים את מאפייני השיח הפרודוקטיבי. במילים אחרות, פרקטיקות הדיבור של המורים בכיתות אינן כאלה העשויות להוביל לקידום התלמידים לקראת הבנה משופרת של הטקסטים ולהניעם לחשיבה אנליטית וביקורתית.

  • תקציר

    הכרת אותיות וזיהוי צליליהן חשובים להתפתחות יכולות הקריאה של ילדים. המאמר מתאר מחקר פעולה שבוחן האם יישום שתי דרכי הוראה חדשות יחולל שיפור ביכולת ילדי גן לזהות אותיות וצליליהן. נמצא שתלמידי גן אשר התקשו בזיהוי אותיות וצלילים שיפרו משמעותית את יכולותיהם בעקבות יישום שיטות הוראה שונות במסגרת קבוצות קטנות.

  • תקציר

    סטודנטים רבים רגילים להגיע לשיעורים מבלי שקראו את חומרי הקריאה הנדרשים, אף לא באופן חלקי ושטחי. כתוצאה, הם נוקטים בעמדה פסיבית בשיעור, הדיון הופך לשטחי והלמידה נפגמת. מאמר זה מתאר תכנית פעולה חינוכית לעידוד מעורבות הסטודנטים כתלמידים פעילים הן בהכנה לשיעור והן בדיון עצמו.

  • סיכום

    מטרת המחקר: חקר תפיסות של מתכשרים להוראה ושל ספרנים מתכשרים ביחס לשימוש בספרים שיש בהם נושאים מעוררי מחלוקת ע"י תלמידים מגיל הגן עד כיתה ו'. כיצד מתכשרים להוראה חושבים על מה שתלמידים צריכים לקרוא? מי מחליט מה על ילדים לקרוא? ובמיוחד, כיצד מתקבלות החלטות על ספרות במחלוקת ומה משתמע מכך לגבי הזכות של תלמידים לקרוא?

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם משימות קריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים באמצעות ניתוח-על של מחקרים שבוצעו בתחום. צוות החוקרים כלל בניתוח הן ניסויים בהם התלמידים התבקשו לקרוא והן ניסויים בהם התלמידים התבוננו בתלמידים אחרים קוראים. ניתוח המחקרים מצביע על כך שהתערבויות בקריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים.

  • תקציר

    המספר והטווח ההולך וגדל של ספרים מקוונים הזמינים בשוק הספרים לילדים מניע מחנכים וחוקרים לחקור עד כמה פלטפורמות אלה יכולות לתרום לקידום האוריינות המתהווה. המאמר דן במחקר עכשווי שנערך בקרב ילדים בגן בני 4.5 שנים עד 7 שנים. הממצאים ציינו שההדרכה המטא-קוגניטיבית המוטמעת בספר המקוון החינוכי תמכה במודעות הפונולוגית אבל לא ברכישה של אוצר מלים (Adina Shamir, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה היום ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" – רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה. במחקר פיזה 2015 הושם דגש על אוריינות מדעים (ראמ"ה).

  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • תקציר

    המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

  • תקציר

    התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

  • תקציר

    המחברות מציגות שלושה מחקרים שהתמקדו בקריאת ספר אלקטרוני (e-book) בקרב ילדי גן בהקשרים שונים המכוונים לתמוך באוריינות בגיל הרך. במחקר מספר 1 המחברות חקרו את ההשפעה של גיל הילדים ומספר הקריאות העצמאיות על מודעות פונולוגית וקריאת מילים. במחקר מספר 2 המחברות בחנו: (א) התנהגות הורים במהלך קריאה משותפת עם ילדיהם בספר אלקטרוני בהשוואה לקריאה משותפת בספר מודפס ו-(ב) תיווך הורי בקריאה משותפת של ספר אלקטרוני מתחשב בזולת בהשוואה לקריאה משותפת בספר אלקטרוני שאינו מתחשב בזולת. במחקר מספר 3 המחברות השוו תמיכה של מבוגרים בקריאה משותפת בספר אלקטרוני לקריאה משותפת בספר מודפס והשוו את שני הסוגים של הקריאות לקריאה עצמאית של ילדים בספר אלקטרוני (Korat, Ofra; Segal-Drori, Ora, 2016).

  • לינק

    האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

  • תקציר

    עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

  • תקציר

    מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).

  • לינק

    זה שכיח בקורסים בקולג' לבחון סטודנטים על הקריאות הנדרשות בקורסים אלו. עם צמיחת החינוך המקוון סטודנטים נדרשים לעיתים קרובות לספק ראיות לקריאת החומר. אולם, קיים מחקר אמפירי מועט הקובע את האמצעים הכתובים הטובים ביותר כדי להעריך שסטודנטים קוראים את החומרים. מחקר זה השווה באופן ניסויי את ההשפעה של מתן סיכומי קריאה או שאלות חקר על ביצועי מבחן של סטודנטים. התוצאות חשפו ששאלות חקר הובילו לציוני בוחן גבוהים יותר ולהכנה טובה יותר לבוחן, בהתבסס על משוב מהסטודנטים (Davis, Cheryl J.; Zane, Thomas, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    מחברי המאמר מבקשים לצרף את הקוראים למסע בין-דורי בנתיבים פרשניים, מסע העוסק בשאלה המטרידה רבים: כיצד פרשנות מביאה לידי הבנה? המחברים מחלקים שאלה זו לשתי שאלות משנה: הראשונה, האם אדם יכול להתבונן על טקסט ב"אובייקטיביות", כלומר האם אנו יכולים להתייחס לפעולה אנושית ולקבוע בפשטות: "כך היה", "כך בדיוק כתוב", ובעצם "זו האמת", או שמא כל ניסיון לתאר את העולם מהול בהכרח בפרשנות אישית, סובייקטיבית ורבת-פנים? בהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כי אי-אפשר להתבונן על המציאות באובייקטיביות, עולה השאלה השנייה, החינוכית: כיצד מתמודד המורה עם המשימה של ההוראה והקניית הידע בעודו מודע לריבוי הפרשנויות האפשריות לאובייקט הלמידה (טקסט או התרחשות במציאות), ומכאן ליחסיותו של הידע שהוא מציע לתלמידיו? המחברים מציעים תיאור מקוצר של תולדות הדיון במקומו של הפרשן בפרשנות ומעיינים בכמה מקורות תלמודיים הדנים גם הם, מתוך עולמם, בחוסר יכולתו של לומד התורה לדעת את האמת "האחת" שלה (רוחמה וייס, אבנר הכהן).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר שתי התנסויות חדשניות עם טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בהכשרת מורים באמצעים של פיתוח שני בלוגים אודות ספרות ילדים ובוגרים צעירים. המחקר של שתי הפעילויות מראה את השימושיות של הבלוגים בהשכלה הגבוהה ואת תרומתם להכשרה הלשונית והספרותית של המורים לעתיד (Neira-Pineiro, Maria del Rosario, 2015).

  • תקציר

    בעוד שטכנולוגיות חדשות רבות מספור מופיעות בכיתות בית הספר ובחיינו, המחברים טוענים שאנו צריכים לזכור מהן מטרותינו בקריאה לפני שאנו משתמשים באחת מהטכנולוגיות. מחברי המאמר מציעים שמטרה עיקרית היא פיתוח היכולת לקרוא כדי ללמוד בעזרת מידע מקוון (Leu, Donald J; Forzani, Elena; Timbrell, Nicole; Maykel, Cheryl, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין