מילת מפתח: קריאה ממחשב
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב או מסמך של מאות מילים בכתב יד? סביר להניח שעברו מאז שנים. ובכל זאת, תלמידי כיתה א' עדיין מתרגלים מיומנויות כתיבה בעיפרון במחברת שורה. האם הגיע הזמן ליישר קו עם הטכנולוגיה? (תמירה גלילי).

  • לינק

    הפיתוח המהיר של דפדפנים, במיוחד כרום, משלב כיום יותר השתלבות קידום פרסומות ברמת אודיו וגם וידאו. אם תכנסו, למשל, לאתר של וואלה כל המסיחים האלו יבאו לידי ביטוי ויפגעו ביכולת קריאת המאמרים שלכם באתר. הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים, פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת. רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא, על כן , איטית. למעשה, מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. על מנת לפתור את הבעיה יש כמה תוספי עזר שנועדו להקל על קריאה מהירה, שקטה ורציפה שלכם (עמי סלנט).

  • לינק

    מחקר שבחן העדפות קריאה של סטודנטים שלמדו בקורס מקוון במלואו מצא ש-92 אחוז מן הסטודנטים העדיפו להדפיס את חומרי הקורס ולקרוא אותם מנייר ולא ישירות ממסך המחשב. הסיבות שבגינם העדיפו הסטודנטים להדפיס את חומרי הלימוד היו בשל הניידות הקלה יותר, שיקולים ארגונומיים ובעיקר עייפות העיניים בקריאה ממסך וכן בשל הקלות הרבה יותר בהוספת הערות לטקסט מודפס. בעקבות התובנות ממחקריה של קארי ספנסר (Carrie Spencer) החלו להתגבש כיוונים מחקרים חדשניים של שילוב קריאה מקוונת תוך כדי הבנייה פעילה, כלומר, תוך כדי הקריאה המקוונת הלומד רושם ומסמן הערות וסיכומי ביניים בחלון הנפתח לצד הטקסט. בסקירה מוצגים כלים מתוקשבים שונים ליצירת למידה הבנייתית תוך כדי קריאה מקוונת (עמי סלנט).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

  • לינק

    תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • לינק

    מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

  • לינק

    אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

  • לינק

    הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים , פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת . רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא , על כן , איטית . למעשה , מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. בסקירה מוצע פתרון טכנולוגי להקלת הקריאה באינטרנט.

  • לינק

    פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

  • לינק

    מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

  • לינק

    אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד ( in press ) מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי. המחקר הנוכחי, בדק הסבר חלופי לממצאים הללו: זמן למידה קצוב וקצר אך ידוע מראש מייצג עבודה תחת לחץ זמן והלומדים ממסך יכלו להשוות את ביצועיהם על ידי תכנון יעיל שעזר להם להתגבר על מכשלות טכנולוגיות. במחקר הנוכחי סטודנטים לתואר ראשון בטכניון למדו טקסטים על מסך או על נייר תחת זמן חופשי, זמן קצוב וקצר מדי, ותחת למידה קטועה באופן פתאומי לאחר אותו זמן קצוב. ההסבר החלופי נדחה: לא נמצא הבדל בין הזמן הקצוב והלמידה הקטועה, מה שמצביע על כך שלא ננקטו פעולות מפצות על בסיס ידיעת מגבלת הזמן מראש. מעבר לכך, ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן ).

  • לינק

    סטייסי ברדפורד תוהה האם רצוי להשתמש במחשב-הלוח (iPad) ככלי לקריאה עם ילדים קטנים. לשם כך, היא החליטה להתייעץ עם פרופסור פגי מקנאמארה, יו"ר החוג להכשרת מורים ב-Bank Street College of Education. מקנאמרה טענה כי ילדים יכולים לקרוא סיפורים אלקטרוניים בתנאי שהמבוגרים ימלאו אחר מספר כללים. שנית, אם הספר מאפשר להורה לבחור בין האפשרות לקרוא את הסיפור לילד או שהמכשיר יקריא את הסיפור, יש לבחור בהקראת הסיפור על-ידי ההורה. אם הספר האלקטרוני מגיע בגרסת שמע בלבד, ההורה תמיד יכול להנמיך את הקול ולקרוא את הסיפור בעצמו. לבסוף, הספרים האלקטרוניים אינם מהווים תחליף לספרי התמונות. את ספרי התמונות יש לקרוא מדי יום, הספרים האלקטרוניים הם מכשיר נוסף, שבו ההורה יכול להשתמש ( Stacey Bradford).

  • לינק

    האם חווית הקריאה בספר אלקטרוני מעודדת קריאה יותר אינטנסיבית? ממצאי מחקר חדשים מארה"ב מלמדים כי אנשים שרכשו מכשירי קריאה לספרים אלקטרוניים ( E-readers ) מקדישים יותר זמן לקריאה. המחקר שנערך בארה"ב בקרב 1200 קוראי ספרים אלקטרוניים גילה כי 40% מהם מקדישים הרבה יותר זמן לקריאה, ואילו 58% אמרו כי הם קוראים באותו היקף כמו קודם. 2% מתוך הקוראים טענו כי הם קוראים פחות. עדיין מוקדם להעריך את ההשלכות של ספרים אלקטרוניים על הקריאה , מה גם שבישראל המהלך האחרון של פיתוח ספרים אלקטרונים בעברית לא הביא להתעוררות שוק הספרים האלקטרוניים . בארה"ב ההיצע של כותרים אלקטרוניים באנגלית הולך וגדל כל הזמן ואילו בישראל המבחר נותר מצומצם למדי.

  • לינק

    בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) – סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).

  • לינק

    כתבה מעניינית שהתפרסמה לאחרונה בביטאון CHRONICLE OF HIGHER EDUCATION לגבי חווית השימוש בקוראי ספרים אלקטרוניים. הכתבה מציגה את ניסיונם של מרצים, דוקטורנטים וחוקרים באקדמיה שרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. הקריאה הממוחשבת בספרי האלקטרוניים, מרביתם KINDLE מתוצרת אמזון היא נוחה ויעילה, אך מנקודת ראות של איש האקדמיה מבחר הספרים המוצע כיום מוגבל למדי ( מצאי הספרים האלקטרוני נכון לשנת 2010 הוא 500,000 כותרים) . איש האקדמיה או המרצה הזקוק לספרי עיון טובים לא ימצא אותם במרבית המקרים בפורמט הספר האלקטרוני. חלק מהמרואיינים בכתבה מציגים את הרגלי הקריאה שלהם שאינם זוכים למענה בספר האלקטרוני, כגון היכולת לעיין במקביל בכמה ספרים ולהשאירם פתוחים בעמוד מסוים . מרואיינים אחרים בכתבה , אהבו את היכולת התצוגה הטכנולוגית של הספר האלקטרוני, אך חסר להם מנגנונים יעילים כגון יכולת לסמן קטעי טקסט בצבע זרחני ולשמור אותם גם בקריאה הבאה. מתוך הכתבה עולה שקשה מבחינה פסיכולוגית לשנות הרגלי קריאה שהתפתחו במשך דורות , ולכן סביר להניח שהדור הבא יסתגל יותר מהר לספר האלקטרוני , אך גם מדובר בדור שקורא פחות ספרים.

  • לינק

    במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).

  • לינק

    המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".

  • לינק

    הרצאתה המלאה של ד"ר רקפת אקרמן בכנס צ'ייס של האוניברסיטה הפתוחה ב2010 , שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס" ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". שם הכינוס : קריאה בעידן דיגיטלית , ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר רקפת אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך, שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם הייתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.

  • לינק

    המורה ורכזת כישורי השפה דורית כץ דרוקר ביצעה לאחרונה הערכה שיטתית של אתר "שטף קריאה. יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים. העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני. האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין