מילת מפתח: קונסטרוקטיביזם
מיון:
נמצאו 59 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחקרים מראים כי תלמידים אינם מיטיבים לתפקד בשיעורי ביולוגיה בבית הספר העל-יסודי. המושגים שנחשבים לקשים נמנים עם הגורמים לביצועים הירודים של התלמידים. נושאים הקשורים למושגים אלה נחשבים לקשים גם על ידי המורים שמלמדים אותם. תופעה בלתי רצויה זו נתפשת במחקר כגורם לפדגוגיה בלתי יעילה בקרב מורי ביולוגיה. בעיה זו הובילה לעלייה במחקר של גישות חדשניות שיכולות להביא לשיפור המצב. אחת מגישות אלה הנתמכת כאן היא השימוש בגישה הקונסטרוקטיביסטית של '5Es. גישה זו מציעה להנהיג בכיתה אווירת לימודים שמתמקדת בפתרון בעיות כאשר התלמידים מונחים לקחת אחריות על לימודיהם. יישום אפקטיבי של גישה זו יכול להעצים את ההוראה ואת הלימוד של מקצוע הביולוגיה. מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד ניתן ליישם גישה זו בהוראה של אחד המושגים שזוהה כקשה בביולוגיה: נשימה. נסקרו כמה מחקרים אמפיריים על יעילותן של שיטות קונסטרוקטיביסטיות בהשוואה לגישות אחרות. בין השאר, מומלץ כי הממשל וגופים מקצועיים יארגנו הכשרות למורי ביולוגיה העוסקות בשימוש בגישת '5Es משום שהיא נמצאה יעילה בהוראת ביולוגיה.

  • תקציר

    למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).

  • סיכום

    למידה קונסטרוקטיביסטית היא לא טכניקה כלשהי של הוראה. למידה קונסטרוקטיביסטית היא למידה משמעותית, שבמהלכה הילד מעבד את המידע שקלט ונותן משמעות לחוויותיו האישיות. ואל דאגה, אימוץ הקונסטרוקטיביזם איננו מחייב שינוי מהפכני בארגון סביבת הגן. הוא דורש בעיקר שינוי תפיסתי אצל הגננת, וכמובן אצל ילדי הגן (ליאורה לוי).

  • לינק

    הספר מסורות וזרמים במחקר האיכותני: תפיסות אסטרטגיות וכלים מתקדמים מציג לפני הקורא הישראלי מגוון סוגות מעודכנות במחקר האיכותני למתקדמים, כאלה שהן רלוונטיות לתחומי דעת מגוונים – החל בחינוך ובעבודה סוציאלית, דרך פסיכולוגיה וסוציולוגיה וכלה בספרות, בתאטרון, בארכיטקטורה, במשפטים ועוד. כותבי האסופה הם מיטב החוקרים בארץ, שכל אחד מהם תרם לספר ממומחיותו ומניסיונו על בסיס מחקר בין-לאומי מעודכן ובזיקה להקשרים הישראליים. פרקי הספר חושפים קשת רחבה של נושאים, ביניהם אתנוגרפיה בחינוך, פרשנות, פוסט-מודרניזם (לרבות תאוריות על קבוצות מודרות), מחקר נרטיבי, מחקר הרמנויטי, שילוב גישות (mixed methods), ניתוח נתונים לפי תאוריה מעוגנת בשדה, חקר מקרה, מחקר פעולה, אתיקה וכתיבה במחקר איכותני (נעמה צבר-בן יהושע).

  • סיכום

    מחקר זה מדווח על השפעתה של תכנית MEd דו-שנתית בהוראת המדעים לבתי ספר תיכוניים על התפתחות מקצועית של מורים. שאלות המחקר היו: 1) מהן התפיסות של מורים למדעים ולמתמטיקה בנוגע לעבודתם ולסגנונות ההוראה שלהם בתחילת התכנית? 2) באיזו מידה התפיסות שלעיל תואמות את פרקטיקות ההוראה שלהם? 3) האם וכיצד הלימודים בתכנית משפיעים על תפיסות וסגנונות ההוראה של המורים? 4) מהם הגורמים המעצבים את ההשפעה על תפיסות המורים וסגנונות הוראתם? (Trumper, R., & Eldar, O).

  • לינק

    בניגוד לסקירות התיאורטיות הקיימות אודות למידה הבנייתית, סקירה זו מציגה גישה מעשית ליישום בכיתה בביה"ס או בקורס אקדמי. הסקירה נועדה להמחיש הלכה למעשה כיצד ליצור למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת, כולל המלצות על כלים מתוקשבים המתאימים לכך (מרביתם כלים חינמיים). הסקירה מציגה דוגמאות הרלבנטיות לבתי ספר (חט"ב ותיכוניים), מכללות ואוניברסיטאות (עמי סלנט).

  • תקציר

    במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • תקציר

    המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

  • תקציר

    אף על פי שההתקדמות המהירה בטכנולוגיה אפשרה את צמיחתן של התנסויות שיתופיות של למידה מקוונת שאינן מוגבלות בזמן ומקום, הטכנולוגיה לא הוחדרה בעוצמה בפעילויות הוראה ולמידה. מאמר זה בוחן את התאוריה של קונסטרוקטיביזם כמו גם את התכנון של פעילויות של למידה מקוונת תוך שימוש בעקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Keengwe, Jared; Onchwari, Grace; Agamba, Joachim, 2014).

  • לינק

    סטיבן דאוונס (Stephen Downes) מדווח בבלוג שלו על מאמרו של באלטס סיבולד (Balthas Seibold). מאמר קצר, מהיר וכתוב היטב על תיאוריית הקונקטיביזם המקשר אותה לתיאוריה הקוגניטיבית של אלברט בנדורה (Albert Bandura) ול"מושג המוקדם של ה'בילדונג' הרואה את החינוך כתהליך של עיצוב עצמי ושל העולם, כפי שהוצג בידי המחברים וההוגים הגרמנים וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ופרידריך שילר (Friedrich Schiller) בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19". אולם, דאוונס סבור שתאוריית הקונקטיביזם אינה מאופיינת על ידי הציטוט של ג'ון בראון וריצ'ארד אדלר (John Brown & Richard Adler) "אנו משתתפים, משמע אנו קיימים", אלא על ידי הווריאציה הבאה: "אנו חושבים, משמע אנו קיימים".

  • תקציר

    סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

  • סיכום

    הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

  • תקציר

    מאמר זה מנתח דוגמאות ספציפיות של השתתפות מאסיבית שנבעה מהתרבות הדיגיטלית והלמידה המקוונת באמצעות קורס MOOC מאוניברסיטת אדינבורו בשותפות עם קורסרה (Coursera). המאמר משתמש בתוכן שנוצר על ידי הסטודנטים, בסטטיסטיקות של המשתמשים, ובנתוני סקר כדי לבחון את ההשלכות ואת ההתנסויות של השתתפות בפעילות חינוכית הכוללת עשרות אלפים של משתתפים (Jeremy Knox , 2014).

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • לינק

    התאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא תאוריה של ידע ולמידה, ידע ולמידה נבנים על ידי יחידים בהקשר חברתי , גם הבנה נבנית על ידי יחידים בהקשר חברתי , תלמידים אינם מבינים את מה שהם לומדים בבית הספר כי בית הספר אינו מצפה מהם להבין .מסקנה: יש לפתח סביבות חינוכיות שבהן תלמידים בונים הבנות ( ציפי ליבמן ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין