מילת מפתח: קוגניציה
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • תקציר

    הספר אומנות ההוראה הקשובה מציג תפיסה פדגוגית חדשנית, יצירתית ואופטימית המבוססת על ההכרה ביכולתו של כל אדם לרכוש ידע והבנה ולחוות חוויה לימודית חיובית ומעשירה. מתוך הנחה שכל לומד או לומדת חווים תהליך למידה ייחודי, יש צורך בהוראה מותאמת אישית. לכאורה מדובר במשימה בלתי אפשרית, ודאי בכיתות עמוסות התלמידים במסגרות החינוכיות המוכרות. אולם כפי שמראה הספר במגוון דוגמאות משלל תחומי ידע, היא בהחלט ניתנת להגשמה, ומניבה תוצאות מפתיעות ומרגשות עבור המורה והלומדים גם יחד.

  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • תקציר

    ילדים קטנים יכולים להשתמש ברמזים, שמבוגר מספק מידע באופן פדגוגי לתועלתם, כדי להעריך את חשיבות המידע ואת יכולת ההכללה שלו. אך על מנת להשתמש בפעולות פדגוגיות כדי לכוון את הלמידה, ילדים חייבים ללמוד לנווט אינטראקציות פדגוגיות מתמשכות, כשהם מזהים אילו פעולות ספציפיות בטווח של הֶקְשֵׁר כולל משמעותן למעשה פדגוגית (Butler, Lucas P.; Markman, Ellen M.. , 2016).

  • תקציר

    המחברים סוקרים את הממצאים ממדעי המוח שמציגים את הרלוונטיות הפוטנציאלית שלהם ללמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה (Technology-Enhanced Learning). הסקירה הזו מדגישה את האפשרות של שילוב הלמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה ואת המושגים של מדעי המוח במערכות חינוכיות הניתנות להתאמה. המחברים שוקלים דוגמאות של התערבויות אינטר-דיסציפלינאריות מבוססות טכנולוגיה המשתמשות במדעי המוח ומכוונות לרפא הפרעות התפתחותיות (Howard-Jones, Paul; Ott, Michela; van Leeuwen, Theo; De Smedt, Bert, 2015).

  • מאמר מלא

    ריבוי חסידים לשיטה, כתב ניטשה, "אינו בהכרח עדות נגדה". כלומר, חיבה המונית למושא כלשהו — ספר למשל — אינה מעידה בהכרח על נחיתותו; בדרך כלל כן, אבל לא תמיד. בקיצור, רב מכר אינו בהכרח ספר רע. רב המכר של וילינגהם "למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר? ואיך אפשר לגרום להם לאהוב אותו?" הוא ספר מצוין. וילינגהם, חוקר מוח וקוגניציה מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת וירג'יניה, מתאר תשעה מאפיינים יסודיים של המוח והחשיבה ומפיק מהם עקרונות מנחים להוראה. הספר כתוב בחוכמה ובחן, ומתוך אמפתיה רבה למורים. ספר מענג ומועיל (יורם הרפז).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

  • לינק

    לימור ליבוביץ מציגה סקירה העוסקת בהבחנה בין שתי ההמיספרות של המוח: "Eden היא בלוגרית שפועלת בארה"ב. יום אחד לפני כשנתיים היא ראתה פרסומת של מכונית… שמנסה "למכור" לקהל שהמכונית שלהם… מכוונת לשני החלקים של המוח- גם הימני וגם השמאלי. היא מיד התיישבה וציירה מהן הפעולות שהיא עושה ביום-יום עם הצד הימני ומה הפעולות שהיא עושה עם הצד השמאלי. למעשה, היא בנתה לעצמה תרגיל מקסים שעזר לה לעבד את המידע החדש שגילתה בפרסומת. כל פעולת עיבוד מאפשרת למידה עמוקה יותר, ועל אחת כמה וכמה משימה שמחברת ציור וכתיבה- אל ההיבטים האישיים. הלמידה פעילה, אישית, רלוונטית ומעצימה מאוד את האדם בעת שהוא מנסה לפענח את נקודות החוזק והחיזוק אצלו. נסו בכיתה. הרווחתם עוד דרך הוראה המכוונת ללמידה משמעותית".

  • לינק

    סטיבן דאוונס (Stephen Downes) מדווח בבלוג שלו על מאמרו של באלטס סיבולד (Balthas Seibold). מאמר קצר, מהיר וכתוב היטב על תיאוריית הקונקטיביזם המקשר אותה לתיאוריה הקוגניטיבית של אלברט בנדורה (Albert Bandura) ול"מושג המוקדם של ה'בילדונג' הרואה את החינוך כתהליך של עיצוב עצמי ושל העולם, כפי שהוצג בידי המחברים וההוגים הגרמנים וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ופרידריך שילר (Friedrich Schiller) בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19". אולם, דאוונס סבור שתאוריית הקונקטיביזם אינה מאופיינת על ידי הציטוט של ג'ון בראון וריצ'ארד אדלר (John Brown & Richard Adler) "אנו משתתפים, משמע אנו קיימים", אלא על ידי הווריאציה הבאה: "אנו חושבים, משמע אנו קיימים".

  • מאמר מלא

    דניאל ווילינגהם מגשר בין מחקרי מוח וקוגניציה לבין הוראה וללמידה בעזרת כתיבה חכמה וידידותית. הוא מציע למורים לבסס את ההוראה שלהם על ממצאים מחֵקר המוח והקוגניציה (יורם הרפז).

  • תקציר

    החשיבות הגדלה של האיטרנט וסביבות דיגיטליות אחרות ככלים הוראתים, דורשת מחקר המתייחס לאוריינות הדיגיטלית של הלומדים. במחקר זה השתמשו החוקרים לצורך אנליזה, בשיטת איסוף מידע שאיננה נמצאת בשימוש רחב, הנקראת פרוטוקול חשיבה בקול, think-aloud protocol (TAP) בה המשתתפים חושבים בקול כשהם מבצעים סדרת מטלות מוגדרת, מבלי לתת הסברים (Greene, Jeffrey Alan,Yu, Seung B, Copeland, Dana Z).

  • תקציר

    מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

  • לינק

    המחקר הנוכחי, שנערך בשיטות מעורבות, הועבר למורים שהשתתפו בתכנית אימון בת שנתיים לאינטליגנציה רגשית המבוססת על קבוצה בבית ספר תיכון בישראל. המחברת בחנה את ההשפעה של תכנית האימון על המיומנויות של אינטליגנציה רגשית ועל האפקטיביות האישית והמקצועית של המורים, את ההתנסויות והתהליכים שנגרמו על ידי התכנית, והאלמנטים שתרמו להצלחת התכנית (Niva Dolev, 2013).

  • לינק

    במאמר זה, המחברות מנסות לתרום להבהרה של מושג האמפתיה בהקשר חינוכי על ידי ניסוח גישה אינטגרטיבית הנקראת "הפעולה האמפתית השלמה" (the Complete Empathic Act (CEA) של המורים (Iris Bakshy-Brosh, Yehudith Weinberger, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).

  • תקציר

    הספר "מהומה בכתה" (Chaos in the Classroom) מניח כיום את היסודות החדשים לתובנה אינטגרטיבית של תהליכים המתחוללים בכיתות הלימוד, החל מכיתות בתי ספר היסודיים וכלה בכיתות המכללות והאוניברסיטאות. מחברי הספר מנסים לגבש תובנות ותיאוריות קוגניטיביות לגבי תהליכים המתחוללים בכיתת לימוד בימינו מנקודת המבט של תיאוריתChaos והליכי החשיבה המאפיינים של הלומדים כיום. מחברי הספר, מנסים להסביר את התיאוריה הקוגניטיבית שלהם מנקודת מבט של חקר המוח והשינויים אליהם חשופים הלומדים כיום מבחינת ההתנסויות שצברו עד כה ומבחינת יכולת החשיבה והפענוח שלהם להקשרי למידה ומצבי למידה במציאות של ימינו (Elizabeth Jane Davis, Thomas J. Smith, Dorothy Leflore)

  • סיכום

    ככל שהדרישה למורים איכותיים גוברת מוסדות הכשרה, תוכניות לקליטת מורים מתחילים וכל האחראים על התפתחות מקצועית תוהים מה תפקיד הדיספוזיציות בהוראה יעילה. מאמר זה מבקש לבחון את ההגדרה של דיספוזיציות כשיפוט מקצועי של מורה וכפעולה מקצועית בתחום המוסרי של קוגניציה של מבוגרים. באמצעות הערכה איכותית וכמותית של השיפוט של מורה מתחיל נמצאה שונות בין דפוסים צפויים ודפוסים המתקיימים בפועל, בנוסף להלימה בין שיפוט המורה לבין פעולותיו. בהתבסס על הממצאים מציע המאמר השתמעויות להכשרת מורים. (Johnson, L & Reiman, A.J)

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

  • תקציר

    מטרות המחקר היא להרחיב את הבנת הקשר בין קוגניציה חברתית לבין מקובלות ומעמד התנהגותי על ידי הערכת יכולתם של ילדים להבין רגשות, כוונות ומחשבות. נבדקו 59 ילדי גן ישראלים תוך שימוש בשלושה מדדים של התנהגות ושלושה מדדים של קוגניציה חברתית. נמצא שלא רק הבנת אמונות מוטעות, אלא גם הבנה של רגשות ומניעים התנהגותיים קשורים למדדי התנהגויות מסוימות. המטרה השנייה של המחקר היתה לבחון את הקשר בין קוגניציה חברתית לבין התנהגות חברתית בקרב ילדים ישראליים, דווקא בגלל שנמצא כי מבוגרים וילדים בגיל בית-ספר שונים מתרבויות מערביות אחרות בהערכת מצבים חברתיים. ממצאי המחקר הנוכחי דומים למחקרים מתרבויות מערביות אחרות. (הדר ברקן וגיל דיזנדרוק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין