מילת מפתח: קהילת מעשה בחינוך
מיון:
נמצאו 94 פריטים
פריטים מ- 81 ל-94
  • תקציר

    ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

  • סיכום

    המאמר שלהלן מתמקד בתנאים שנמצאו כתומכים בשיח הנבנה בית מורים ובין בתי ספר הקשר של העברה של פרקטיקה הוראתית חדשה, באופי תהליך ההעברה כשהיא אכן מתרחשת ובסוגי התמיכה הנדרשים והדרכים שבהן התהליך הוערך. מטרתו הייתה להבין: א. את האתגרים העומדים בפני העברת פרקטיקה טובה מנקודת המבט של בית הספר המקבל; ב. את אופי הפרקטיקה המועברת ודרך קבלתה; ג. את האתגרים העומדים בפני בית הספר המעביר ידע על הוראה טובה לאחרים. (Michael Eraut)

  • לינק

    שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

  • סיכום

    פרופסור לי שולמן ביסס לאחרונה (2004) מחדש את המודל הקונספטואלי שלו על הוראה מבוססת קהילת לומדים תוך נסיון לנתח את ההשתמעויות מבחינת הכשרת המורים ותוך ניסיון להוכיח את התקפות של מודל קהילות הלומדים כמודל גנרי הן בסביבות בתי הספר והן במוסדות להכשרת מורים (Shulman Lee, Sulman Judith)

  • סיכום

    קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

  • סיכום

    המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).

  • לינק

    קהילת המורים CoT היא קהילה של פרחי הוראה לקראת הסמכה להוראה בבתי ספר תיכוניים. לאחרונה (2003) התפרסם בארה"ב מחקר אודות האפקטיביות של קהילת COT בתחומי הכשרת המורים ודרכי פעולתה. (Michael Barnett, Kurt Squire)

  • סיכום

    המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

  • סיכום

    כדי לחזק את הקשר בין מוסדות הכשרת המורים ובין שלבי הקליטה הראשונים של מורים מתחילים בבתי הספר, תוכננה והופעלה בארה"ב רשת ארצית מתוקשבת לתמיכה במורים מתחילים הידועה בשם פרויקט, המגדלור' (lighthouse project).הרשת הממוחשבת מורכבת ממורים מתחילים, מורים מנוסים מבתי הספר ומורי מורים במכללות להכשרת המורים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור כיצד השפיעה קהילת התמיכה המתוקשבת על צרכי התמיכה של המורים המתחילים מבחינה חברתית, רגשית, פדגוגית ומקצועית. (Marjorie Dewert, Leslie Babinski, Brett D. Jones)

  • סיכום

    רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

  • מאמר מלא

    המאמר משרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסו לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר מציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטואלית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב. במסגרת ההרצאה ננסה להמשיך הלאה ולטפל בסוגיות של זהות ותהליכי ייצוג אישיים וקבוצתיים בקהילת מעשה וירטואלית ובתפקידי המנהיגות והמודרטור בקהילות אלה, זאת לצד הצגת סיפורי מקרה, ו- Best Practices הנחוצים להתנעה והפעלה אפקטיבית שלהן. (אריאל מוסק)

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לבסס פעילות רפלקטיבית של קהילה לומדת מקצועית של קהילת מורים למדעים ולטכנולוגיה הקשורה להכשרת מורים בטקסס. הממצאים העלו כי מרבית המשתתפים בניסוי הכירו בערך של כתיבת בלוגים כפעילות מגבשת להעברת ידע ולשיתוף ידע ורעיונות פדגוגיים בין חברי הקהילה והפנימו את החשיבות של כתיבת בלוגים כחלק מהרפלקציה שלהם. מצד שני, נמצא כי הקשיים העיקריים בהטמעת פרויקט כתיבת הבלוגים בגיבוש הקהילה המקצועית היו כרוכים בנטל של הזמן וההתמודדות הטכנולוגית עם יישום הבלוג. (Loving, C. C., Schroeder, C., Kang, R., Shimek, C., & Herbert, B)

  • לינק

    הרעיון שעל בתי ספר לפעול כקהיליות הוא רעיון שכיח בקרב העוסקים בחינוך. עם זאת ראוי לציין שמשמעותו של רעיון זה משתנה בעיני אנשים שונים. בחינוך השימוש במונח קהילייה נושא משמעויות שונות ובהן למשל, הקהילייה כתיאור מקום גיאוגרפי, הקהילייה במשמעות של העולם הציבורי או הפוליטי של בית הספר, הקהילייה כקבוצת אנשים בעלי ערכים משותפים או הקהילייה במשמעות של האיכות הקוהרנטית של בית הספר עצמו . המאמר ממשיג את הרעיון של קהיליות חינוכיות באמצעות מיפוי של מטפורות שהדגישו עבודה מוצלחת במסגרת קהיליות כאלה על בסיס סקירה של מאמרים וספרים. ניתוח הספרות המחקרית החל בקידוד הלשון המופיעה בחומר על פי דימויים, תימות ו"רעיונות גדולים" שעלו מדברי הכותבים. מתוך עיון בדיונים ובתיאורים של קהיליות בית ספריות עלו מטאפורות שהתמיינו לכמה ממדים של התופעה הנחקרת.( Beck, L.G. (1999).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין