מילת מפתח: קהילה לומדת
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    על פניו נראה המאמר כמציע תובנות חשובות להבדלים בין קורסים מקוונים מסוג MOOC לבין קורסים מקוונים רגילים . המאמר מציע 11 הבדלים ברורים בין קורסי MOOC לבין קורסים מקוונים . נטען כי בעוד קורסים מקוונים מתמקדים יותר בתכנים , הרי קורסי ה-MOOC מתמקדים יותר על יצירת הקשר (context ) כמעטפת לתכנים . עוד נטען כי קורסים מקוונים הם יותר סטטיים מבחינת התכנים ואילו קורסי הMOOC מתפתחים באופן דינאמי יותר כי יש יותר שיתופיות ויצירת תכנים ע"י משתתפי הקורס. הטיעונים האלו לא בהכרח משקפים את המציאות בשדה . קורסים מקוונים רבים הם יותר דינאמיים בהשוואה לקורסי ה MOOC ויש בהן קהילות מקוונות פעילות של לומדים הנוצרות באמצעות פורומים או קבוצות דיון/מרחבי דיון בפייסבוק. קורסים מקוונים רבים מדגישים את עניין מיומנויות הלומדים ( לדוגמא : פיתוח יכולות כתיבה או פיתוח יכולות חיפוש מידע ואוריינות מידע) ולכן שאלת ההקשר (context ) שכביכול יוצרים קורסי הMOOC היא לא יותר מאשר סיסמא ריקה ( Sahana Chattopadhyay‏).

  • לינק

    המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .

  • לינק

    במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

  • לינק

    מחקר זה בחן האם קהילות למידה היו אפקטיביות בשיפור ההצלחה בקורסים לאנגלית התפתחותית של סטודנטים הלומדים במכללה קהילתית, והאם נמצאו הבדלים בתוצאות של קהילת הלמידה בין הקבוצות לפי מגדר ושיוך אתני (Barnes, Randall A. and Piland, William E. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

  • לינק

    מחקר זה בחן של את ההשפעות של קהילת למידה בית ספרית על המסוגלות העצמית של מורים למדעים וטבע בבית הספר היסודי. בהתבסס על שיטות מחקר מעורבות, ועל מערך מחקר ניסויי עם קבוצת ביקורת, המחקר בחן שינויים במסוגלות העצמית האישית ובציפייה לתוצאות בקרב מורים שהשתתפו בקהילת למידה בית ספרית. נמצאו שינויים ניכרים לטובת קבוצת הניסוי בכל המדדים הכמותיים של מסוגלות עצמית (Mintzes, Joel J., Marcum, Bev, Messerschmidt-Yates, Christl, and Mark, Andrew' 2013).

  • לינק

    המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • סיכום

    הלמידה צריכה להיות פעילה ורפלקטיבית, ועל ההערכה להיות משולבת בהוראה, כך שקודם כול היא תסייע למורה וללומד לקדם את הלמידה. הערכה כזו שונה מזו המסכמת את הלמידה (הערכה של הלמידה – הש"ל), והיא מכונה הערכה לשם למידה (הל"ל). בתהליך הל"ל מיטבי נדרשים המורים עצמם להיות רפלקטיביים, שכן עליהם לאבחן, לתאר ולפרש את האופן שבו תלמידיהם לומדים ומבצעים את משימותיהם הלימודיות, להסיק מסקנות לגבי הפער בין הרצוי למצוי, לשקף לתלמידים את תהליך הלמידה שלהם ולמצוא אתם אמצעים, כלים ודרכים להקטנת הפער . שאחד מתפקידיו של מוסד להכשרת מורים הוא לאפשר לפרחי ההוראה ללמוד ולהתנסות בקהילת לומדים המתפתחים מקצועית תוך כדי חקירה עצמית של הוראתם, שהיא תוצאה של השילוב בין התאוריה לבין השדה. מחקרים אלה מראים כי התנסות בדרך זו הובילה פרחי הוראה לשפר הוראתם ואת תהליכי ההערכה שהם מפעילים במהלכה ( רובנה רוסנסקי, נריה שחור) .

  • לינק

    אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

  • לינק

    בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

  • לינק

    במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה נועד לבחון את הקיום של נוכחות קוגניטיבית כאחד המרכיבים במסגרת קהילת החקר במרכזים מתוקשבים באינטרנט המיועדים לסטודנטים לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה. כדי להשיג את מטרתו של מחקר זה, ראשית פותח שאלון באופן ייחודי על בסיס ההצעות שניתנו בספרות, תוך סקירת המחוונים של המרכיב הקוגניטיבי. השאלון הותאם אז לסטודנטים לתואר ראשון באיראן ( Sayyed Mohammad Alavi, Mahboubeh Taghizadeh).

  • לינק

    התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

  • סיכום

    מורה אחד בחטיבת ביניים אחת באום אל־פחם החליט ללמד אחרת. המנהל נתן גיבוי, והכיתה התחילה לשאול שאלות רגישות . בשיעורי דת בכיתה ז' בחטיבת הביניים "אלגזאלי" באום אל־פחם התלמידים שואלים את השאלות הרגישות ביותר על היחסים בין האסלאם לחיים המודרניים, בוחנים אפשרויות שונות ומתפלספים. לא בטוח שאבו חאמד מוחמד בן מוחמד אלגזאלי עצמו (1058–1111), מחשובי התאולוגים הערביים ומי שהתנגד לפילוסופיה (ספרו נקרא "מפלת הפילוסופים") ותמך בנבואה, היה מרוצה מ"קהילת החשיבה" שקמה בבית הספר הנקרא על שמו ( איתי גודר) .

  • סיכום

    זהו מחקר תלת –שנתי סיבתי-משווה (causal-comparative). הממצאים הכמותיים בו הצביעו על שיעורי צמיחה גבוהים בהישגים בקריאה. הנתונים האיכותיים הראו שהמורים תפסו את קהילייה הלמידה המקצועית כמשפיעה על דרכי ההוראה שלהם ועל הישגי התלמידים. המושג או הרעיון של "קהיליות למידה מקצועיות" צמח מעולם העסקים. ביישומו כאסטרטגיה לפיתוח מקצועי הוא יכול להוביל לשיפורים בתחומי הלמידה במהלך עבודה שיש בה שיתוף מקצועי וקבלת החלטות משותפת המבוססת על נתונים. מציאת המשוואה הנכונה לשיפור כל ארגון הוא מטלה קשה. עם זאת, תוצאות מחקר זה תומכות בכך שעבודה בקהיליות למידה היא חלק חשוב במשוואה ( Williams, D ).

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להבהיר את התהליכים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה ולהעריך את האפקטיביות שלהם בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן. הנתונים הסטטיסטיים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן המוצגים כאן בפעם הראשונה, מדגימים את האפקטיביות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (Chichibu, Toshiya; Kihara, Toshiyuki, 2013).

  • לינק

    בהרצאה של רובנה רוסנסקי הוצגו ראיות משיעורים בקורס 'חקר ההתנסות', המדגימות שיח הערכה בקהילת הלמידה ( פרחי הוראה והחוקרת, כמדריכה פדגוגית וכמורה מאמנת ) סביב התנסויות בניהול שיח הערכה בכיתה וראיות המעידות על תמורות בתפיסות ( רובנה רוסנסקי ).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בדק דגם משולב (blended model) של למידה שבו הלומדים השתתפו בשיעורים רגילים ונדרשו להשתתף גם בקורסים מקוונים. החוקרים מצאו שלמרות שרוב הלומדים חשו שייכות לקהיליית החקר שנוצרה, היו מכשולים ניכרים למוכנות שלהם להיענות בצורה מלאה לדעות של אחרים. במחקרים שונים נמצא כי לומדים בדרך מקוונת מסויגים ממתן ביקורת ומנטילת חלק בדיונים עם אחרים (Hughes & Daykin, 2002), מתקשים בהיבט הטכני (Dewiyanti et al., 2005), משקפים חולשה כללית ביצירת אינטראקציות חברתיות (Muilenburg & Berge, 2005). טענת הכותבים היא שההקשר התרבותי מהווה אף הוא גורם משפיע על למידה מקוונת, ויש לקחת אותו בחשבון בתהליכי תכנון של קורסים מקוונים (Austin, R. S., & Hunter, W. J).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין