מילת מפתח: קהילה לומדת
מיון:
נמצאו 110 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    באפריל 2019 התקיים בקנדה הכנס השנתי של AERA, האיגוד האמריקאי למחקר בחינוך, תחת הכותרת "מינוף מחקר בחינוך בעידן ה'פוסט אמת'". הכנס עמד בסימן של שוויון וצדק חברתי. חלק גדול מהמחקרים שהוצגו בו הראו כיצד גזענות משוקעת במערכת החינוך האמריקאית, וכיצד מדיניות הממשל עומדת בניגוד לממצאי מחקרים שמראים מהו חינוך טוב. חלק אחר מהכנס עסק בשאלה כיצד אפשר ללמד ילדים מרקע תרבותי מגוון.

  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים.

  • לינק

    תיאוריות ניהול עדכניות תומכות בלמידה ארגונית-מוסדית, המתבצעת במקרה של מורים במהלך חייהם המקצועיים. מאמר זה מציג את המושג קהילות לומדות, וסוקר את התיאוריה החברתית-תרבותית (תיאוריית הפעילות), את החוקרים המובילים בתחום הקהילות הלומדות. זאת, תוך התמקדות בחוקרים עכשיוויים, המשתמשים בתיאוריה החברתית-תרבותית כדי לבחון קהילות לומדות של מורי מורים המקיימות מפגשים פנים אל פנים או מפגשים וירטואליים.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

  • סיכום

    בסביבות המשתנות והתזזיתיות של ימינו תהליך של שיתופיות מוכוונת-מטרה מהווה תשובה אחת לקשיים הגדלים והולכים בניסיונות לשיפור בית הספר (Jappinen, 2012a, 2012b, Jappinen & Ciussi, 2015; Jappinen & Maunonen-Eskelinen, 2012). תהליך זה מכונה ע"י הכותבים "colaborativeness". בתהליך זה בתי ספר יעילים מתרגמים חזון ומטרות לתוכניות הוראה ולפעילויות ממשיות. מדובר במאמצים מקצועיים, שיטתיים ומשותפים, ברעיונות ובפעילויות של קהיליות למידה מקצועיות וביצירת סינרגיה בין התרומות של כולם (Surowiecki, 2004). אף שקיימת הסכמה רחבה ששיתופיות היא קריטית לשיפור בית הספר (Donmoyer, et al., 2012, Sebastian & Allensworth, 2012), מרכיבי הליבה של שיתופיות זו עדיין אינם ברורים. מוקד המאמר הוא במרכיבים אלה (Jappinen, A.K., Leclerc, M., & Tubin, D).

  • לינק

    בסקירה זו נדונות ההצדקות התאורטיות הנוגעות לקיומו של פיתוח מקצועי של מורים בסביבת בית הספר ובאמצעות מורים מובילים. הסקירה פותחת בתיאור ביקורות המושמעות בספרות כנגד פיתוח מקצועי "מסורתי" של מורים ודיון בהן. בחלק השני של הסקירה מוצגים הטיעונים המצביעים על האופן שבו פיתוח מקצועי של מורים באמצעות מורים מובילים נותן מענה לביקורות אלה ועל יתרונותיה של שיטה זו. החלק השלישי של הסקירה עניינו האתגרים העומדים לפתחה של מתודה זו של פיתוח מקצועי, ובמיוחד המחלוקות הקיימות בספרות. בתוך כך נטען כי אף שקיימת הסכמה בנוגע ליתרונותיה של שיטת הפיתוח המקצועי באמצעות מורים מובילים לעומת השיטה המסורתית, טרם התגבשה תמימות דעים בדבר יכולתה של שיטה זו להביא ללמידה משמעותית, אפקטיבית ומתבקשת של מורים (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    סקירה זו עניינה קהילות למידה מקצועית למורים במדינות שונות בעולם וכן בתחומי ידע שונים ומגוונים. מטרת הסקירה היא להציג מודלים שונים של קהילות למידה מקצועית למורים המוטמעים במקומות שונים בעולם, ונכללות בה מדינות בעלות תרבויות שונות וכן קהילות העוסקות במקצועות לימוד שונים ומגוונים. בסקירה מתוארים הרקע להופעת קהילות אלו, הגדרת המונח "קהילה מקצועית למורים", מאפייני המודלים והדגשים הייחודיים בכל אחד מהם. בהמשך הסקירה מוצגים המודלים בטבלה השוואתית, בשמונה פרמטרים, ומהם ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם בדגשים, במטרות השיח הפדגוגי ותהליך הלמידה ובתוכניהם, וכן על דרכי הפעולה של כל קהילה וההקשר המוסדי והגיאוגרפי שבו היא פועלת. הסקירה מסתיימת בפרק נרחב הכולל המלצות מעשיות לבניית קהילה מקצועית למורים וניהולה ביעילות ובאפקטיביות, בהסתמך על מחקרים שבחנו מודלים של קהילות למידה (יערית בוקק-כהן).

  • תקציר

    שניים עשר מורים בחטיבת הביניים במתמטיקה ובמדעים התבקשו ללמד נושא לבחירתם במהלך שיעור שהוקלט בווידיאו. המחברים היו מסוגלים לנתח עשרה מהמקרים ומצאו שכולם היו דומים במובן אחד: המושגים והעקרונות הוצגו כל אחד בנפרד, וכל אחד לווה בדוגמאות של המושג או העיקרון הנידון, ככל הנראה כדי להדגיש את המשמעות הבסיסית שלו. לאחר חקר ופיתוח של שלושת מערכי השיעור להוראה המותאמים, המורים התבקשו ללמד פעם נוספת את אותו הנושא אשר לימדו בשיעורים שהוקלטו לפני החקר והפיתוח של מערכי השיעור להוראה. השיעורים החדשים הוקלטו גם הם והניתוח הראה שהיה דבר אחד משותף לכל המקרים: כל עשרת המורים עסקו במושגים ובעקרונות הרלוונטיים ביחס זה לזה (כלומר, בעת ובעונה אחת) ולא אחד בכל פעם. על ידי כך הובלטו ההבדלים ביניהם, והתלמידים יכלו להבין את המשמעות שלהם (Kullberg, Angelika; Runesson, Ulla; Marton, Ference; Vikstrom, Anna; Nilsson, Pernilla; Martensson, Pernilla; Haggstrom, Johan, 2016).

  • סיכום

    יוזמה חדשנית של משרד החינוך שמטרתה לפתח מנהיגות מורים בבתי ספר החלה לפעול השנה. ד"ר ניר מיכאלי, ממוביליה: "המטרה הסופית או הכוללת של היוזמה הזאת היא לחולל שינוי בתרבות הפרופסיונלית של אנשי ההוראה בישראל" (אריה דיין).

  • סיכום

    מחבר המאמר יצא עם חבורה של סטודנטים ממכללת אורנים למפגש עם המדבר, עם אנשי קיבוץ נאות סמדר, עם ספר איוב ועם עצמם. הוא מתאר את חווית המפגש, מנתח אותה ומסתמך על הניתוח בדיון העוסק באפשרות של "פדגוגיה מתבוננת" בהכשרת המורים (מיקי מוטולה).

  • תקציר

    מחסור במורים במדינה דרומית של ארה"ב הניע אוניברסיטה לפתח וליזום תכנית ייחודית בהכשרת מורים, הנקראת תכנית "2+2". תכנית שיתופית זו בין האוניברסיטה לבין מספר מכללות קהילתיות מספקת לסטודנטים יכולת להשיג הן תואר ראשון (משך לימודים מעל לשנתיים) והן לימודי תעודה (במשך שנתיים) בעודם נשארים במכללה הקהילתית שלהם. מאמר זה מסביר את הפיתוח ואת היישום של התכנית הייחודית הזו המבוססת על קהילת למידה (Garber, Darrell H.; Kolodziej, Nancy, 2015).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על מחלקה אשר מלמדת סטודנטים להמציא את משחקי העתיד באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ליבוביץ כותבת כי "בפני עצמו- זה מרתק. איך ייראו משחקי העתיד. תוכלו לראות בסרטון. אבל אם נסתכל על המחלקה כסביבת למידה עתידית לכיתות שלנו, נוכל לצפות בתופעה מתפתחת- כיתה בה הלומדים יושבים יחד (בצורות מגוונות), עם טכנולוגיה, מומחים (מתחומים שונים) מסתובבים בה ומשוחחים עם הלומדים, ומסביבם- 27 מסכי ענק המקרינים את מסכי המחשבים שנמצאים במרכז בכל רגע נתון" (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את המידה שבה רשתות משולבות של מורים, שהן המאפיין של קהילות למידה מקצועיות בסין, ממלא תפקיד בהפצה של חדשנות פדגוגית. הנתונים נאספו תוך שימוש בסקר שנערך בקרב מספר גדול של מורים ומנהלים. למרות עמדות פסימיות של מורים לגבי האפשרות שהרפורמה תתבצע בהצלחה לנוכח מערכת הבחינות, רעיונות חדשניים לגבי פדגוגיה מופצים בהצלחה במערכת החינוך (Sargent, Tanja Carmel, 2015).

  • לינק

    השאיפה לקדם למידה משמעותית היא בליבת העיסוק של אנשי חינוך. יחד עם זאת מערכת החינוך בחרה להציבה במוקד השיח המקצועי מתוך שאיפה לייצר לתלמידיה חווית למידה חיובית ואיכותית; לקדם מצוינות, יצירתיות, ביקורתיות ומעורבות אזרחית; לפתח בקרב התלמידיםבסיס ידע ומיומנויות הנדרשים במאה ה-21 ומאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי, ולמדינת ישראל להמשיך ולהיות גורם מוביל בעולם בחדשנות וביזמות. נושא הלמידה המשמעותית מקיף היבטים רבים, כמו הלומד והתפתחותו, המורה ומקצועיותו, תכנית הלימודים, הערכה, מרחבי למידה, גישות ודרכי הוראה למידה. האוגדן "מסלולים ללמידה משמעותית" נועד לסייע לאנשי החינוך במימוש השאיפה לקדם למידה משמעותית (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • לינק

    במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן בית ספר יסודי כפרי בצפון קרולינה שיישם 'הליכות למידה' של מורים (teacher learning walks) כשיטה להתפתחות מקצועית. המורים עקבו אחר פרוטוקול לגבי צפייה באופן שיתופי בכיתות של עמיתיהם וערכו רפלקציה לגבי הוראה ולמידה. מהממצאים עולה כי מורים אינדיבידואלים חשו פחות בידוד מקצועי לאחר מספר חודשים של שימוש בתהליך 'הליכות הלמידה' (Allen, Ann Sundstrom; Topolka-Jorissen, Kathleen, 2014).

  • סיכום

    הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

  • לינק

    טכנולוגיה היא חלק מכריע ממה שקורה בכיתה, ותמיד כשיוצאת חומרה או תוכנה חדשה, מחנכים חושבים, "כיצד נוכל להשתמש בזה בכיתה?". למרות שצריכות להיות לנו דרכים ואפשרויות שונות כדי להגיע לכל התלמידים, לעיתים קרובות מדי אנו מתחילים לחשוב על ה"חומר" במקום על מה שהתלמידים שלנו צריכים. כדי ללמוד להיות "ממוקדים בתלמיד", על השאלות שלנו להיות ממוקדות לעיתים קרובות בהתנסות של התלמיד בכיתה (George Couros).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את הלמידה המקצועית המתרחשת בקהילה מקוונת שנוצרה על ידי המורים. בייחוד, המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד המורים ברמות שונות של השתתפות לומדים בקהילה מקוונת. התוצאות הראו שמורים בדרך כלל התחילו כצופים, הקוראים פוסטים של אחרים ומשתמשים במשאבי ההוראה של התורמים, ועברו להיות משתפי פעולה המעלים פוסטים של ההערות שלהם לגבי משאבי ההוראה ודנים בבעיותיהם עם מורים אחרים, ולאחר מכן הם הפכו לתורמים, המשתפים את משאבי ההוראה שלהם עם מורים אחרים ומספקים מידע, עצה, ועוזרים למורים אחרים (Seo, Kyounghye, 2014).

  • לינק

    החלק הראשון של הסקירה מתמקד במתודולוגיות של ניהול ידע בחינוך ובשינוי ארגוני לטובת הפיכה לארגון לומד, שהיכולת לשקף ידע ותובנות רק מעצים ומשביח את הסיכוי להצלחה עתידית. החלק השני סוקר כלים להפצה ושיתוף ידע של מורים, מפורטלים ארגוניים המציגים לצרכנים תמונה שלמה יותר של מידע ומהווים תפיסה שיטתית של סינון, זיקוק והאחדה של מקורות המידע, דרך שימוש בויקיפדיה ורשתות חברתיות אחרות ככלי פורמלי של למידה וקיום של פורומים מקצועיים המהווים סביבה אידיאלית לטיפוח דו שיח בין מורים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ופקידי המשרד ( יעל שרצר) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין