מילת מפתח: קבלת החלטות
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

  • סיכום

    כיתות הן סביבות בלתי צפויות ומפתיעות. מורים מלמדים תלמידים הבאים מרקעים, מתרבויות ומהתנסויות חיים שונות, בעלי תחומי עניין והנעות מגוונים, ובעלי רמות שונות של שליטה בשפה, מיומנויות ויכולות. כדי לנווט סביבות אלה ולהעניק לתלמידים חינוך איכותי, על מורים להיות גמישים ויצירתיים בסיגול ההוראה להקשרים שבהם היא מתקיימת. מאמר זה מביא סקירת-על של 64 מחקרים מ-40 השנים האחרונות העוסקים ביכולות של מורים לקיים הוראה אדפטיבית/מסגלת ובחשיבותה.

  • לינק

    ידע נוסף או התמחות מעמיקה יותר לא יכולים למנוע מאיתנו מלבצע טעויות שוב ושוב. גם המומחים הגדולים בתחומם עומדים לבצע טעויות טריוויאליות בתחום ההתמחות שלהם. הדרכה נוספת לא תסייע כי הטעות נובעת מהתעלמות שלנו ממידע שסותר את מה שאנחנו כה בטוחים בו. אם מומחים רוצים להימנע מלבצע טעויות בעתיד, הם צריכים שיהיה מישהו לצידם שיוכל להטיל ספק ולשאול שאלות על הפעולות שלהם (מתודיקה).

  • סיכום

    קבלת החלטות מבוססות-נתונים (להלן מ"נ) עשויה להוביל להעלאת הישגי תלמידים כאשר היא מבוצעת בהצלחה (Lai et al., 2014). נתוני הערכה עשויים לשמש, למשל, מורים ותלמידים לצורך התאמת ההוראה ותוכנית הלימודים על פי פערים שזוהו בתהליכי ההערכה. קבלת החלטות מ"נ ניתנת להגדרה כ"ניתוח שיטתי של נתונים קיימים בבית הספר, החלת תוצרי הניתוח בתהליכי חידוש ההוראה, תוכניות לימוד וביצועי בית-הספר ויישום והערכה של שינויים אלה" (Schildkamp & Kuiper, 2010). ניתן לבצע קבלת החלטות מ"נ בבית הספר, בכיתה וברמת התלמיד. ברמת בית הספר מתאפשרת תובנה לגבי לכידות תוכנית הלמודים למשל, ברמת הכיתה והתלמידים –להערכה מעצבת לצורך סיגול הוראה ופעילויות למידה שיאפשרו טיפול בצורכי התלמידים ומיקסום הלמידה( 2015 van der Kleij, ). מחקר זה מתמקד בקבלת החלטות ברמת הכיתה.

  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור מנהיגות אתית בהקשר של המערכת החינוכית הערבית בישראל. הוא בוחן את הקשרים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות ומאפייני רקע של המנהיגים החינוכיים. 150 מנהיגים חינוכיים מבתי ספר ערביים שונים השיבו על כלי מחקר תקף אשר כלל 40 פריטים המורכבים משישה תתי סולמות: שלושה ממדים של מנהיגות אתית (ביקורת, צדק ודאגה) ושלושה היבטים של עבודת מנהיגות (רגישות אתית, אקלים וקבלת החלטות). הממוצעים חושבו עבור כל תת סולם. נמצאו קשרים מובהקים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות, סוג בית הספר של המנהיגים והוותק שלהם (Arar, Khalid; Haj, Ibrahim; Abramovitz, Ruth; Oplatka, Izhar, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את הנושא של בית ספר בניהול עצמי בבתי ספר יסודיים במערכת החינוך הערבית בישראל, תוך השוואה בין בתי ספר מנוסים בניהול עצמי, בתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי ובתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי. הממצאים הצביעו על כך ששיפורים נתפסים בפדגוגיה, במבנה ארגוני, ובהשתתפות בקבלת החלטות ניכרו היטב בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי, יותר מאשר בשני הסוגים האחרים של בתי הספר. בניגוד לכך, שיפורים נתפסים בניהול תקציבי ניכרו יותר בבתי ספר המתחילים להפעיל ניהול עצמי. נמצא גם שמורים המלמדים בבתי ספר בעלי ניסיון בניהול עצמי דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של שביעות רצון בעוד מורים המלמדים בבתי ספר שאינם מפעילים ניהול עצמי דיווחו על הרמות הנמוכות ביותר של שביעות רצון. הממד המשפיע ביותר של שביעות רצון היה השתתפות המורים בקבלת החלטות (Arar, Khalid; Abu-Romi, Amal, 2016).

  • תקציר

    כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).

  • לינק

    בימים אלה, ימים עצובים של פילוג, גזענות, שחיתות, ניכור, התעררות ערכית, חובה עלינו לשאול איך זה קורה? איך קורה שערכים הופכים לסיסמאות ריקות מתוכן? חוקרים והוגי דעות רבים מסכימים שעיקר ההתפתחות המוסרית מתרחשת בשנות הילדות. רבים מסכימים גם עם תפקידו החשוב של הבית בעיצוב התובנות המוסריות של הילדים, אבל אין עוררין רבים גם על תפקיד בית הספר בעיצוב דמותו הערכית של האדם. מאמר זה בא להציג טענה קשה: בית הספר מעמיד את הילד בפני מצבים חסרי מוצא שבכדי לשרוד אותם חייב הילד לגייס דרכי פעולה שבמודע אינן הולמות את התפישה המוסרית שלו (חנן יניב).

  • לינק

    אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).

  • תקציר

    תוך שימוש בתיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית, ספרות אמפירית נרחבת, וממצאים מהמחקר הנוכחי, מאמר זה מפתח מסגרת להבנת הדרך לבניית היכולת של מורה לעשות שימוש בנתונים. בפרט, המאמר מתאר את הפרקטיקות שהמנהלים עשויים להפעיל, מתי בתהליך קבלת ההחלטות מונעת-הנתונים יש להפעיל פרקטיקות אלה, וכיצד מנגנונים אלה עשויים לבנות מיומנויות וידע של מורים (Marsh, Julie A.; Farrell, Caitlin C. , 2015).

  • תקציר

    המאמר עוסק בהטיות הידע בבית הספר התיכון ובמסלולי התואר הראשון באקדמיה המוגדרים כמוסדות מובהקים של ידע. הטיית ידע מוגדרת במסגרת זו כקבלת החלטות פגומה באופן מובנה בתהליכי הלמידה וההוראה. המחקר הוא איכותני ובא לטעון כי אף על פי שליבת העיסוק של מוסדות החינוך הוא הידע ותהליכי הלמידה וההוראה, בפועל כיום מאגדים מוסדות אלו הטיות ידע מהותיות ומשמעותיות (אדיב גל, יואב גל).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • תקציר

    מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

  • סיכום

    מצופה ממורים להדגים התנהגויות חברתיות רצויות ומקובלות; עליהם גם להית מורים מוסריים כדי להצדיק החלטות חינוכיות. עם זאת מורים רבים מסיימים את לימודי ההכשרה ללא חשיפה מספקת לדילמות אתיות ולדרכי ההתמודדות עימן. דיון בדילמות אתיות בקבוצה עשוי לחזק את ההחלטות האתיות, ואת המחויבות לאתיקה יותר מאשר עיסוק של מורה יחיד בכך. עם זאת רק מחקר מועט עסק בקבוצות בהיבט זה. מחקר זה מכוון לבחון תהליכים אלה (Orly Shapira-Lishchinsky).

  • לינק

    ניהול מבוסס בית ספר (School-based management) היה אחת מרפורמות הביזור המצוינות והבולטות במיוחד במדינות מערביות כגון: אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה וארה"ב. גם במצרים החלה אופנה זו. כחלק מצעד זה, ניהול מבוסס בית ספר קודם באמצעות מספר יוזמות של ביזור המכוונות להעביר יותר סמכויות של קבלת החלטות לרמת בית הספר המקומית. מאמר זה מדגיש את הפרדוקס בין המדיניות לבין הפרקטיקה ומספק לכך הסברים אפשריים (Hammad, Waheed, 2013).

  • לינק

    המאמר מציג חקר מקרה של מערכת החינוך באונטריו שבקנדה בשנים 2002 עד 2013. המאמר מציין כיצד מערכת החינוך שם יישמה יישומים נבחרים כדי לשפר מעל ל-5,000 בתי ספר (Glaze, Avis, 2013).

  • לינק

    מדי יום מופיעים בשוק החינוך טכנולוגיות ומכשירים חדשים רבים עד שקשה להחליט על מה להוציא את הכסף, אם בכלל. לפני שתעשו את ההשקעה הבאה שלכם, שאלו את עצמכם כמה שאלות מהותיות . השאלות יסייעו לכם לקבל החלטה כיצד להשקיע את התקציב בטכנולוגיה חינוכית בכיתה ולקבל החלטה נכונה לגבי כיווני ההשקעה והתועלות שתפיקו מכך בביה"ס. המאמר התפרסם בנובמבר 2011 בארה"ב. במקור , המאמר מיועד לבתי ספר בארה"ב , אך ניתן ללמוד ממנו רבות גם בישראל.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין של פרופסור לארי קובן המתייחס לתליכי קבלת החלטות של מורים בכיתה. "במאמרון שלו קובן מביא נתונים מתחום חקר המוח מתוך מאמר מאת יונה לרר שהתפרסם ב-Wired לפני כשבועיים. במאמר שלו לרר טוען שיש דמיון רב בין מלאכתם של נגני ג'ז ושל שחקני כדורסל – שתי המלאכות דורשות את היכולת לאלתר במהירות ולהגיב בהצלחה למצבים משתנים ובלתי-צפויים. קל מאד, וגם פופולארי מאד, לראות במלאכת המורה עבודה טכנית בלבד, ביצוע של צעדים שנקבעו מראש לפי הספר. (למרבה הצער, לעתים קרובות נדמה שהמערכת החינוכית דווקא מעדיפה שכך יהיה.) המורה נתפס כלא יותר מאשר טכנאי המופקד על העברת סחורה ממקום אחד, מספר הלימוד, למקום אחר, לראשו של התלמיד. וזה, כמובן, פותח פתח למבחנים הסטנדרטיים שבודקים את מידת ההצלחה של ההעברה הזאת (ומתן בונוס למורה שההספק שלו עולה על זה של אחרים). אבל פרופסור לארי קובן, שהקדיש שנים רבות לבחינת המתרחש בבתי הספר ולמלאכת ההוראה מבין שמדובר במשהו הרבה יותר מורכב ומסובך". במאמר של פרופסור לארי קובן מובאים נתונים מתוך מחקרם של Hilda Borko Richard Shavelson , לפיו המורה נדרש לקבל 7 החלטות לדקה במהלך הוראה אינטראקטיבית בכיתה. עפ"י מחקרו של Philip Jackson מורה בביה"ס יסודי מקיים 200 עד 300 אינטראקציות עם תלמידים לשעה.

  • לינק

    המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של תהליך PRIME – A Process for Remediating Identified Marginal Education Candidates משנת 1996. הפילוסופיה של התהליך לא השתנתה מאז תחילתה של המערכת. הפרוצדורה מזהה פרטים שעשויים להיות בסיכון להשלמה מוצלחת של פרחי ההוראה בתכניות ההכשרה או שעשויים לפתח תכונות אופי העשויות להוביל לנשירה מהירה ממקצוע ההוראה. המודל מספק מערכת תמיכה כדי לסייע להם בקבלת החלטות ובמעבר מהאוניברסיטה לעולם העבודה בחינוך ובהוראה. המועמדים הראשונים עוברים הנחיה בתהליך של חמש רמות של התנסות הנעות ממסגרת של התנסות בהוראה בכיתה באוניברסיטה ועד להוראה בכיתה בבית הספר, כאשר כל התנסות משמשת כדי לחדד את המיומנויות שלהם לקבלת החלטות יצירתית לאורך הדרך ( RILEY GENA, NOTAR CHARLES, OWENS LYNETTA, HARPER CYNTHIA).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין