מילת מפתח: ציונים
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • סיכום

    מוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" ערך פרויקט מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים. במסגרת הפרויקט, ראיינה הכתבת שני ליטמן שורה של מומחים ופרופסורים לחינוך, שביקרו בחריפות את מערכת החינוך בישראל. לטענתם, המערכת מגבילה וחוסמת את הילדים, מזיקה להם ופוגמת באושרם – ובוודאי שאינה משיגה את יעדיה.

  • לינק

    אף שכמעט מעולם לא נתקלו במבחנים או בשיעורי בית, הצטיינו תלמידי בית הספר יהודה המכבי בתל אביב במבחני המיצ"ב. ההישגים שלהם היו טובים מאלה של תלמידי בתי ספר אחרים המתאפיינים ברקע כלכלי-חברתי דומה ואשר בהם ניתנים שיעורי בית ומבחנים. בנוסף לכך, תלמידי יהודה המכבי הביעו תחושות חיוביות יותר כלפי בית הספר, מוריהם, חבריהם והלימודים. בית הספר מדורג מעל לממוצע הארצי ומעל לממוצע בקרב בתי ספר בעלי רקע דומה ברוב המדדים של מוטיבציה, סקרנות, תחושת מסוגלות ולמידה איכותית.

  • לינק

    עמידה ביעדי החינוך במאה ה-21 מחייבת שינוי פרדיגמות בהוראה ובהערכה: מהתמקדות בהוראה להתמקדות בלמידה; ומהתמקדות בהערכה כמדידה להתמקדות באבחון הלמידה לשם שיפורה. הערכה לשם למידה (הל״ל) – assessment for learning – היא גישת הערכה הקשרית התואמת את הפרדיגמות החדשות, והיא העומדת במרכז אסופת מאמרים זו. הל"ל ממוקדת בלמידה (לא בציון) ומכוונת לחשיפת ההבנות של התלמידים ולתיקונן במידת הצורך תוך כדי הלמידה. באמצעות הל״ל הלמידה הופכת גלויה, והמורים עצמם נעשים ללומדים הבוחנים ומעריכים את הוראתם באופן שוטף לשם שיפורה. במקביל הם עוזרים לתלמידיהם להיות מורים של עצמם באמצעות הקניית מגוון אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות וכן אסטרטגיות של מתן משוב והוראת עמיתים.

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.

  • תקציר

    מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

  • לינק

    מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).

  • סיכום

    פרופ' אנה ספרד עורכת חשבון נפש מקצועי נדיר: "אני מצהירה כאן בפה מלא שלעתים קשה לי להצדיק את הציון שנתתי לתלמידה הטוענת כי מגיעות לה לפחות חמש נקודות נוספות" (אנה ספרד).

  • מאמר מלא

    אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).

  • לינק

    פרופ' חנן יניב קורא בטור באתר החדשות של נענע 10 למהפכה אשר תנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית: "אין לך מכשול עיקש יותר, העומד בפני כל ניסיון לשינוי מעמיק של מערכת החינוך, מאשר בחינות הבגרות. השאיפה והלחץ להצלחה בבחינות הבגרות מכשירה כל אמצעי, שהרי ברור שתעודת בגרות טובה היא המפתח למוסדות האקדמיים ותואר אקדמי הוא מפתח להצלחה בחיים. האמנם?" (חנן יניב).

  • לינק

    בכיתה ו' מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה. התוצאה, כפי שמראה מחקר של פרופ' ויקטור לביא וד"ר אדית זנד, היא היעלמות בנות ונשים בגיל התיכון והאוניברסיטה מהמקצועות המדעיים – ופגיעה בהשתתפותן בשוק העבודה. החלק המרכזי של המחקר מתמקד בהשלכות של הטיה סטראוטיפית זו. מאחר שמורים מוצבים בכיתות באופן אקראי לחלוטין, כפי שנבדק והוכח במחקר, ניתן היה לבחון לא רק את מידת ההטיה ותוצאותיה בגיל בית הספר היסודי, אלא גם את ההשלכות ארוכות הטווח של ההטיה הזו – כיצד העובדה שיש מורה שמאמין שבנות פחות טובות במתמטיקה ומתייחס אליהן באופן שונה מהתייחסותו לבנים משפיעה על המשך דרכן האקדמית (דפנה מאור).

  • סיכום

    ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).

  • לינק

    בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

  • לינק

    בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)

  • תקציר

    רגע לפני שאתם פותחים עצומה לביטול התעודות, קחו לכם תרגיל מחשבתי קטן: נתבונן על התעודה הבית ספרית. יש בה המון מלל. מבין כלל השותפים בתהליך הלמידה (תלמיד, חברים לכיתה, מורה, מחנך, הורה, מנהל…) – על כמה אחוזי מלל אחראי כל אחד? האם אפשר לשנות את המשקל? ככל שהתעודה תהיה יותר של התלמיד, ופחות על התלמיד – תוכל להיות לה השפעה משמעותית יותר ( חובב יחיאלי) .

  • לינק

    דו"ח עכשווי של תאגיד RAND, בשיתוף עם המחלקה לחינוך, מנסה לספק סקירה אובייקטיבית של למידה מעורבת. Blended learning או שיטת 'הלמידה המעורבת' היא הוראה המשלבת למידה מרחוק ומפגשים פנים אל פנים. הדו"ח מצא שתכנית הלימודים, שכללה הן זמן הוראה על גבי מחשבים והן הוראה פנים אל פנים, שיפרה את הביצוע בבית הספר התיכון (Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).

  • לינק

    במאמר זה, Fisher ו-Frey דנים בדרכים חכמות לחסוך זמן ולהבטיח שהמשוב יהיה אפקטיבי, כולל התמקדות בשגיאות וזיהוי דפוסים בטעויות של התלמידים (Fisher, Douglas and Frey, Nancy, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין