מילת מפתח: צוות ביה"ס
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • תקציר

    רבות נכתב על הדיאלוג בבית הספר, על חשיבותם של ההקשבה ושל השיתוף ועל הצורך במעורבותם של כל הגורמים בעשייה החינוכית למען הפיכתה של המערכת לא רק ליעילה יותר אלא גם לנעימה יותר. מתוך מודעות לסביבה המשתנה ולתרבות הארגונית המאפיינת את חדר המורים הישראלי, צצות חדשות לבקרים יוזמות חינוכיות מרחיקות לכת וראות ששמות להן למטרה לשנות נורמות, אמונות ודפוסי התנהגות שאבד עליהם הקלח.

  • תקציר

    במחקר איכותני זה, המחברים מתבוננים בתיווך ידע מפרספקטיבה בין-דורית של מורים. מחקר זה מנסה לתאר כיצד מורים תופסים עמיתים מדורות אחרים במונחים של דרישה לידע ואספקת ידע, וכיצד מתרחשים תהליכים של שיתוף בידע בין מורים מדורות שונים (Geeraerts, Kendra; Vanhoof, Jan; Van den Bossche, Piet, 2016).

  • מאמר מלא

    מאמר זה מציג מודל שש שלבי לניתוח מקרה (Case Study) של תלמיד בסיכון. המודל המוצע מרחיב את ההתבוננות על התלמיד, על המורה ועל בית הספר כארגון, וכך משפיע על תפיסות עולם ועל הפרקטיקה בהתערבות עם תלמידים בסיכון. העיגון התיאורטי המוצג בכל שלב מאיר את נחיצותו של השלב בשינוי פרדיגמות באשר לתלמידים בסיכון (נרקיס שור).

  • סיכום

    מורים מעולים עושים הרבה יותר מאשר להעסיק תלמידים במהלך זמן השיעור. הם מתכנני שיעור מעולים; הם מומחים לזיהוי תוכן מאתגר לתלמידיהם; הם מנתחים נתונים להבנת התקדמות התלמיד; הם יודעים כיצד לעצב הערכות החושפות באם התלמידים שולטים בחומר; הם מיומנים בשמירה על כך שההורים יהיו מעודכנים ומעורבים בחינוך ילדיהם; הם עושים שימוש בשיעורים מפסיכולוגיה התפתחותית כדי לבסס קשרים אישיים גם עם התלמידים המאתגרים ביותר; ועוד ועוד. העובדה שדורשים ממורים להצטיין בכל התחומים הללו מהיום הראשון ללא צוות תמיכה היא סיפור ישן מאוד ומתסכל. קיים שפע של פתרונות מוצעים, אך השאלה שכמעט אף פעם אינה נשאלת היא האם זה ריאלי לחשוב שנוכל אי פעם למצוא או לפתח מיליונים של מורים שהם מעולים בכל ההיבטים הרבים של ההוראה (Dan Weisberg).

  • לינק

    בעידן בו מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לסביבה משתנה ומורכבת, ולהתמודד עם מציאות ביטחונית בלתי יציבה, חוקרים וקובעי מדיניות מפנים את תשומת הלב לחשיבותו של החוסן הבית ספרי כמרכיב מרכזי בשיפור האפקטיביות הארגונית. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תופעת החוסן הבית ספרי , כמאפיין קולקטיבי של הארגון, המאפשר לו להסתגל לדרישות הסביבה, ולהגיב באופן מיטבי לשינויים ( שני אורית , אנית סומך).

  • לינק

    בשנים האחרונות מחוזות החינוך בארה"ב נוטים לעבור לשיטת ניהול מבוזרת יותר אשר מבוססת על צוותים הפועלים בהנחיה ובהשראה של מפקחים במחוז החינוכי. מחקר שנערך במדינת קוניטקט , בדק לאורך זמן עשרים וחמישה צוותי ניהול שפעלו עפ"י שיטת הניהול המבוזרת והגיע למסקנה כי הליווי והנחייה של מפקחי החינוך שניתנו לצוותי הניהול המחוזיים פחות אפקטיבי בהשוואה לליווי עמיתים בצוות הניהול עצמו ולעמיתים המסייעים בצוותי ניהול אחרים. כלומר, צוותי ניהול בחינוך ( הן בשכבת דרג הביניים והן מתוך מנהלי בתי הספר ) זקוקים יותר ללמידת עמיתים ופחות להנחיה או השראה ישירה של בעלי תפקידים . עוד נמצא כי הפעלת צוותי הניהול בצורה אפקטיבית תלויה בהגדרת ברורה של המשימות ואינה תלויה בגורמים בינאישיים ( Higgins, Monica; Young, Lissa; Weiner, Jennie; Wlodarczyk, Steven) .

  • לינק

    בתי ספר מצליחים להעלות את הישגי התלמידים כאשר מורים עובדים בשיתוף פעולה בצוותים , כך עולה מתוך מחקר שפורסם לאחרונה ע"י חוקרי חינוך באוניברסיטת UCLA בארה"ב . החוקרים עקבו אחרי 15 בתי ספר בארה"ב אשר הנהיגו תוכניות התערבות לשיפור הישגי תלמידים בסיכון. 9 בתי הספר אשר ביססו את תוכניות השיפור שלהם על עבודה הדוקה של צוותי מורים הראו תוצאות טובות יותר של הישגי התלמידים בהשוואה לבתי ספר בהם עבודת הצוותים לא הייתה מרכזית. בשאר 6 בתי הספר אשר העדיפו מרכיבים יחידניים אחרים על פני עבודת צוות היו הישגי התלמידים נמוכים יותר. בבתי הספר שהצליחו היו צוותי המורים נפגשים באופן אינטנסיבי כמה פעמים בשבוע הן כדי להחליף ידע והן כדי להציע אסטרטגיות ופתרונות לשיטות הוראה בכיתות. לצוותי המורים ניתן יותר חופש פעולה מחקרי ושיקולי דעת לבחור את השיטה המתאימה ולהתנסות בכך בתיאום עם חברי הצוות האחרים. בכל צוות מורים היו נציגים של הנהלת ביה"ס וגם מנחה מחקרי שסייע למורים בגיבוש האסטרטגיות. החוקרים סבורים כי לכל צוות מורים יש להעניק מסגרת של יציבות להמשך הפגישות יחד עם ראייה נוספת של איש מחקר אשר אינו מעורב בעבודת ההוראה או עבודת המחוז החינוכי ( Gallimore, R., Ermeling, B.A., Saunders, W.M., & Goldenberg, C).

  • תקציר

    סוגים שונים של מבנים חברתיים בבתי ספר (כגון צוותי מורים, קהילות מקצועיות, קהילות לומדות) גובשו בעשור האחרון על מנת לקדם את ההתפתחות המקצועית והשיח בין המורים בבתי ספר תיכונים. בנורבגיה הוקמו בבתי הספר התיכוניים צוותים רב-תחומיים כאמצעי לקידום עבודת הצוות ולהתפתחותם. הרפורמה בחינוך משנת 1997 חייבה את כל בתי הספר התיכוניים בנורבגיה להקים צוותים רב-תחומיים כדרך לקידום ההוראה ועבודת הצוות בבתי הספר. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את דפוסי ההתארגנות, הפעולה והגיבוש של הצוותים הרב-תחומיים בחיי ביה"ס. המחקר ביקש לבדוק גם הביטויים והעמדות של המורים בעבודתם בצוותים הרב-תחומים ומהו תהליך ההחלטות המתקבל בצוותים אלו. הממצאים מלמדים על אינטראקציה רבה בעבודת הצוותים הרב-תחומיים ופעולות לתכנון לימודים. יחד עם זאת, כקהילה לומדת הייתה פעילות הצוותים הרב-תחומיים נעדרת עומק ורפלקציה. אמנם, הצוותים היטיבו להשביח את תכנון הלימודים בביה"ס, אך רמת האתגרים המשותפים הייתה נמוכה בהשוואה לקהילות לומדות הפועלות בחתך מקצוע (Anton Havnes.).

  • לינק

    חמישה בתי ספר, שהפכו מטובים למצויינים , נכללו בעבודת המחקר של שתי חוקרות מכון סאלד, ד"ר יעל פישר וד"ר רויטל היימן. בספר שפרסמו השתיים בעקבות המחקר, זוכים "צפית", שבכפר מנחם, ומנהלו, יונתן ברוק מנגבה, לתשבחות על מצויינות בכל התחומים. "הדרך למצויינות – סיפורי הצלחה של בתי ספר", הוא שם ספרן של ד"ר יעל פישר ושל ד"ר רויטל היימן, שיצא לא מכבר בהוצאת מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. הספר הוא סיכום תוצאות מחקר, שבמסגרתו נבדקו חמישה בתי ספר ברחבי המדינה, שהיו בתי ספר טובים ונעשו מצויינים. בית ספר תיכון אזורי התיישבותי "צפית", שבכפר מנחם, הוא אחד מהחמישה. בסקירה הלקוחה מתוך אתר הקיבוצים באינטרנט מופיעות מספר הבחנות מתוך הספר לגבי ביה"ס צפית.

  • סיכום

    במגזין "שיעור חופשי" של נובמבר 2008 פורסמה כתבה קצרה על שימוש בחוזר שבועי בביה"ס כאמצעי לגיבוש צוות ההוראה . איקה אביב לשעבר מנהלת חטיבת הביניים "רמות" בבת ים ממליצה על פעילות קבועה של הוצאה לאור של חוזר שבועי משותף להנהלה ולצוות המורים. היא ממליצה על חוזר קבוע שיוצא בכל יום ראשון בבוקר ומחולק לצוות המורים ולצוות המנהלי. החוזר משקף את העשייה ביה"ס ואת התכנון לעתיד . בחוזר מפורטות הערכות ופעילויות , תזכורות על ימי הולדת של מורות וגם מסרים כגון ספר שקראו , סרט מומלץ ועוד. גם המורות בביה"ס העבירו מסרים באמצעות החוזר , שהפך להיות לחלק מהווי בית הספר וזכה להערכה רבה . לדעתנו, בעידן האינטרנט אסטרטגיה יותר מועילה יכולה להתבטא בעלון מקוון. כלומר, ניתן להפיק את החוזר השבועי כעלון מקוון משותף להנהלה ולצוות המורים . העלון המקוון יכול להופיע באינטרנט בתור בלוג שיתופי של מורי ביה"ס וההנהלה .

  • סיכום

    המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין