מילת מפתח: צדק חברתי
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 21 ל-37
  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית (Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman).

  • סיכום

    בעשור האחרון חיזקה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל את מחויבותה החברתית ופיתחה תכניות חדשות למעורבות סטודנטים בקהילה. רבות מהתכניות הללו משלבות בין ידע אקדמי לפעילות חברתית ובין תיאוריה לפרקטיקה. התפתחות זו היא חלק ממגמה בין־לאומית של חזרה לתפקידה המסורתי של האקדמיה כמקדמת ערכים של דמוקרטיה והשתתפות אזרחית פעילה. בהתבסס על שיטת "למידה מהצלחות", מציגים הכותבים סיפור הצלחה של קורס משַלב עשייה אחד, "מתורגמנות קהילתית" באוניברסיטת בר־אילן, וממנו גוזרים ארבעה מדדים עיקריים לבחינת הצלחה: מחויבות, עקביות, למידה והקשרים (מודל מַעֲלָ"ה). המאמר מדגיש את הצורך במחויבות של כל השותפים בתהליך: הסטודנטים, המרצים, המוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני החברה האזרחית ונציגי הקהילות (דפנה גולן, יונה רוזנפלד).

  • לינק

    נייר העמדה "אדם מחונך עוצר בזמן" מציג לאנשי החינוך וההוראה הסבר תמציתי על תופעות הגזענות, פשעי השנאה והאלימות הפוליטית. בהמשך הוא מציג אבחנות והבחנות לגבי תהליכי ההיגרפות ב"נחשול". בחלק הארי מוצגים עשרה יסודות חינוכיים – אינטלקטואליים, רגשיים, חברתיים ופוליטיים – שאם נשכיל לטפחם כהלכה נצליח לטפח בדורות הצעירים את העמידות והחוסן כנגד הרוע, העוולות והזוועה שמחלות תרבות אלה גזורות על האנושות (נמרוד אלוני).

  • סיכום

    בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל מפרסם בבלוג שלו מאמר חדש של ניקול דקוסטרה (Nicole Decostre) בנושא: "Citizen's Responsibility and Matthew Lipman's Philosophy for Children Program".דקוסטרה היא המתרגמת מאנגלית לצרפתית של ספריו של פרופ' מתיו ליפמן (Matthew Lipman) שעוסקים בפילוסופיה עם ילדים. המאמר שלה הוצג בכנס "חשיבה ביקורתית – ידע – אחריות" מטעם האגודה האוסטרית לפילוסופיה עם ילדים (ACPC) באוקטובר 2014.

  • תקציר

    ספר זה בוחן את תשלומי שכר הלימוד כמגמה הבולטת ביותר במדיניות ההשכלה הגבוהה הכוללת את המגמות הניאו-ליברליות העכשוויות בתחום המדיניות של ההשכלה. הספר בוחן את השינויים האחרונים במדיניות של תשלום שכר הלימוד במספר מדינות מערב אירופאיות, בקנדה, בארה"ב ובסין וחוקר את ההשפעות של שינויים אלה על הכניסה להשכלה הגבוהה. לספר זה יש שתי תרומות עיקריות:ראשית, הוא מספק סקירה של הרפורמות הנוכחיות מפרספקטיבה השוואתית, כולל טווח מגוון של ההקשרים הלאומיים; שנית, הוא מפרט ניתוח שיטתי של הרציונל של מדיניות התשלומים של שכר הלימוד, כלים ותוצאות במונחים של הכניסה להשכלה הגבוהה(HUBERT ERTL & CLAIRE DUPUY, 2014).

  • מאמר מלא

    ספרו החדש של סמי שלום שטרית, "יהודית ודמוקרטית: מבחן בחינוך — חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה" (בימת קדם, 2014), אינו מעורר התרגשות ציבורית מיוחדת. שטרית, כמו אין-ספור מזרחים ואשכנזים שהמדינה מאכזבת אותם, נכנס כבר שנים ב"הגמוניה האשכנזית" ובכל האמצעים — עיון, שירה, פעילות פוליטית ופדגוגית. ההגמוניה האשכנזית המוכה והתשושה מתקשה להגיב (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    ד"ר צבי בקרמן, חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, סבור שהמושג "זהות", כמו מושגים רבים אחרים הנוגעים לעולמו הפנימי של האדם, הוא בדיה לא מועילה ולא צודקת: "האליטות בודות ישויות נסתרות, לוקחות עליהן בעלות וזוכות ביתרון חברתי-מעמדי" (יורם הרפז).

  • לינק

    המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר בדק כיצד 12 בוגרי הכשרת מורים בתוכנית ממוקדת-צדק חברתי מתארים את מטרות ודרכי ההוראה והשפעותיהם על ההוראה בשנת העבודה הראשונה (כאן בבתי ספר עירוניים). תוכניות הכשרה רבות נבנות על הרעיון של הוראה לצדק חברתי כמסגרת מושגית (Kapustka et al., 2009, Zeichner & Flessner, 2009). עם זאת קיימות אי-בהירות ועי-עקביות בין תוכניות בדבר המשמעות של המושג ואילו התנסויות תורמות לפיתוחו ((Castro, 2010. עם זאת נמצא קשר בין תוכניות כאלה לבין המחויבות לצדק חברתי של בוגריהן . עבודה עם תלמידים מרקע אחר אינה ממוקדת, כמקובל על-פי רוב, בדרך שמורים מחליטים מה לעשות אלא בדרך שבה הם חושבים על כך(Ladson-Billing, 1996). יש חשיבות רבה למסגרות האנאליטיות שמורים משתמשים בהן בעבודתם, כפי שהראה מחקר זה בהקשר של אוריינטציה אישית בלבד או שילוב של אוריינטציה אישית ומבנית המובילה להוראה הנענית תרבותית ( Whipp, J.L).

  • לינק

    מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

  • סיכום

    מטרת המאמר להגיע לכלל הבנה טובה יותר של ההוראה הרצויה ללומדי אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בארה"ב במסגרת גישה/תפיסה של צדק חברתי. מדובר בטיפול בצרכים של לומדים הנמצאים באוכלוסיות שוליים כתוצאה מהשונות הלשונית שלהם(Crawford, 2004), והמחייב מנהיגות שמטרתה השגת צדק חברתי (Dantley & Tillman, 2006). אחת הטענות היא שעל המנהיגות החינוכית לסנגר בבתי-הספר ובקהיליות על צרכי התלמידים האלה. בשני המקרים הייתה ראייה הוליסטית של משאבים אנושיים בבית הספר ודחייה של הרעיון שיש לספק שירותים ממוקדים ונפרדים בצורה מבדלת ללומדי השפה האנגלית. בשני המקרים נעשה מיזוג של משאבים בבית הספר כדי ליצור מתן שירותים נכונים לתלמידים אלה ע"י מורים מיומנים שעבדו בכיתות הטרוגניות מתוך הבנת הצרכים והמטרות ( Theoharis, G. & O'Toole, J) .

  • סיכום

    שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

  • לינק

    מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה ( Larrabee, G.L., Morehead, P).

  • לינק

    במאמר מציגים החוקרים מחקר שערכו בקרב מורים מתחילים בוגרי תוכנית הכשרה להוראה לצדק חברתי. החוקרים בחרו מורים מתחילים למרות הקשיים הרבים האחרים הניצבים בפניהם בבקשם לעמוד על הרגעים המכוננים ועל האתגרים שמורים אלה עומדים בפניהם ברצונם לפעול לצדק חברתי בכיתותיהם כבר בשנת העבודה הראשונה. מכך ניתן ללמוד מה חשוב לשלב בתוכנית ההכשרה ( Agarwall, R) .

  • סיכום

    צדק חברתי הינו אחד המושגים המעורר מחלוקת ורגשות חזקים בשיח על חינוך. גם השימוש הנרחב במושג בהכשרת מורים מגדיל את המבוכה וההתרגשות. אחת התוצאות עשויה להיות אי הבנה של המושג ע"י מתכשרים להוראה והעדר יכולת לפעול ברוח זו. המשגת "צדק חברתי" – אין מחלוקת לגבי ההבנה שכל אחד זכאי ליחס הוגן ושוויוני באשר לנגישות שווה של אנשים לחומר או להזדמנויות. השאלות עולות ביחס לניתוח הסיבות לאי-צדק ולאי-שוויון ולבחירת פתרונות כדי לתקנם. יש הטוענים שהסיבה של העדר נגישות שווה ניתנת להבנה באמצעות ניתוח של התנהגות הפרט וכך יש גם לפתרה – באמצעות מאמצים אינדיווידואליים. הוראה לצדק חברתי היא עשייה מורכבת בהיבט התיאורטי ובהיבט המעשי; תגובות אנושיות לאי-שוויון אף מורכבות הרבה יותר. הדרכת מתכשרים להוראה להשתמש בשתי האוריינטציות הנזכרות עשויה לקדם את האפשרות של יותר דרכים להבין למידת תלמידים וכתוצאה מכך ליותר שיטות לשפרה. הראיה הרחבה יותר עשויה להיות תנועה חיובית יותר להשבה של המושג "הוראה לצדק חברתי" ויצירה של דרך לתמיכה במורים שיבינו ויישמו הוראה יעילה יותר בהיבט החברתי ( Chubbuck, S.M).

  • לינק

    האוניברסיטה של B.C בקנדה הנחשבת לאחת האוניברסיטאות המובילות בהכשרת מורים בקנדה עורכת בימים אלו שינויים מהותיים בקורסים להכשרת מורים. בכל הקורסים הנלמדים במסלולים להכשרת מורים יהיו מעתה דגשים בשני נדבכים: שונות וצדק חברתי. ההיערכות החדשה נועדה לתת מענה לצרכי המורים המלמדים כיום בבתי הספר בקנדה ולכן היסודות של הוראה ולמידה בה יש מרכיבים גבוהים של שונות תלמידים מקבלים משנה חשיבות מבחינת שיטות ההוראה הנלמדות והתפיסות החינוכיות. לאוניברסיטה יש עניין רב להיות קשובה לצרכי השטח ומכאן השינויים בהדגשי ההכשרה להוראה. כל פרחי ההוראה שיירשמו בשנים הקרובות למסלולי הכשרת המורים באוניברסיטה יידרשו להתמודד עם הסוגיות והסוגות של שונות וצדק חברתי כבר בשלבים ההתחלתיים של ההוראה, ההכשרה והלמידה .

  • לינק

    מהי "התכשרות להוראה לצדק חברתי"?- הוראה לצדק חברתי מבוססת על ודורשת ידע (למשל, ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע העצמי ועוד), מסגרות לפרשנות (למשל, אינטגרציה בין ידע לבין אמונות, ערכים ומחויבויות מוסריות ועוד) ודרכי עבודה הולמות (למשל, פדגוגיות מבוססות-תחום דעת, אסטרטגיות לתמיכה בתהליך הלמידה ועוד). כמו כן נדרשת מחויבות של המורה להיות חלק מתנועות חברתיות רחבות תוך עבודה כמסנגר וכפעיל למען תלמידיו . מדידת "התכשרות להוראה לצדק חברתי"-כיצד? – הנחת היסוד בבסיס פיתוח כלי למדידה הייתה שיש רצף עליו נעים בנושא זה מתכשרים ובוגרים. הם שונים בשיעור שבו הם מבינים, מקבלים ויודעים ללמד בדרכים ההולמות עקרונות של צדק חברתי. מעבר לשונות בין האנשים קיימת גם ההשתנות האישית של כל לומד לאורך זמן. מורים מתחילים או מתכשרים יהיו בעלי הבנה פחותה ולכן יפגינו מחויבות פחותה כלפי הוראה לצדק חברתי. ובשונה מכך, מורים מנוסים, במיוחד אלה שלמדו בתוכנית שזה המוקד המפורש שלה, יציגו מחויבות חזקה והבנה מעמיקה יותר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין