מילת מפתח: פתרון בעיות
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    מאמרון מפרי עטו של פרופ' חנן יניב המכוון למנחה פרויקט בסביבת PBL. "הפרויקט אותו אנו יוצרים במשותף מבוסס על תפישת למידה בשם "PBL" – למידה מבוססת בעיות. PBL היא שיטה לפיה ידע משמש כמשאב לפתרון בעיות בהן עסוק הלומד. כאשר הידע משמש כמשאב, בהנחה שהבעיה בה עסוק הלומד אמנם משמעותית עבורו, תהליך הלמידה מגרה יותר, מעניין יותר ורלוונטי יותר לצרכיו של הלומד" (חנן יניב).

  • תקציר

    הגברת היצירתיות היא סוגיה חשובה ברחבי העולם, אבל היא נתפסת באופן שונה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. יצירתיות נחשבת כמיומנות חיונית לחיים, מרכיב עיקרי באינטליגנציה האנושית, וכנושא החשוב ביותר בחינוך של תלמידים מוכשרים ומחוננים. המאמר דן בטבעה של היצירתיות, מציע המשגה רחבה של היצירתיות בהתבסס על הגישה ההומניסטית ועל הפסיכולוגיה החיובית, ומציע פרקטיקות הוראה לטיפוח יצירתיות בכיתה (Wadaani, Majed Rabhan, 2015).

  • סיכום

    המאמר מתאר מספר הרגלים המיישמים את פיתוח המיומנויות של פתרון בעיות: התמדה, ניהול האימפולסיביות, הקשבה, גמישות חשיבה ויישום ידע מהעבר למצבים חדשים (Jones, Virginia R. , 2014).

  • לינק

    בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האפקטיביות של למידה המבוססת על משחקים דיגיטליים (ראשי תיבות באנגלית: DGBL) על ההנעה ללמידה, על פתרון בעיות ועל ההישגים האקדמיים של התלמידים (Yang, Ya-Ting Carolyn, 2012).

  • לינק

    מחקר זה ניסה להשוות את ההשפעות של סביבה מתוקשבת על השימוש של התלמידים במערכת מידע באמצעות של שאלונים במודל של קבלת הטכנולוגיה (technology acceptance model (TAM) ולגבי האפקטיביות של הלמידה. ממצאי הניסוי הראו שבסביבה מתוקשבת ללמידה, תלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית (Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C. ,2012).

  • לינק

    פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).

  • לינק

    מחקר זה בא להעריך את השפעתה של תכנית חדשנית במוזיקה המיועדת לזרז ולקדם התפתחות קוגניטיבית וכישורים חברתיים אצל ילדים בסיכון בגילאי בית הספר העממי. בהתמקד בשאלה באיזה אופן יכול חינוך מוזיקלי לתרום לפיתוח כישורי למידה כלליים. אוכלוסיית הניסוי הם ילדים בגילאי 12-6 ממועדוניות היום של האגודה לקידום החינוך ביפו. הממצאים תומכים במרבית השערות המחקר ומראים שכאשר מוזיקה נלמדת בגישה פעילה המעודדת התייחסות למבנים מוזיקליים קוהרנטיים, ומאפשרת לתלמיד לבטא את הבנותיו האינטואיטיביות והמוּדעות בדרכים מגוונות ונגישות, היא הופכת לקונטקסט לימודי המשפר ומחדד יכולות חשיבה ומטפח שימוש בפונקציות קוגניטיביות כלליות. ואכן בתהליך ההערכה נמצא שילדים מקבוצת הניסוי הצליחו יותר מחבריהם בקבוצת הביקורת בפתרון בעיות שדרשו כישורי חשיבה. ממצאים אלה תורמים לשדה המחקר בהציעם שכישורי למידה בסיסיים יכולים לשמש מנגנונים המקשרים בין חינוך מוזיקלי ובין השתנות קוגניטיבית ושסביבות מתווכות מוזיקליות יכולות לשמש קונטקסט יעיל במיוחד להפקת תוצאות רצויות אלו. המערך הכיתתי האינטראקטיבי מציע לתלמידים הזדמנויות רבות להביע את חששותיהם, את רגשותיהם ואת הבנותיהם באשר למוזיקה שלמדו (עדינה פורטוביץ, אסנת ליכטנשטיין, לודה יוגורוב, ואוה ברנד).

  • לינק

    העברת למידה היא אחד האתגרים המרכזיים בחינוך המתמטי העכשווי.( שונפלד Schoenfeld, 1999) מתייחס בחשיבות רבה למחקר עתידי שינסה להסביר את מנגנון העברת הלמידה. הוא מציין כי האתגר במחקר הוא גדול ומרכזי למאה ה-21, מאחר ואין עדיין תובנה ברורה, מדוע לעתים מתקיימת העברת למידה מתחום לתחום וממצב למצב, ולעתים לא מתקיימת. עד כה צוין בספרות המחקרית כי מומחים מבצעים העברת למידה מתחום או מצב מסוים לתחום או מצב אחר בהצלחה, אך קשה לראות את העברת הלמידה המתוכננת על-ידי חוקרים בקרב טירונים. מטרת המחקר הנוכחי היא לחקור תהליכי העברת למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות מתמטיות ויישומן לפתרון בעיות חדשות, על-ידי תלמידות תיכון 'חלשות' ( תקוה עובדיה וד"ר בוריס קויצ'ו).

  • לינק

    המאמר מבקש להציג ממצאי מחקר, שבדק את ההשפעה של שינויי נוסח ואפיונים מתמטיים על היכולת לפתור בעיות אתגר בקרב מתכשרות להוראת מתמטיקה וקרב מורות למתמטיקה. מתוך הממצאים עולה כי כאשר מוצגת בעיה שיש בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, אבל שינוי זה אינו גורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, אין הבדל משמעותי באחוז התשובות הנכונות בשני הנוסחים של הבעיה. אולם כאשר מוצגת בעיה שנעשית בה שינוי בניסוח המילולי של אחד ממרכיביה, הגורם לשינוי במאפיינים המתמטיים ובתהליך הפתרון, יש פער גדול בין שני הנוסחים באחוז התשובות הנכונות. ממצאים אלה התקבלו גם אצל המתכשרות להוראת מתמטיקה וגם אצל המורות בפועל. בנוסף, נמצא כי המתכשרות להוראה הציגו בתהליך הפתרון חשיבה מקורית יותר מאשר המורות בפועל. לכן, מומלץ להתמקד במסגרת השתלמויות ובהכשרת מורים גם בבעיות אתגר עם ניסוחים מילוליים שונים כדי להגמיש את החשיבה המובילה לפתרונן ( דורית פטקין , אביקם גזית).

  • לינק

    המחקר של אייל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן מוכיח כי להפעלה של חשיבה תוצאתית יש השפעה על הישגים לימודיים גבוהים. עבודת המחקר של קמינקא, בהנחיית פרופ' זמירה מברך, עוסקת בבדיקת הקשר שבין חשיבה תוצאתית בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים לבין פתרון בעיות מסוגים שונים בהקשר של מתמטיקה. חשיבה תוצאתית (OTS Outcome Thinking Style – ) מוגדרת כחשיבה תכנונית המדגישה הגדרת מטרות כשלב ראשוני וחיוני בתהליכי תכנון. סוג החשיבה הזה מתבסס, בין השאר, על מתודולוגיית פתרון בעיות המכונה Breakthrough Thinking®, על תיאוריית הצבת מטרות ועל עולם המטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה). ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בודק את צורת החשיבה התכנונית של ילדים בבית ספר יסודי. מדובר בחשיבה המדגישה את המידה שבה התלמיד מגדיר מטרות ומתכנן. הממצאים העיקריים של המחקר איששו את ההשערות לפיהן קיים קשר מובהק בין חשיבה תוצאתית לבין פתרון בעיות יישומיות ובעיות בנויות היטב מתחום המתמטיקה. התברר כי מרכיב הגדרת המטרות נמצא כמרכיב מרכזי בניבוי של פתרון בעיות, הן בקונטקסט הכללי, כלומר בבעיות יישומיות, והן בקונטקסט ספציפי של מתמטיקה. זאת ועוד, המחקר מצא כי ככל שרמת החשיבה התוצאתית של התלמידים גבוהה יותר, כך מתחזק הקשר בין תפישת התלמידים את האקלים הבית ספרי ואת דגשי התכנון בהוראה לבין יכולתם לפתור בעיות.

  • לינק

    הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

  • סיכום

    במאמר זה מציגות המחברות דוגמאות לבעיות מילוליות במתמטיקה, שבהן הפתרון תלוי במעבר לסיטואציה הלשונית לסיטואציה המתמטית. מחברות המאמר מציעות מודל הוראה-למידה בן תשעה שלבים, המקשר בין הסיטואציה הלשונית מצד אחד לבין המבנים המתמטיים המופשטים מהצד האחר. מודל הוראה-למידה זה מציע תהליך אינטראקטיבי ורב-שלבי, המאפשר פענוח של הטקסט המתמטי והפקת משמעות ממנו באמצעות פענוח סמלים גראפיים, הבנת התוכן הגלוי, הבנת הסיטואציה הלשונית, מעבר למודל מתמטי והתאמה בין הסיטואציה הלשונית למודל המתמטי המתאים. המחברות ממליצות להשתמש במודל הוראה זה הן לתלמידים בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי והן לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. כמו כן, השימוש במודל ההוראה-למידה מומלץ למורים ולסטודנטים בהכשרתם להוראה כדגם להוראה של פתרון בעיות מילוליות. עבודה הדרגתית של הבעיות המילוליות הפשטות, תסייע לתלמיד להתמודד עם בעיות מורכבות יותר בעתיד (ברוריה מרגולין, בת שבע אילני)

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)

  • לינק

    אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).

  • סיכום

    אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).

  • סיכום

    הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין