מילת מפתח: פרחי הוראה
מיון:
נמצאו 311 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    מטרת מחקר זה, הינה, קביעת המיומנויות של פרחי הוראה במתימטיקה בפיתוח פעילויות. לימוד מתימטיקה דרך פעילויות יכול להחשב כאבן יסוד בתהליך הלמידה. משום שמטרת פעילויות הלמידה היא לוודא ולאשר שהסטודנטים פעילים גם שכלית וגם פיסית במשך תהליך הלמידה ושהם יתרמו דרך המאמצים שלהם. לכן חשוב מאד שיפותחו פעילויות המתאימות למטרה זאת ושייושמו באווירת הכיתה (Kemal ?zgen, H?seyin Alkan).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על חקר מקרה של קורס מקוון בהכשרת מורים שתוכנן תוך התבססות על עקרונות של תכנון אוניברסלי עבור למידה (Universal Design for Learning). מהסטטיסטיקה ומהתוצאות של סקר שנאספו באמצעות מערכת לניהול למידה מקוונת, 24 פרחי הוראה שיתפו בחוויות שלהם מהלמידה המקוונת (Ye He, 2014).

  • תקציר

    מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את התפיסות של פרחי הוראה לגבי שימוש במחשבים ניידים ובטלפונים ניידים בחינוך ככלי למידה ניידים.התוצאות מציינות שפרחי ההוראה תפסו את המחשבים הניידים כחזקים יותר באופן פוטנציאלי מאשר הטלפונים הניידים ככלי למידה ניידים(Sad, S. N. and Goktas,O., 2014).

  • לינק

    שאלת המחקר של החוקרים הייתה האם הרשת החברתית פייסבוק יכולה לשמש כמעטפת ללמידה מתוקשבת מסוג LMS עבור פרחי הוראה באוניברסיטה . המחקר נערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטה בתורכיה (Adnan MenderesUniversity ) . הקורסים בתחומי הפדגוגיה נלמדו במקביל באמצעות שתי פלטפורמות מתוקשבות . קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את תכני הקורס באמצעות מערכת LMS מסוג Adobe Connect והקבוצה השנייה למדה באמצעות קבוצה בפייסבוק. ממצאי המחקר מצאו כי לא היו הבדלים סטטיסטיים בין שתי הקבוצות מבחינת ההישגים והמעורבות בלמידה . במילים אחרות , לשימוש בפלטפורמה של LMS בקורסים מקוונים בהכשרת מורים אין יתרון בהשוואה לערוצים דיגיטליים אחרים כגון הפייסבוק ( Arabacioglu, Taner . AKAR-VURAL, Ruken).

  • לינק

    המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

  • לינק

    ההרצאה במכללת קיי התחילה עם מצגת שמדברת על בניית טיעונים מדעיים בתחום כדור הארץ בקרב סטודנטים להוראה באמצעות כלים מטה- קוגניטיביים המאפשרים הבנה מעמיקה, המחקר הגדיר מה זה טיעון: טענה מלווה בביסוס, שהרי הנתונים מאפשרים לנסח טענה ואחר מכן צריך הצדקה. המחקר הציג את הקשיים של הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך של בניית טיעון מדעי בתחום כדור הארץ ודן גם בכלים שמאפשרים התמודדות עם קשיים אלה. הוצג גם כן העידיות, תצפיות, ומדידות שבעצם נותנות הסבר, מסקנה ותיאוריה ושתיהן ביחד מהוות סביבתיות הצדקה.

  • סיכום

    עיסוק מעמיק בהערכה יכול לשנות עמדות כלפי הערכה. מן המתכשרים להוראה מצופה לפתח עמדה שונה מעמדתם כתלמיד בית-ספר ביחס למבחן ולכלי הערכה אחרים; להשתנות מעמדה של חרדה והימנעות לעמדה של הבנה וענייניות, שרואה את ההערכה ככלי התורם לתהליכי הוראה ולמידה. בהערכה הפדגוגית, במסגרת הפרקטיקה בהוראה, יכולה להתנהל מערכת הערכה מגוונת מאוד, בה יש מקום רב להערכה עצמית, לשיתוף בהערכה, לדיאלוג על ההערכה ולהכרות עם תהליכים וכלי הערכה בכיתה. מחברת המאמר מתארת להלן את ההיקף והעומק של היכרות והתנסות עם הערכה המתאפשרים בהתנסות, ואת התנאים בהם ניתן לשנות את העמדות והידע של הסטודנטים לגבי הערכה ( אסתר כהן (סייג)

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).

  • לינק

    תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש. חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך ( נח גרינפלד).

  • לינק

    כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).

  • לינק

    אוריינות בהערכת הישגים היא אחד התחומים היישומיים ביותר בהכשרת מורים; וטוב שכך, מאחר שלמורים המתחילים לא תינתן שהות או ימי חסד, ויהיה עליהם ליישם את שלמדו כבר בשלבי ההוראה הראשונים. בין היתר יהיה עליהם להתמודד עם תכנון כלי הערכה כחלק מתכנית העל שירקמו, לשלב את הכלים עם ידע תוכני, עם דרכי הוראה ועם ניהול כיתה. כאן חשוב להדגיש שאל לה ליכולת הביקורתית להצטמצם רק בבחינה של מדיניות ההערכה של מערכת החינוך. אבן הבוחן של הגישה הביקורתית והחשיבה העצמאית שאנו מנסים לטפח תהיה בדיקה ביקורתית גם של הגישות שאנו מובילים נכון להיום במערכת ההכשרה. כוונת מחברת המאמר היא שהתובנות שהביאו למהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את תפקידה של ההערכה בשני העשורים האחרונים צריכות לעמוד לביקורת גלויה ופתוחה גם כן.

  • לינק

    המחקר מציג ממצאי הערכה של תוכנית להכשרת מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה – Program Clinical Faculty (PCF. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת המסוגלות של המורים המאמנים שהשתתפו בתוכנית בהתייחס לתפקידי המאמן: תצפית אפקטיבית והערכה מסכמת של מתכשרים. לא נמצאו הבדלים ביצירת יחסי אמון וקיום שיחה אפקטיבית. המאמנים שהשתתפו בתוכנית להכשרת מאמנים דירגו את עצמם גבוה בהקשר של תפיסת תפקיד המאמן ויכולת הכשרה של מתכשרים להוראה, ביכולת לקיים תצפית אפקטיבית ובהערכה מסכמת. בספרות המחקרית העוסקת בחונכות ניתן למצוא ביטויים לכך. דגם זה של הכשרה לתפקיד עשוי להוות בסיס אפקטיבי לדרך שבה מכשירים מורי כיתה להיות חונכים למתכשרים. ניתן לחזקו ע"י פיתוח רשתות מורים בתוך ובין בתי ספר ותוך קיום קשר עם שותפים ממוסדות ההכשרה ( Gareis, C.R., Grant, L.W) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על הפיתוח של גישות שיתופיות לתמיכה בשימוש באינטרנט על ידי סטודנטים למדעים שסיימו את לימודיהם והם בעלי רשיון הוראה Post Graduate Certificate of Education (PGCE) , בקורסים ראשוניים להכשרת מורים initial teacher education(ITE) באנגליה. נאספו נתונים מחמישה מוסדות להשכלה גבוהה higher education institution(HEI) שעבדו בשיתוף עם בתי ספר מאמנים במשך ארבע שנים. נעשה שימוש בגישה מעורבת, הכוללת שאלונים, ראיונות מובנים, תצפיות בזמן השיעורים וחקרי מקרה. התוצאות של שלוש השנים הראשונות, זיהו מחסומים לתירגול והעלו את הצורך לפתח גישות שיתופיות נוספות ( Pete Sorensen, John Twidle & Ann Childs) .

  • לינק

    בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    מחקר חדש שנעשה במכללה האקדמית גליל מערבי מגלה כיצד הטוויטר יכול לעזור למורים בתחילת דרכם לעבור בהצלחה את טבילת האש בעולם ההוראה הציוצים המטוקבקים – שחרור קיטור. תווים יכולים משתמשי הטוויטר לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת. האופן בו ניתן לשתף את הרשת החברתית במידע ואף לחשוף ולהיחשף לרגשות הביאה קבוצת חוקרים לבחון את האפשרות בה ניתן יהיה להיעזר בטוויטר ככלי המשפר אינטראקציה בתוך קבוצות מסוימות ואף להופכן לקבוצות תמיכה. לצורך כך נבחרה סדנת מורים בשנתם הראשונה במערכת החינוך (שנת הסטאז).

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • לינק

    מאמר שהוצג בכנס ICPE-EPEC 2013 Proceedings באירופה. נוכח הירידה בהתעניינות של פרחי הוראה במסלולים להכשרת מורים לפיזיקה ולמדעים החלו לפתח באיטליה תכניות לימודים חדשניות להכשרת מורים למדעים המבוססות על למידה פעילה במעבדת מדעים. במהלך מחקר המעקב אחר שיטת הלמידה הפעילה נערכה השוואה בין שתי קבוצות של פרחי הוראה , כאלו שכבר יש להם תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה וקבוצה אחרת של פרחי הוראה שבאה מתחומי מדעים כללים יותר כגון ביולוגיה ומקצועות ההנדסה ( Vera Montalbano, Roberto Benedett).

  • תקציר

    מטרתו של המאמר היא להעמיד לדיון שתי נקודות עיקריות המאפיינות את המטען הלימודי וההתנסותי שהמתכשר להוראה צריך להיות מצויד בו: (1) העקרונות ויסודות התוכן בהכשרת המורים בתחום ההערכה; (2) הנושאים בתחום המדידה וההערכה שחשוב שיילמדו בהכשרת המורים.ביסוד המאמר שלוש הנחות בסיסיות: ההנחה האחת היא שהערכה בחינוך (ובכל תחום אחר) נועדה לייצר החלטות מבוססות וראויות בדבר הפעולות הנדרשות כדי להשיג את המטרות שנקבעו. כיוון שכך, ייעודה של ההערכה הוא לשפר (ולא "לשפד"); ההנחה השנייה היא שמורים הם שותפים מרכזיים, המהווים ציר מרכזי בתהליכי ההערכה בחינוך על היבטיה השונים; ההנחה השלישית היא שהמורים (המרצים) המכשירים מורים צריכים גם הם, ואולי בראש ובראשונה, להיות בקיאים היטב בכל התחומים והנושאים שיש להקנות לפרחי ההוראה ובתחומי המדידה וההערכה בכלל זה ( יצחק פרידמן) .

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

  • לינק

    המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין