מילת מפתח: פרחי הוראה
מיון:
נמצאו 311 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • מאמר מלא

    במסגרת בימת הדיון בביטאון זה התפרסם 'קול קורא' המזמין לדיון בנושא: ״סטודנטים עם ליקויי למידה כמורים וכמחנכים לעתיד.״ בימה זו מאפשרת לנו כאנשי חינוך להעלות מחשבות ולעסוק בסוגיות הקשורות להשפעת הלקות על תפקודו המקצועי של המורה לעתיד וגם לבחון את תפיסתנו החינוכית בהקשר זה. אנו, קבוצה של מורי מורים בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, בחרנו לדון בסוגיית הכניסה להוראה של מורים עם ליקויי למידה דרך ה'קול קורא' שהתפרסם בביטאון זה ולנתח את האופן שבו ניסחו אותו מחבריו. נקודת המוצא לדיון היא שהטקסט במודעה משקף עמדות ותפיסות שכיחות בקרב העוסקים בהכשרה להוראה וגם בציבור הרחב. מצאנו כאן הזדמנות להביע את עמדתנו על השיח המתנהל בציבור סביב נושא חשוב זה. את עמדותינו נציג על פי הסעיפים השונים כפי שמופיעים ב'קול קורא' (גלעדה אבישר, מרים בן-יהודה, אורית גילור, ריבה מנדל, פנינה שביט).

  • לינק

    אף שידיעה מספקת של תוכן היא דרישה מוקדמת טבעית של הוראה, למורים צריכה להיות היכולת לפרש תוכן בדרכים שיקדמו את למידת התלמידים. השאלה כיצד לתמוך במורים מתחילים בפיתוח ובזיכוך ידע התוכן שלהם לצורכי הוראה היא שאלה מכרעת הנוגעת באותה מידה גם למכשירי מורים. במחקר בחנו החוקרים כיצד פרחי הוראה להוראת המדעים בבית הספר התיכון עשו שימוש במועדון וידאו לבנייה מחודשת של הידע הכללי שלהם במדעים לצורך הוראת המדע (Johnson, Heathe, & Cotterman, Michelle).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).

  • תקציר

    דרך תיאור מקרה מתוך ההוראה והלמידה שלה עצמה, המחברת מתארת את האופן שבו הגישה של חקירה טרנספורמטיבית התפתחה במהלך הקריירה המקצועית שלה. תיאורי מקרים אלה מתיישבים עם ההתנסות של פרחי ההוראה בתהליך ומעוררים את הנפש לגבי מה שחשוב עבור המחנכים השואפים לטרנספורמציה עמוקה בפרקטיקה שלהם של הוראה ושל לימוד (Tanaka, Michele T.D., 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד ניתן לעשות שימוש במקרי הוראה שהציגו סוגיות של שונות ואוריינות, והתנסויות בכתיבה רפלקטיבית עצמית המכונות נרטיבים של גלויות (postcard narratives), ככלים עבור מורי מורים לפיתוח פדגוגיה נענית-תרבותית (culturally responsive pedagogy) עם פרחי הוראה (Gunn, AnnMarie Alberton; King, James R. , 2015).

  • תקציר

    מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם. תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter. המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית (Hughes, Joan E ; Ko, Yujung; Lim, Mihyun; Liu, Sa , 2015).

  • תקציר

    התפתחויות אחרונות בהכשרה ראשונית להוראה מספקות מספר מודלים ממוקדי בית ספר. כפועל יוצא, פרחי הוראה יכולים לשהות עתה זמן ממושך יותר בבתי הספר מבעבר. בחלק מן המודלים הללו, פרחי ההוראה מהווים חלק ברור יותר מבית הספר כמוסד מאשר במקרה של מודלים המובלים יותר בידי אוניברסיטאות. שינוי מיקום ה"בית" עבור פרחי ההוראה משמעו שלבתי ספר עשויה להיות אחריות מוגברת עבור צרכיהם הרוחניים. מאמר זה סוקר את הספרות המחקרית הקיימת לגבי מתח, חרדה, רגשות וזהות פרח ההוראה ביחס לשיבוצים בהכשרה ראשונית להוראה כדי לבחון אילו המלצות הועלו לגבי האופן שבו יש לענות על הצרכים הללו ועל מי מוטלת האחריות למענה (Philpott, Carey, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הפיתוח של תת-מיומנות ספציפית ללמידה ושיפור הוראה—הפקת השערות לגבי השפעות ההוראה על למידת תלמידים. הושוו שתי קבוצות של פרחי הוראה לבית הספר היסודי: קבוצה אחת אשר השתתפה בקורס שיטות מתמטיות טיפוסי ואחת שהשתתפה בקורס המשלב מיומנויות ניתוח ללמידה מהוראה. הנתונים כוללים את תגובותיהם של פרחי הוראה לבית הספר היסודי על סרטוני וידאו של הוראת מתמטיקה אשר סופקו לפני ואחרי השלמת הקורס (Yeh, Cathery; Santagata, Rossella).

  • סיכום

    נושא מרכזי בחינוך מדעי הוא הכנת מורים בבית הספר היסודי ללמד מדעים בלהיטות ובהצלחה בכיתות שלהם. לצורך שיפור הכנת מורי בית הספר היסודי להוראת מדעים, מסלול הכשרת המורים באוניברסיטה גדולה במערב התיכון של ארצות הברית פיתח קורס חדש בעל תוכן מדעי תחת הכותרת ( Physical Science in the Elementary Classroom (PSEC. המטרה של מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעות של קורס ה-PSEC על תפיסותיהם של פרחי הוראה לגבי הוראת המדעים (Bergman, Daniel J.; Morphew, Jason).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • תקציר

    מחקר זה מתאר את הפעילויות ואת ההשפעות של פעילויות אלה על החיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, כמו גם המלצות של בעלי העניין העיקריים הנוגעים לפעילויות בקורסים "ספרות של הוראה ולמידה 2" "והוראה ולמידה של מתמטיקה" בתכנית להכשרת מורים לבית הספר היסודי באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל. פעילויות אלה מספקות לפרחי ההוראה הבנה של הידע לגבי שיטות ההוראה, כיצד לנהל שיטות הוראה בכיתות אמיתיות, כיצד לבצע רפלקציות לגבי הפרקטיקה שלהם, וכיצד לשפר את ההוראה שלהם (Unver, Gulsen, 2014).

  • תקציר

    המחקר בדק יומנים רפלקטיביים ואמונות אפיסטמולוגיות של פרחי הוראה בכיתת יסוד (preservice teachers) שהשתתפו בקורס 'מעבדה למדעים'. עשרים מתנדבים השתתפו במחקר. המחקר הראה כי הציונים שניתנו ליומן הרפלקטיבי השתפרו בכל שבוע. המחקר גילה גם כי האמונות האפיסטמולוגיות התפתחו בכל הממדים, פרט לממד ידע מסוים. בנוסף, תוצאות מחקר זה עשויות להצביע על כך שיש אינטראקציה חיובית בין היומנים הרפלקטיביים לבין הממדים של האמונות האפיסטמולוגיות של המשתתפים (G?ven, G., S?l?n, Y., & ?am, A).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את הקשר בין הכשרת פרחי ההוראה לחינוך היסודי לבין ההוראה בבית הספר היסודי באנגליה בין השנים 1974 עד 2014, וחוקר את "התאמת המטרה" של המערכת הנוכחית של הכנת המורים לכיתות של המאה העשרים ואחת. הניתוח ההיסטורי מציע כי, אף על פי שעברו ארבעים שנות שינוי בהכשרת המורים, קיימות עדיין מספר סוגיות בלתי פתורות בהכשרת המורים (Murray, Jean; Passy, Rowena, 2014).

  • תקציר

    המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

  • תקציר

    מחקר הפעולה הזה, שהוא מחקר אורך שנמשך 2.5 שנים בשיטות מעורבות, משקף את הדרכים שבהן הפעלת בלוג יכולה להמשיך ולקדם את הדיונים הרלוונטיים מבחינה תרבותית שנחקרו בשיעורים פנים אל פנים. הממצאים כוללים שימוש של פרחי ההוראה בבלוגים ב: חקירת סוגיות כאמצעים לפיתוח יכולת תרבותית; הכרה בחרדה שלהם ובהעדר הידע העצמי שלהם הקשורים לנושאים של שונות; וחקירת הניתוק בין הידע הנוכחי שלהם לבין הפרקטיקה העתידית (Hungerford-Kresser, Holly; Wiggins, Joy L.; Amaro-Jimenez, Carla. , 2014).

  • תקציר

    הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה. החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע (Erica Blatt; Patricia Patrick).

  • סיכום

    מטרת חקר מקרה זה הייתה לבחון את התפיסות של פרחי הוראה למדעים לגבי התפתחות ידע התוכן הטכנולוגי והפדגוגי שלהם (Technological Pedagogical Content Knowledge – TPACK) לאחר יצירת סיפורים דיגיטליים המבוססים על נושאים מדעיים מתוך תכנית הלימודים הארצית (Hatice Sancar-Tokmak).

  • מאמר מלא

    המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

  • סיכום

    המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין