מילת מפתח: פרופסיה
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    הכשרת המורים, כדיסציפלינה, נמצאת תחת ביקורת מתמשכת מצד גופים ממשלתיים ומחקריים לגבי איכות ההכנה המקצועית והיעדר בסיס מחקרי חזק. המחברים משיבים לביקורות מסוג זה באמצעות התייחסות לאפשרויות של בחינה נוספת של מחקר הפרקטיקה ושל פרקטיקת המחקר הן בהכשרת המורים הראשונית הן בהכשרה המתמשכת (Miles, Rebecca; Lemon, Narelle; Mathewson Mitchell, Donna; Reid, Jo-Anne, 2016).

  • לינק

    בסקירה זו נדונות ההצדקות התאורטיות הנוגעות לקיומו של פיתוח מקצועי של מורים בסביבת בית הספר ובאמצעות מורים מובילים. הסקירה פותחת בתיאור ביקורות המושמעות בספרות כנגד פיתוח מקצועי "מסורתי" של מורים ודיון בהן. בחלק השני של הסקירה מוצגים הטיעונים המצביעים על האופן שבו פיתוח מקצועי של מורים באמצעות מורים מובילים נותן מענה לביקורות אלה ועל יתרונותיה של שיטה זו. החלק השלישי של הסקירה עניינו האתגרים העומדים לפתחה של מתודה זו של פיתוח מקצועי, ובמיוחד המחלוקות הקיימות בספרות. בתוך כך נטען כי אף שקיימת הסכמה בנוגע ליתרונותיה של שיטת הפיתוח המקצועי באמצעות מורים מובילים לעומת השיטה המסורתית, טרם התגבשה תמימות דעים בדבר יכולתה של שיטה זו להביא ללמידה משמעותית, אפקטיבית ומתבקשת של מורים (דניאל שפרלינג).

  • סיכום

    במאמר זה מתייחס המחבר בקצרה לטיב היחסים בין אתיקה לפדגוגיה, ובעיקר עומד על הצורך הדחוף בביסוס ריבונות חינוכית הנשענת על אתיקה מקצועית. הוא פותח בהצגת האתיקה, או הדעת העיונית והביקורתית המכונה בעברית "תורת המידות", כעיסוק אקדמי וציבורי שמבקש לעמוד על היסודות המכוננים חיי אנוש במיטבם (כיצד נכון וראוי לבני אדם להנהיג את חייהם) ועל הדרכים המוצלחות ביותר להגשמת חיים אנושיים מלאים, מספקים וראויים. בתור שכזאת, תורת מידות ומסכת אידיאליים לחיים ראויים, האתיקה משמשת הבסיס הנורמטיבי לפדגוגיה: שיח פילוסופי בדבר אנושיות במלוא התפתחותה ובשיא תפארתה אשר אמור להנחות את אנשי החינוך בהגשמת שליחותם המקצועית: סיוע לצעירים במימוש הפוטנציאל הגלום בהם, העצמתם לקראת חיים אוטונומיים ומלאים והכשרתם להשתתפות הוגנת ופורייה בחברה (נמרוד אלוני).

  • סיכום

    יוזמה חדשנית של משרד החינוך שמטרתה לפתח מנהיגות מורים בבתי ספר החלה לפעול השנה. ד"ר ניר מיכאלי, ממוביליה: "המטרה הסופית או הכוללת של היוזמה הזאת היא לחולל שינוי בתרבות הפרופסיונלית של אנשי ההוראה בישראל" (אריה דיין).

  • לינק

    בשנת 2006, קיבלה המל"ג החלטה בדבר מדיניות הכשרת מורים בישראל ולפיה האוניברסיטאות והמכללות יאמצו מתווים זהים להכשרת מורים (אריאב וגרינפלד, 2008). המתווים המנחים נוצרו בהמשך לשתי ועדות המל"ג, שפעלו להציע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. מאמר זה בוחן את תהליך הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה, המכשירות אקדמאים (סטודנטים בעלי תואר ראשון לפחות) להוראה בבתי הספר במכללות ובאוניברסיטאות, את מידת ההלימה שלהם לתכניות הלימודים ואת עמדות בעלי התפקידים כלפיהן. המחקר מניח, שלאוניברסיטאות מאפיינים בסיסיים, שעשויים להשפיע על יישום שונה של המתווים בהשוואה למכללות (רוני לידור, נעמי פייגין, רחל טלמור, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה) (Tack, H., & Vanderlinde, R).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לזהות תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם סטודנטים, ללמוד את מאפייניהן ולהבחין ביניהן. במחקר השתתפו 86 מורי מורים ממכללה אחת לחינוך שענו על שאלון מקוון. נערכו ראיונות חצי-מובנים לחלק מהעונים על השאלון. ניתוח הנתונים העלה שלוש תפיסות המנחות מורי מורים בעבודתם עם מתכשרים להוראה: 1) תפקיד מורה המורים הוא לסייע למתכשרים להצליח בלימודיהם; 2) תפקיד מורה מורים הוא להעצים מתכשרים ולסייע להם לצמוח; 3) תפקיד מורה המורים הוא לשרת כמתווך בין תיאוריה ומעשה (Leah Shagrir).

  • לינק

    קוראי הספר מוזמנים להצטרף אל חוקרת ישראלית, שתחום מומחיותה הוא הכשרת מורים, למסע מחקר בן ארבעה וחצי חודשים בבית ספר לחינוך באוניברסיטה אמריקאית. שהייה ארוכה כזו היוותה חוויה אישית־מקצועית ייחודית העמוסה באירועים ובהתנסויות ואפשרה לבצע מחקר מעמיק ורחב. כניסה של חוקרת, חברת סגל ותיקה בהכשרת מורים, למוסד שליבת עיסוקו דומה, הציבה אתגרים מרתקים וחשפה הבדלים בין תפיסות עולם מקצועיות ובין דרכי ההתנהלות ואופני העבודה של אנשי הסגל (לאה שגריר).

  • מאמר מלא

    הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).

  • תקציר

    מאז כניסתו של החינוך הציבורי במאה התשע עשרה, מורים במדינות מערביות רבות ניסו להשיג הכרה מקצועית. למשך תקופה קצרה בחלק האחרון של המאה העשרים, המקצועיות נתפסה כשיח של התנגדות או כ"אויב" של רציונליזם כלכלי ופרפורמטיביות. אולם לאחרונה, ממשלות הגיבו באמצעות "קולוניזציה" של מקצועיות ואכיפת "סטנדרטים" כך שהמושג הוגדר מחדש. במחקר זה, המחברים מנתחים תעתיקים של ראיונות עם 20 מורים מ-Queensland ומסיקים שדעות המורים לגבי מקצועיות בעשור השני של המאה העשרים ואחת הן למעשה הישנות של טכנולוגיות דיסציפלינריות מהמאה התשע עשרה (כפי שהציע מישל פוקו) המגולמות בדרכים חדשות (Bourke, Terri; Lidstone, John; Ryan, Mary, 2015).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • מאמר מלא

    המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

  • מאמר מלא

    להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).

  • לינק

    במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו ( אבדור, שלומית).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין