מילת מפתח: פערים
מיון:
נמצאו 58 פריטים
פריטים מ- 41 ל-58
  • לינק

    המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

  • לינק

    המאמר דן בהשפעה של עמדות התלמידים כלפי הלמידה שלהם על ההישגים האקדמיים, תוך התמקדות בשימוש בהתערבויות פסיכולוגיות כדי לצמצם את פער ההישגים. המחברים מסתכלים במחקר שנערך על ידי המחנכת קרול ס. דווק (Carol S. Dweck) לגבי כיצד התלמידים תופסים את האינטליגנציה שלהם ואת השפעתה על ההנעה של התלמיד (Yeager, David; Walton, Gregory and Cohen, Geoffrey L. , 2013).

  • לינק

    במאמר זה מתמודד ד"ר יוסי ארגמן עם הטענות כי תוכני הלימוד ותפיסת הידע בחינוך הדמוקרטי אינם רלוונטיים למיעוטים אתניים ולאכלוסיות שוליים כלכליות. בניגוד לדעות רווחות אלו , תורת הצרכים שעליה מבוסס החינוך הדמוקרטי, כמו גם תפיסת הידע עליהן הוא מבוסס , מאפשרות לתלמידים מן השוליים החברתיים להשתלב במסגרותיו באופן שבו הפערים התרבותיים-כלכליים אינם מהווים גורם מערכב בהתפתותם הלימודית ( יוסי ארגמן) .

  • סיכום

    רמת ההוראה הירודה, התנאים הפיזיים הבלתי נסבלים, הצפיפות וחוסר המשמעת גורמים לתלמידים רבים לפנות למורים פרטיים. תעשיית המורים הפרטיים משגשגת, ומגדילה את הפערים בין מי שיש לו למי שאין. בשנים האחרונות, התרחבה מאוד תופעת הפנייה למורים פרטיים במקצועות הריאליים וגם במקצועות הומניים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ולשון. השימוש במורים פרטיים התפשט אפילו לגיל הרך, וכיום הורים רבים לוקחים אפילו פעוטות לשיעורי הדרכה פרטיים, מחשש לקשיי קליטה בהשתלבותם בגני הילדים.

  • סיכום

    מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

  • לינק

    עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

  • לינק

    סקר שפורסם באחרונה מראה שבני נוער בגילאי 12-17 מבלים כחמש שעות בממוצע ביום מול המחשב ולפחות שעה וחצי ברשתות חברתיות. למעשה, זהו העיסוק המרכזי הממלא את שעות הפנאי של בני הנוער. בשום פרמטר לא דומים החיים של בני הנוער לאלה שהיו להוריהם; אם לדייק, כמעט בשום פרמטר, שכן כיתות הלימוד ובתי הספר נשארו כמעט זהים משנות ה-70 ועד היום. החזרה של בן נוער הביתה מבית הספר נראית כמעט כמו מסע בזמן – מהעולם האנלוגי של בתי הספר לעולם הדיגיטלי של הבית; מלוח הכתיבה והמחברות אל המקלדת והרשתות החברתיות.

  • סיכום

    מדיניות של העדפה מתקנת הצליחה לצמצם פערים במשאבים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות בתוך זרמי החינוך, אך פחות הצליחה בהקטנת פערים בין הזרמים.משנות השישים המוקדמות, צמצום פערים לימודיים וחברתיים בין שכבות חברתיות שונות היה יעד מרכזי של משרד החינוך. לצורך צמצום פערים אלה, הענקת תקציבים גדולים יותר לאזורים חלשים יותר, לצורך תוספת משאבים לימודיים ותוספת שעות הוראה ולמידה בכיתות קטנות יותר. כיום, המדיניות אינה תואמת עוד את צורכי מערכת החינוך, שכן החינוך החרדי והחינוך הערבי מתקרבים למחצית מן התלמידים.

  • לינק

    יותר בוגרי האוניברסיטאות בארה"ב יוצאים בעידן הנוכחי עם תארים גבוהים ועם תארי דוקטורט , אך אלו לא מעידים על מיומנויות מתקדמות שהם מציעים למשק , לכלכלה ולחברות. משנה לשנה הולך וגדל הפער בין הידע הרב שנרכש באוניברסיטאות ובין הדרישות של החברות והמשק לבוגרי אוניברסיטה עם יכולות אישיות גבוהות ומיומנויות מתקדמות. העובדה שיש יותר בעלי תואר שלישי בתחומי המחשבים עוד לא הופך אותם למתכנתים טובים הדרושים למשק. המאמר הנוכחי נכתב ע"י ד"ר Michael Schrage, חוקר עמית בMIT אשר כתב על הפער בין הערכת היתר לפעילות האקדמית ובין המיומנויות הנדרשות כיום למשק ולחברה.

  • לינק

    במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).

  • לינק

    למרות העלייה הגדולה במספר המוסדות ובמספרי הסטודנטים הלומדים בהם, ליוצאי אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים סיכוי רב יותר להתקבל ללימודים ולהגיע לכלל סיומם המוצלח. ההמאמר מתאר תמונת מצב חברתית שעדיין זורר בה אי שוויון הזדמנויות, סוקרים גישות קיימות ומעלים שאלות הנוגעות לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לבני עדות המזרח, לתושבי יישובי הפריפריה, לערבים ולנשים. ישנן בעיות חברתיות ומשפטיות הנוגעות ליישום מדיניות של העדפה מתקנת; לטענת המחברים ללא רפורמות הכוללות פעילות אקטיבית, לא יצטמצמו בעתיד הנראה לעין הפערים הקיימים במערכת ההשכלה הגבוהה. (מיכל סלע, יובל עברי)

  • תקציר

    בשנים האחרונות נוסדו עשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית שמוקדשים להשגת תוצאות גבוהות ועקיבות באוכלוסיות שלרוב משיגות תוצאות נמוכות באופן עקיב. בתי הספר שנטלו על עצמם את המשימה הזו באופן הנחוש ביותר היו בדרך כלל בתי ספר ברישיון – מוסדות במימון ציבורי ובניהול פרטי, שעורכים את אחד הניסויים החינוכיים השנויים במחלוקת. עדין מוקדם לומר אילו מבתי הספר המתרכזים בקידומם של ילדי עניים יתגלו בסוף כמוצלחים ביותר. בינתיים, בתי הספר המשפיעים ביותר משתייכים לרשת "תכנית ידע הוא כח" – KIPP – Knowledge Is Power Program (להלן קי"פ), אשר ייסדו דייויד לווין (Levin) ומייקל פיינברג (Feinberg). המאמר מתאר את שיטת עבודתם, מידת ההצלחה ועיקרי הביקורת המופנית כלפי הרשת. (פול טאף)

  • לינק

    פער ההישגים הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בארה"ב כיום. הכוונה היא לשונות בציונים במבחנים מתוקננים (standardized) בין שחורים ולבנים, לטיניים ולבנים, מהגרים שהגיעו לאחרונה ותלמידים לבנים. המאמר טוען שהתמקדות בפער הוא טעות. במקום זאת יש להביט ב"חוב החינוכי" של המדינה שהצטבר לאורך זמן. הו וב זו ששורשיו היסטוריים, כלכליים, סוציו פוליטיים ו/או מוסריים. וניתן לעשות אנלוגיה בינו לבין המושג השגור של "חוב לאומי" בהקשר של משמעותם של קיצוצים תקציביים ל"חוב החינוכי". כדי להבין את רעיון של "חוב חינוכי" צריך להשתמש בדמיון כדי לבנות מערכת של דימויים המתארים אותו. על הדימויים להזכיר לנו את ההשפעה המצטברת של חינוך דל, תנאי דיור דלים, שירותי בריאות דלים ושירותים ממלכתיים אחרים דלים יוצרים חברה מפוצלת שמשאירה ילדים רבים מאחור. על הדימויים האלה לאלץ אותנו להשתמש בידע, בכשירויות ובמוחיות הקיימים כדי לשכך את הסבל ככל היותר ( Ladson-Billings, G.) .

  • סיכום

    סיפור המקרה המוצג במאמר הוא סיפור של גלגול ובחינה עצמית ביקורתית של מחשבות ושל עמדות תחיליות המאפיינות יחס של "מודל של חסר" של מדריכה פדגוגית כלפי המורה המאמנת ומעבר הדרגתי לעמדה חדשה, המחפשת שיתופיות בין שתי התרבויות, זו של המכללה וזו של בית הספר. במוקד האירוע מסופר על מערכת יחסים בעייתית בין מדריכה פדגוגית, מורה מאמנת ומנהלת בית ספר. במערכת יחסים זו מעורבות גם זוג סטודנטיות, חניכות המדריכה הפדגוגית. ניכר חוסר תיאום בין הציפיות של המורה המאמנת והמנהלת מצד אחד לבין ציפיות המדריכה הפדגוגית מן הצד האחר באשר להתנסות הסטודנטיות בהוראה בכיתה (זילברשטיין, משה. פנייבסקי, רבקה)

  • סיכום

    המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

  • סיכום

    המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.

  • לינק

    מדובר במעקב אחר קבוצת ילדים שהחל בשנות השישים ונמשך עד היום. הניסוי החל ב 1962 בעיירה בבית ספר בשם "פרי" בעיר בשם איפסלנטי במדינת מישיגן בארצות הברית. קבוצה של 48 ילדים בני 3-4, כולם שחורים החלו תכנית חינוכית בגן הילדים. הילדים הגיעו ממשפחות עניות שגרו בשכונות מצוקה ששיעור הפשיעה בהן גבוה במיוחד. במהלך העשור הקודם לתחילת התכנית הישגי תלמידי בבית הספר הזה דורגו בעשירון התחתון בהישגי התלמדים בעיר. בין התוצאות שגילו החוקרים: ששיעור התלמידים שהשתתפו בתכנית בכיתות לחינוך מיוחד היה נמוך. הגישה שלהם כלפי בית הספר היתה חיובית, וציוניהם בבית הספר התיכון היו גבוהים יותר מקבוצת הביקורת. שני שליש מהם סיימו תיכון לעומת 45% מתלמידי קבוצת הביקורת. (יוסי דהאן)

  • לינק

    עמותת "שיעור אחר" פועלת לגיוס מתנדבים מתחומים שונים במטרה להרחיב את עולמם של ילדים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, "להעניק לאזרחי ישראל את האפשרות להתנדב למען חינוך ילדינו ולחלוק עם התלמידים את עולם הידע שלהם ולרענן את מערכת החינוך עם כוחות חדשים ויצירתיים, מתודות הוראה חוויתיות ותכנים דינאמיים". יוזמות הרעיון ומייסדות: תמר ברק ומיכל ברק. באתר העמותה מוצג מידע מפורט על הפרוייקטים השונים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין