מילת מפתח: פסיכולוגיה חיובית
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    קהילות למידה מקצועיות של מורים זוהו כאפקטיביות ביותר לתמיכה במורים בשינוי האמונות והפרקטיקות שלהם. קיימת הסכמה רחבה לגבי המאפיינים של קהילות למידה מקצועיות ונראה שישנם קשרים עם רווחה במונחי פסיכולוגיה חיובית ומושגי מפתח של "פריחה" אף על-פי שנערך מחקר מועט לגבי כך. המחקר הנוכחי מבקש לחקור את הקשרים הללו תוך שימוש בחקרי מקרים של שלושה בתי ספר חדשניים בצורה משמעותית, עם שיטות מחקר הכוללות חקר מסמכים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד (Owen, Susanne, 2016).

  • לינק

    ״מדהים. מהמם. מושלם. גאונה. נסיכה״ ככה נראה רפרטואר המחמאות המודרני שלנו. אם אנחנו רוצים להגביר את הביטחון העצמי של האהובים עלינו ולא להוריד אותו, אז כדאי שנעצור ונבדוק. בינתיים – אנחנו מובילים לתוצאה ההפוכה. כשאנחנו מקבלים מחמאות מופרזות – ״העבודה שלך מושלמת״ – נוצר אצלנו סטנדרט גבוה, כל כך גבוה שמפחיד לסכן אותו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להוכיח לאחרים שאנחנו עומדים ברף הזה. אם ניקח על עצמנו אתגר ונעשה טעויות אולי כבר לא נהיה כאלו ״מדהימים״. נוצר אצלנו לחץ שבסופו של דבר עשוי למנוע מאתנו לבחור בהזדמנויות מאתגרות שיכולות באמת לקדם אותנו. המחקר מסביר איך בדרך זו שבחים מוגזמים יכולים לפגוע בנו (יהודית כץ).

  • לינק

    הספר מה בעצם עשינו? נולד ונכתב במסגרת צוות חשיבה הפועל במכון מופ"ת בנושא "למידה מהצלחות של מרכזי תמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה". הספר מציג סיפורי הצלחה של שנים-עשר מרכזי תמיכה הפועלים במוסדות אקדמיים, כפי שתיארו אותם מנהלות המרכזים ואנשי צוות שפעלו לצדן. פרקי הספר מתארים עשייה שטרם תועדה בכתובים. בראש צוות החשיבה עמדו ד"ר אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג מטעם מכון מופ"ת, וליוו אותו פרופ' יונה רוזנפלד וד"ר ארנה שמר מטעם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. הספר מיועד לאנשי מקצוע העובדים בתחום ליקויי למידה, לסטודנטים עם ליקויי למידה ולבני משפחותיהם. הוא מיועד גם למתעניינים במתודת למידה מהצלחות, בהיותו משקף תהליך למידה ארצי ממושך ואת התפיסה הייחודית שפיתחו פרופ' יונה רוזנפלד ועמיתיו (ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן, אריאלה דניאל-הלוינג).

  • סיכום

    אל מול זרם "הפסיכולוגיה החיובית" של מרטין סליגמן המאמר דן בשאלה אם הפסימיות פסולה ואם על האדם להתרחק ממנה כמפני אש. בניתוח המשווה בין האפקטיביות של האופטימיות ובין זו של הפסימיות הוא מציע התייחסות ביקורתית ומפוכחת כלפי זו וכלפי זו, ובתוך כך מראה כמה מתפקידיה החיוביים של פסימיות שקולה בחייו של אדם (אדיר כהן).

  • סיכום

    טל בן שחר, כיום מומחה עולמי לאושר, היה פעם צעיר לא מאושר שחיפש את מקומו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רק כשהבין שהוא מטפס על ההר הלא נכון – נפתחה בפניו הדרך להגשמה עצמית, עם קצת עזרה מאיין ראנד (תמירה גלילי).

  • לינק

    מה ההורים רוצים עבור הילדים שלהם? הפסיכולוג היהודי-אמריקאי פרופ' מרטין סליגמן (Martin Seligman) מספר כי כאשר שאל את השאלה הזו קיבל את התשובות המתבקשות: בריאות, מימוש, ביטחון עצמי, משמעות, אושר ורווחה נפשית. ואולם, בתי הספר מתמקדים בפיתוח תחומים אחרים: משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הללו אכן חשובים, אך לא די בהם. תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המלה. אם כך, מדוע היא מתעלמת מהכישורים שהורים מחשיבים כחיוניים לאושרם של ילדיהם? ( רווית שרף) .

  • לינק

    מאמר זה מהווה חקר מקרה (case study) של תכנית ספציפית, אשר ממנה ניתן יהיה להפיק ידע ומשמעות רחבה (שלסקי ואלפרט, 2007), ומתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. הממצאים הראשוניים שיוצגו להלן בקצרה שופכים אור על היבטים שונים של תכנית ההכשרה מבעד לעיניהם של משתתפי התכנית ומשמעותה עבורם. לממצאים אלו השלכות משמעותיות לבניית מודלים להכשרה ולהטמעה של עקרונות פסיכולוגיה חיובית בשדה החינוכי בעתיד ( פנינית רוסו-נצר) .

  • לינק

    הקמת בית ספר לפיתוח מנהיגות בחט"ב "גוונים" המושתת על התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית זאת, מתוך אמונה, כי יישום התפיסות והפרקטיקות של הפסיכולוגיה החיובית בזירה הבית ספרית יובילו את מערכת החינוך להישגים לימודיים גבוהים יותר ולהעלאת המוטיבציה של המורים והתלמידים. התכנית מפותחת ומוטמעת בשיתוף עם מרכז מיטב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי בהרצליה.

  • לינק

    כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.

  • לינק

    ספר חדש זה בעברית מסכם בלשון פשוטה עשרות שנות מחקר על ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית – הנאה, יצירתיות, תהליך ההשתתפות המלאה בחיים המכונה זרימה (FLOW).. אבל זרימה אינה רק נושא אקדמי. שנים ספורות לאחר פרסומה כבר יושמה התאוריה במגוון סוגיות מעשיות. בכל מקום שבו המטרה היא לשפר את איכות החיים, תאוריית הזרימה יכולה להצביע על הדרך. היא העניקה השראה לתוכנית לימודים ניסויית בבתי ספר, להכשרת מנהלים, לתכנון מוצרים ושירותי פנאי (מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי).

  • לינק

    בתיאוריית הזרימה המפורסמת של Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מהי חווית הזרימה? לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.

  • לינק

    תחום הפסיכולוגיה החיובית מגיע לאחרונה גם למערכות חינוך שם יש לו סיכוי להשפיע באופן מהותי על חשיבת מורים ודפוסי ההתמודדות שלהם. לאחרונה הסתיים מחזור נוסף של מורים משתלמים ובעלי תפקידים בחינוך בתכנית התפתחות המקצועית על-פי תפיסת הפסיכולוגיה החיובית בחינוך. תכנים מרכזיים בתכנית הם פסיכולוגיה חיובית – תיאוריה, כלים יישומיים (חקר מוקיר, חוזקות, מיינדפולנס, חוויות זרימה, הכרת תודה, יצירת שינוי, CBT, גוף-נפש, הומור, תבניות חשיבה), "תכנית תקווה ומוטיבציה", שפותחה במרכז לכישורי למידה, כלי הנחיה ופיתוח מקצועי ופרקטיקום מודרך.

  • לינק

    ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין