מילת מפתח: פיתוח יחידות לימוד
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

  • לינק

    לפתח סביבת למידה "טובה" ב-Moodle היא לא עניין של מה בכך. Moodle היא מערכת גדולה, מורכבת ובעלת אפשרויות רבות מאד, ולמורה שלומד להכיר את המערכת (וגם הרבה זמן אחרי) קשה לדבוק ולקדם את מטרותיו החינוכיות בתוך הרחש שהמערכת יוצרת. רותי סלומון יחד עם שותפים לדרך ( שרית כהן) פירטו את המרכיבים שיש למורה לתת עליהם את הדעת בזמן פיתוח תהליך למידה ( רותי סלומון).

  • סיכום

    הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות היא אחת הפעולות החשובות להקניית יכולות הבניית מידע ומידענות למורים בבתי הספר. פעילותו של המרכז האקדמי באור יהודה בכיוון זה היא פעילות מבורכת התורמת לסביבות הלמידה המגוונת של בתי הספר בארץ. כך לדוגמא, מדווחת המורה והסטודנטית דורית שאול הלומדת במרכז האקדמי באור יהודה על עבודת הצוות שלה לפיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מנהיגות .

  • לינק

    הדרישה לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתת מתמטיקה מעלה את סוגיית ההתמודדויות עם תלמידים המתקשים במתמטיקה, הן המאובחנים כלקויי למידה והן שאינם מאובחנים ככאלה. שילוב התלמידים בכיתה מחייב להתאים את דרכי ההוראה כך שיענו על הצרכים של כלל התלמידים. הפעילות המתוארת במאמר זה צמחה אפוא על רקע שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, והצורך שנוצר בעקבות זאת לתת מענה הן לכל התלמידים והן למורים בתחומי הדעת השונים ולמורי החינוך המיוחד, המתמודדים עם שילוב זה, על כל מורכבותו וקשייו. מתן מענה כזה היה אפשרי במערכת של קהילה לומדת, המאפיינת את ההתנסות המודרכת במסגרת בית ספר לפיתוח מקצועי ( ברש , אביבה, ריבה מנדל).

  • לינק

    מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).

  • לינק

    רשימה מועילה של שחר עוז בבלוג שלו. שחר עוז הצליח למצוא רשימה שבאמת חשוב לזכור ולהדגיש לכל מי שמפתח חומרי למידה. כותב שחר עוז : "אני רואה ברשימה הזו משהו גדול הרבה יותר מתחום הלמידה. אני משתמש בנקודות הללו בכל פרויקט שאני מפתח, בין אם זה משחק, אפליקציה או אתר אינטרנט, שהרי בסך הכול מדובר בהבנה הבסיסית של מי קהל היעד שלך והתאמת המוצר שלך אליו."..

  • לינק

    מאמר זה מספק לקורא תובנה לגבי מה בדיוק כרוך בעבודת מחקר ופיתוח (R&D, research and development work) לשינוי חינוכי ושיפור החינוך. המונח עבודת R&D מצביע על כך שישנם לפחות שני תהליכים המתרחשים באותו הזמן; הפרקטיקה גם נחקרת וגם מפותחת. השלבים השונים בפיתוח תהליכים מתוארים משאלת המחקר וניתוחים של פרקטיקות נוכחיות כנקודת המוצא אל איחוד ופרקטיקה חדשה המתבססת על הבדיקות של תכניות הוראה קונקרטיות ( May Britt Postholm, Torill Moen) .

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן האם השתתפות או אי השתתפות בחקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (lesson study) סיפקה למחנכים את ההזדמנויות לשפר את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. במחקר השתתפו 24 מורים למתמטיקה בחטיבת הביניים מתוך שבעה בתי ספר עירוניים שיצרו חמש קבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. ניתוח הנתונים הראה שגורמים מסוימים במעגל של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה סיפקו הזדמנות גדולה יותר עבור המורים להגדיל את הידע שלהם עבור הוראת המתמטיקה. לגורמים אלה מתייחסים כאל "חלונות של הזדמנות".הממצאים הראו שהמשתתפים בשלוש מתוך חמש הקבוצות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה הראו עלייה בידע שלהם לגבי הוראת המתמטיקה כתוצאה מהאופן שבו המורים הגיבו ל"הזדמנויות" (Rachelle D. Meyer and Trena L. Wilkerson ).

  • לינק

    מחקר בריטי חדש מגלה כי מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ובפיתוח משאבי למידה בסביבה מתוקשבת מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים. המחקר מבוסס על ראיונות עם 16 מורים בבתי ספר יסודיים אשר היו מעורבים בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים לכיתה. כעוגן לבדיקת הלמידה המקצועית של המורים שימשו רכיבי רפרטואר תפיסת הידע הפדגוגי-טכנולוגי Technological Pedagogical and Content Knowledge . ממצאי המחקר מצביעים על כך התפתחות הידע של המורים הייתה בו-זמנית גם בתחומי התקשוב וגם בתחומי הפדגוגיה והיא נמצאה כמשמעותית. המחקר ממליץ על שילוב מורים בבתי ספר יסודגיים בפיתוח חומרי למידה קוריקולריים כאמצעי להתפתחות מקצועית, הנעת מורים ולהשבחת ההוראה בכיתה (Drew Polly ).

  • לינק

    הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים בשני תחומי התוכן. על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן. מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים. במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה" ( מיכל קרופניק-גוטליב , עטרה שריקי).

  • לינק

    מורים המתעניינים בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות , יכולים להיעזר בכמה מודלים לתכנון והפקת היחידה המתוקשבת ( Instructional-design). אחת ההמלצות היא לבנות את היחידה המתוקשבת על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב. בשלב ראשון כותבים את מסמך האיפיון , אחרי זה בונים תרשים זרימה , ניווט ופעילויות, אחר כן מגיעים שלבי הפיתוח , היישום וההערכה .

  • לינק

    הפער בין התפתחות התקשוב בבתי ספר יסודיים ובתי ספר תיכוניים בארה"ב מטריד את המומחים לחינוך ואנשי הפדגוגיה שם. להערכת כותב המאמר , פרופסור רותקופ, ניתן לצמצם פער זה ע"י גישה מערכתית לפיתוח חומרי למידה מתוקשבים אחידים לכל מאות אלפי המורים המלמדים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב. המאמר מציע פיתוח ערכות מתוקשבות עם נדבכים פדגוגיים ברורים לשיעורים שמלמדים המורים בבתי הספר. עד כה רק כ10% מן המורים המלמדים בחט"ב ובתיכוניים בארה"ב עושים מיוזמתם שימוש בחומרי למידה מתוקשבים שפיתחו ביוזמתם. על מנת לקדם את כל שאר המורים, שהם פאסיביים יותר, מציע כותב המאמר לנקוט בגישה מערכתית ולפתח ולשכפל באופן דיגיטאלי חומרי למידה מתוקשבים לכלל המורים בחטיבות הביניים ובתיכוניים בארה"ב. לצורך כך הוא מציע גישה פדגוגית משולבת ומערכתית לפיתוח החומרים המתוקשבים ומערכי השיעור . לגישה פדגוגית מערכתית זו שתנחה הפיתוח והשכפול של החומרים הדיגיטליים ומערכי השיעור הוא קורא APIS . בהקשר זה יצוין כי ישראל הקדימה את ארה"ב בחשיבה מערכתית , וניתן לראות זאת ביוזמה של חברת עת-הדעת מישראל שנותנת מענה לתפיסה המערכתית והפדגוגית המוצגת במאמר. כותב המאמר, פרופסור אמריטוס ארנסט רותקופ , לימד וחקר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת קולומביה ונחשב כאחד המומחים המובילים בארה"ב לתחומי למידה , הכשרה, טכנולוגיות מתוקשבות ופסיכולוגיה של למידה.

  • לינק

    במשך עשרות שנים התרגלנו שהפיתוח החינוכי והפדגוגי נעשה ע"י גורמי פיתוח חינוכיים ומקצועיים כאשר המורים מיישמים את המודולים שפותחו בכיתה. הניסיון החינוכי המצטבר מלמד שגישה זו אמנם מבטיחה אחידות ואולי איכות , אך אינה מחוללת בהכרח השראה ויצירתיות בקרב המורים בשדה. ביה"ס לחינוך Davis School of Education באוניברסיטת קליפורניה נקט בגישה חדשנית אחרת לעידוד ההתפתחות המקצועית של מורים .במקום להכתיב למורים את כיווני הפיתוח או כיווני היישום בשדה, הם החלו בתכנית רב-שנתית חדשה של מענקים כספיים לצוותים קטנים של מורים . צוותי המורים מקבלים את המענק הכספי ומחליטים בעצמם לאיזה כיוון להפנות את הפיתוח וכיצד לנצל את התקציב שקיבלו לשיפור ההוראה בכיתה. כל צוות מורים זכאי לקבל מענק פיתוח של 30,000 דולר כאשר המורים זכאים להציע את כיוון הפיתוח או היישום בכיתה על מנת לשפר את היכולות שלהם בהוראה.

  • לינק

    עפ"י הערכות של מומחים ללמידה מרחוק בארה"ב ההשקעה של מפתחי קורסים מתוקשבים בשעת לימוד איכותית גדלה בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2003 . אם בשנת 2003 היה טווח הפיתוח של שעת לימוד מתוקשבת ( עם מולטימדיה מלאה ) בין 30 ל-80 שעות , הרי בשנת 2009 ההשקעה הממוצעת בשעת למידה איכותית נעה בטוח שבין 49 ל-89 שעות. השקעה זו כוללת גם זמן בחקר מקורות המידע הנדרשים בקורס. מפתחים אחרים ( אשר הגיבו למאמרון ) מעידים מניסיונם כי שעת פיתוח של שעת לימוד מתוקשבת נעה בין 12-16 שעות כאשר אין צורך בחקר מקורות מידע . אם נצא מהנחה כי בישראל מרבית מפתחי הקורסים משתמשים במערכות ניהול ממוחשבות כגון מודל או "היי-לרן" הרי הנתון של 12-16 לשעת פיתוח קורס מתוקשב נראה יותר מציאותי . מצד שני, הקורסים ללמידה מתוקשבת המבוססים על מולטימדיה ועל טכנולוגיות כגון פלאש או Dreamweaver הם יותר איכותיים ויותר מאתגרים מבחינת הלומד.

  • תקציר

    מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)

  • לינק

    פיתוח משימה מתוקשבת בינתחומית הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון, חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? אבל השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה (אסתי דורון)

  • סיכום

    מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

  • לינק

    אתרים במגוון נושאים לימודיים פותחו על ידי סטודנטים בשנה ד‘ במכללת אורנים, במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת. הרציונאל: פיתוח יחידת לימוד בנושא הלקוח מתחום הדעת של הסטודנט-המורה מהווה את הציר המרכזי עליו נשען הסמינריון. באמצעות תהליך הפיתוח מעמיק הסטודנט המפתח את היכרותו עם התכנים של הנושא, עם מבנה הדעת של התחום, ועם המקורות העומדים לרשות התלמיד והמורה, מקורות ספרותיים ואינטרנטיים. בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת, הסטודנט המפתח חווה בפועל את החוויה של הלמידה, שלה יהיה שותף מאוחר יותר התלמיד, שילמד את הנושא הנדון. כלומר, המפתח צריך לתכנן ולהיות מודע לתרחישים האפשריים בעת הלמידה (תמי ליבנה, מירה טנצר)

  • לינק

    דיון מוקלט באנגלית אודות המצב הנוכחי של טכנולוגיית עצמי הלמידה בחינוך , גורמים להצלחה או כשלון של מאגרים מבוססי עצמי למידה, תגובת המשתמשים והמפתחים, בעייתיות של שימוש חוזר ועוד. המשתתפים הם מומחים מוכרים העוסקים בתחום מספר שנים, ביניהם דייויד וויילי שאף כתב את אחד מספרי היסוד בתחום (מיטל- משאבי מידע ללמידה מתוקשבת , עלון מס' 26 , יוני 2005) .

  • לינק

    עקבות בעשב היא יחידת לימוד המיועדת לבתי ספר יסודיים, החל מכיתה ג', העוסקת בחינוך לסובלנות בדרך אלגורית תוך הצגת ערכה החיובי של חברה הטרוגנית ורב-תרבותית. מוקד עיסוקו של המאמר הוא בשאלה כיצד לחדור למערכת הבית-ספרית, שהיא עמוסה ותובענית ולהוביל תהליך שינוי שהיה רלבנטי ויישומי לבית הספר בדרך סובלנית ורב-תרבותית. החלק הראשון של המאמר מדגיש ומאיר את מורכבותו של הקוריקיולום, החלק השני, "הקוריקולום כמשקף קולות של מורים ותלמידים" עוסק בחשיבות פיתוחה של אינטליגנציה רגשית בתוך הקוריקולום והחלק האחרון מתאר את הניתוח הנרטיבי ככלי מחקרי ששימש את המחברת בעבודתה (ליאורה ישראלי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין