מילת מפתח: פינלנד
מיון:
נמצאו 70 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר מתאר הכשרת מורים בכמה מדינות בעולם – אוסטרליה, קנדה, פינלנד וסינגפור – שבהן פותחו שיטות לפיתוח מקצועי של מורים. בין הפרקטיקות המובילות: גיוס מועמדים איכותיים לתוכניות הכשרה איכותיות ע"י הבטחת משכורות בנות-תחרות, סבסוד כספי למתכשרים ויתר אחידות או דמיון בעיצוב ובאיכות תוכניות ההכשרה.

  • תקציר

    המחקר מבקש להבין בצורה טובה יותר את התהליך של תכנית לימודים לאומית בקנה מידה גדול במונחים של אסטרטגיות היישום שבהן השתמשו, תפקידה של הרפורמה, והקוהרנטיות של תכנית הלימודים כפי שנתפסו בידי בעלי העניין האחראים על הבניית תכנית הליבה הלאומית בפינלנד. גוף מחקרי גדול לגבי רפורמה בית-ספרית מראה שגורם מכריע מרכזי עבור האפקטיביות של רפורמה בתכנית הלימודים הוא הדרך שבה הרפורמה מייושמת. בהתאם לכך, יישום רפורמה בתכנית הלימודים גורר תמיד תרגום של הרעיונות החדשים לפרקטיקות חינוכיות חדשות, הכרוך בתהליכי הענקת מובן מורכבים אצל המעורבים (Pietarinen, Janne; Pyhalto, Kirsi; Soini, Tiina, 2017).

  • סיכום

    בפינלנד פותחה חונכות על פי דגם של "חונכות קבוצתית"/ "חונכות עמיתים" שבו מורים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית נפגשים כדי ללמוד יחד זה מזה. חונכות זו מסייעת לייצר רצף בהכשרת פרחי ההוראה ומקלה עליהם את המעבר משלב ההכשרה לשלב ההוראה בפועל

  • תקציר

    מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

  • תקציר

    הבטחת זכויות חברתיות של אזרחים וצמצום שוניות חברתיות הינם עקרונות מרכזיים אשר עיצבו את המדיניות החינוכית של פינלנד ושל מדינות הרווחה הנורדיות האחרות. שוויון היווה סדר-יום רשמי בפוליטיקה ובמדיניות חינוכית החל מהרפורמות הבית-ספריות המקיפות של שנות השישים והשבעים של המאה העשרים. אולם, המשגת השוויון לא הייתה יציבה, דבר המשקף את האקלים הפוליטי שבו הטענות הפוליטיות נוצרו. במאמר זה, המחברים מנתחים מסמכי תכניות לימודים פיניות הנוגעים לחינוך בחטיבה העליונה משנות השבעים של המאה העשרים ועד העשור השני של המאה העשרים ואחת כדי לגלות כיצד מוצגות המטרות של שוויון חינוכי (Lappalainen, Sirpa and Lahelma, Elina, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה טוען כי קובעי המדיניות באנגליה שואלים בצורה לא ביקורתית את המודל הפיני להכשרת מורים. הפילוסופיה הפינית והפילוסופיה האנגלית של הכשרת המורים שונות מאוד, והשאלת המודל הפיני להכשרת מורים אינה מתאימה להשקפה אודות הכשרת המורים באנגליה. לפיכך, המדיניות המושאלת הוצאה מהקשרם של הערכים הרחבים יותר והיסודות של החינוך הפיני. גישה לא שיטתית זו לרפורמה במדיניות חינוך מתעלמת מהעובדה שמדיניות חינוך ו"פרקטיקות מתקיימות בקשרים אקולוגיים האחת עם השנייה ובמערכות אקולוגיות שלמות של פרקטיקות הקשורות זו לזו". לפיכך, מדיניות מושאלת זו של הכשרת מורים אינה מובילה בהכרח לתוצאות ששורטטו בידי קובעי המדיניות ברפורמות (Chung, Jennifer, 2016).

  • תקציר

    תגובה להתערבות (Response to intervention) יכולה להיחשב כפרקטיקה יומיומית בחלקים רבים של ארה"ב, בעוד שבפינלנד, מתעצבת רק לאחרונה מסגרת חדשה של תמיכה בלמידה. הבחירה בפינלנד כשותף השוואתי עבור נייר מדיניות זה מוצדקת מאחר והייתה התייחסות נרחבת למערכת החינוכית שלה על בסיס התוצאות הטובות שזכתה להן במסגרת מבחני פיז"ה (Bjorn, Piia M.; Aro, Mikko T.; Koponen, Tuire K.; Fuchs, Lynn S.; Fuchs, Douglas H., 2016).

  • סיכום

    תיאוריות אישיות-מעשיות (personal practical theories) נבנות מתוך התבססות על אמונות, התנסויות, ערכים ותפיסות ביחס למהותה של הוראה טובה. קיומו של חזון וייחוס ערך רב להוראה משפיעים משמעותית על הזהות, ההתמדה והמחויבות של המורים. מאמר זה מתמקד באמונות האישיות-מעשיות של 84 מתכשרים להוראה בפינלנד והתפתחותן במהלך תקופת ההכשרה (Maaranen, K., Pitkaniemi, H., Stenberg, K., & Karlsson, L).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר הוראה אפקטיבית של מתמטיקה כפי שהיא מובנית בשיח של מורי מורים פיניים ושבדיים. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מורי מורים כמו גם נתונים מדיוני משוב בין מורי מורים לבין מורים לעתיד בשבדיה ובפינלנד, הניתוח מראה שמספר היבטים של תנועות הרפורמה הבין-לאומיות הנוכחיות נראים לעין בשיח בשתי המדינות. אולם, מורי המורים השבדיים נוטים להמשיג הוראה אפקטיבית כאינטראקציות עם ילדים בודדים, בנייה על רעיונות של תלמידים ועל מתמטיקה הנובעת ממצבים בחיי היומיום, בעוד מורי המורים הפיניים מדגישים את החשיבות של הצגה ברורה של מתמטיקה, שגרות ושיעורי בית כמו גם מטרות ספציפיות עבור כל שיעור (Hemmi, Kirsti; Ryve, Andreas, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד רשויות המדינה בנורבגיה ובפינלנד מתכננות את תכנית הלימודים הלאומית כדי לספק תנאי מדיניות שונים עבור עבודה על תכנית לימודים מקומיות ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הנושא נחקר באמצעות השוואה בין האופן שבו הרשויות הלאומיות בנורבגיה ובפינלנד יוצרות מרחב עבור תכנית לימודים מקומית (Molstad, Christina Elde, 2015).

  • סיכום

    הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, בוחן את השיעור הפיני ומשוכנע שרק שינוי תרבותי כולל בחברה הישראלית יוכל להבטיח שינוי של מערכת החינוך שלה. רפורמה חינוכית אינה יכולה להצליח אם אין בה ביטוי לתפיסת עולם חברתית־לאומית רחבה וחיבור בין עקרונות חיים כוללים למערכת חינוך שאמורה לשקף אותם (שי פירון).

  • סיכום

    עם צאתו לאור בעברית של הספר "לומדים מפינלנד" בוחנת פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, את השיעור הפיני וקובעת: מי שחושב שאפשר ללמוד מפינלנד איך לחזק את מערכת החינוך הישראלית מבלי לשנות באורח ניכר את אורח החיים הישראלי טועה; השיעור הפיני החשוב ביותר הוא שמערכות חינוך נטועות בעולם הערכים הסובב אותן ובתנאים הכלכליים והחברתיים שהן מתמודדות עמם (יולי תמיר).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה הייתה להטיל אור על הסוגיות הבעייתיות הקשורות לאלמנט המעשי בהכשרת מורים לגיל הרך. המחברים ניגשים לשאלות אלה בעיקר דרך בחינה ופירוש של חלק זה בהכשרה האקדמית של גננות בפינלנד. לאחר מכן, הם מרחיבים את הניתוח שלהם כך שיכלול סוגיות רחבות יותר של מחויבות לעבודה ואת התפקיד של תכניות חונכות בקרב הגננות החדשות שהוכשרו ( Onnismaa, Eeva-Leena; Tahkokallio, Leena; Kalliala, Marjatta, 2015).

  • לינק

    פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

  • לינק

    לומדים מפינלנד מביא לקורא עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. מתוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים (פאסי סאלברג).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

  • תקציר

    המטרה המוצהרת של רפורמת החינוך הנוכחית היא תכנון מחדש של מערכות ההשכלה כדי שישאפו לאיכות. המערכות שבאופן עקבי "נמצאות בראש הרשימה" מביעות עניין רב בחשיפת המאפיינים שתורמים להצלחתן; במיוחד המאפיינים לגבי ההכנה של המורים לעתיד. המחקר לגבי התהליכים להבטחת האיכות של הכשרת המורים החל לספק ראיות לכך שהמאפיינים המשותפים שאותם חלקו המערכות המוצלחות כוללים תכנון של התכניות להכשרת מורים סביב קריטריונים שנקבעו על ידי הדרישות להסמכה, בחלקם משום שהם מכוונים לסייע לעיצוב הגישה והכוונות של התכניות, מערך תכנית הלימודים והתוצאות (Tatto, Maria Teresa, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין