מילת מפתח: פיגום (scaffolding)
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים יכולים לשמש כ"פיגומים" וכתחליפים זמינים לשפה הכתובה. ניתן לנצל אותם בהקשר של פעילות רלבנטית במסגרת החינוכית – כדי להניח תשתית ליצירה של טקסטים כתובים, כבר מן השלבים המוקדמים של ההתפתחות האוריינית (חוה תובל, עינת גוברמן).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

  • לינק

    הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

  • לינק

    מאמר זה מציג את מודל גן בראשית הפועל על פי הגישה הפרוגרסיבית. בגישה זו הילדים מובילים את הלמידה במהלך בחירת הפעילות בעזרת הסביבה שהגננת יוצרת והפיגום שהיא מציבה. הבעיה היא שילדים רבים לא מצליחים להתמיד בלמידה עקבית מתוך בחירה, וגננות רבות מתקשות לתת לכך מענה. מודל גן בראשית מאפשר לילדים להתגבר על הקושי ולהמשיך ולבחור את פעילותם, ומאפשר לגננת לפעול לפי תכנון שנתי מדויק ולהוביל את יישומו בעקביות (טל שריר ואלה שובל).

  • לינק

    במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

  • לינק

    המחקר הנוכחי העריך את השפעתה של תוספת של משחק סימולציה עם פיגום מושגי חיצוני, המציג מצגות של ידע פורמלי, על היכולת של הלומדים לפתור בעיות בעקבות המשחק, ועל התפיסות של הלומדים לגבי למידה, שטף והנאה מהמשחק. המשתתפים שהיו בגיל ממוצע של 10 שנים, הוקצו רנדומלית לשלושה תנאי ניסוי: תנאי של "למידה ומשחק" שהציג ראשית את הפיגום ולאחר מכן את המשחק, תנאי של "משחק ולמידה", ותנאי של "משחק בלבד". אף על פי שלא נמצאו הישגים משמעותיים בפתרון בעיות בעקבות ההתערבות, התלמידים שלמדו עם הפיגום החיצוני לפני המשחק ביצעו באופן משמעותי טוב יותר בהערכה של פתרון בעיות לאחר המשחק. הוספת הפיגום החיצוני (תמיכה חיצונית) לפני המשחק הפחיתה את הלמידה הנתפסת של התלמידים (Barzilai, Sarit and Blau, Ina, 2014).

  • לינק

    המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניתוח תמטי מעמיק של תגובות כתובות רפלקטיביות לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB) של 63 סטודנטים להכשרת מורים שנרשמו לאוניברסיטה אוסטרלית (Tahereh Pourshafie; Rosalind Murray-Harvey, 2013).

  • לינק

    מאמר זה עוקב אחר תהליך מחקר בתכנון ופיתוח של סביבה ללמידת מדעים הנקראת WiMVT (חוקר מבוסס רשת עם טכנולוגיית ויזואליזציה ודיגום).מערכת ה- WiMVT מתוכננת כדי לסייע לתלמידי בית הספר התיכון לבנות הבנה מתוחכמת של קונספציות מדעיות, ואת תהליך חקירת המדע, כמו גם לפתח מיומנויות למידה ביקורתיות באמצעות גישה לחקירה שיתופית מבוססת מודל. המערכת מכוונת לתמוך בחקירה שיתופית, באינטראקציה חברתית בזמן אמת, בדיגום מתקדם, ולספק מקורות מרובים לפיגום עבור התלמידים (Sun, Daner; Looi, Chee-Kit, 2013).

  • לינק

    תוך שימוש במערך מחקר דמוי-ניסוי, מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון מחדש של סביבה אותנטית של למידה שיתופית מקוונת, בהתבסס על עקרונות של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning), שמכוונת לספק פיגום מפורש יותר של שלבי הלמידה עבור התלמידים. תוצאות המחקר חושפות שהתכנון מחדש הוביל לרמות שוויוניות יותר של פעילות של לומדים אוטונומיים ומכוונים לבקרה, אבל גם לירידה בתשומה של הלומדים האוטונומיים (Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim, 2012).

  • לינק

    המאמר בוחן כיצד בית ספר יסודי מיקד את תכנית הלימודים שלו בפיתוח מיומנויות החקירה של התלמידים במהלך שנת הלימודים( Baxter, Juliet,; Ruzicka, Angle, and Blackwell, Sharon, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה לתכנן ולהעריך את סביבת הלמידה שמשלבת פיגום (scaffolding), שאיפשר הן תמיכה אנושית והן תמיכה טכנולוגית. מבחן פיילוט נערך במשך שלוש שנים עם תלמידים משלוש כיתות ה' בשני בתי ספר במערב התיכון של ארה"ב בסביבה עירונית ובסביבה פרברית. באמצעות ניתוח איכותני של מפגשי כיתה שצולמו בוידאו, המחברים ציינו שינוי דרמטי בדינמיקות בכיתה, מכיתה שקטה מאוד עם אינטראקציה מוגבלת בין המורה לתלמידים עד כיתה אינטראקטיבית יותר שבה המורה סורק במהירות את החדר כדי לספק את התמיכה הדרושה לתלמידים (Grincewicz, A., Zydney, J., Jones, P. & Hasselbring, T. , 2011).

  • תקציר

    מחקר זה בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. המחקר מציג סוגים של תמיכות מורה – "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות. מטרת המחקר לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים. הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב שנותן מרצה במהלך הוראה בסביבה מקוונת, כמו גם את חשיבותה של ההערכה המלווה את ההוראה בסביבה זו. המחקר הוצג בכנס מו"ח תשס"ה (ריקי רימור, טלי נחמה, ענת קלעי)

  • סיכום

    המאמר מציג מודל ללמידה אסטרטגית של מלים חדשות בהקשר טקסטואלי כפתרון למחלוקת בין גישת ההוראה הישירה לבין למידה אקראית של מילים חדשות. המודל נוגע לשלוש צלעות משולש הלמידה האסטרטגית: הטקסט שבו מוצגת המילה החדשה ואפיונו כמעודד למידה; אפיוני המבוגר כמתווך הלמידה בין הטקסט ללומד; ואפיוני הלומד האסטרטגי של מילים חדשות. (לאה קוזמינסקי)

  • סיכום

    הכותבים מציגים במאמר דגם של הוראה שיש בו משום חזרה למושג השולייתיות המסורתית הנושנה אך משלב מאפיינים בית-ספריים חדשים. הם קוראים לדגם זה "שולייתיות קוגניטיבית" (Collins et al., 1989). שולייתיות מסורתית נתפשה בדרך כלל כלמידה שבה מומחה מראה/מדגים ללומד/מתלמד כיצד לבצע מטלה, משגיח על התנסויותיו ומעביר אליו בהדרגה יותר ויותר אחריות עד שהוא מיומן דיו. שולייתיות קוגניטיבית עיקרה לא בצפייה במעשה אלא בהנגשה של חשיבת המומחה ושיקולי הדעת שלו בעשייה למתלמד. היא בעלת היבט חברתי בהיותה מעוגנת בתרבויות הייחודיות של כל השותפים לביצוע המטלה (Collins, A., Brown, J. S., & Holum, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין