מילת מפתח: פורטפוליו (תלקיט)
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחקר זה בוחן תפיסות של סטודנטים הקשורות ליישום של תלקיט מקוון (Electronic portfolio) בהקשר של ההשכלה הגבוהה הטייוואנית. רואיינו שלושים סטודנטים באוניברסיטה טייוונאית, וניתוח הנתונים כלל 14 תלקיטים מקוונים של מרואיינים ותשובות ל-281 שאלונים תקפים מסטודנטים שלא רואיינו. המחקר מציג את פרספקטיבות הסטודנטים תוך שימוש בתיאורים טקסטואליים ומצגות ויזואליות הקשורים לפיתוח תלקיטים מקוונים. מודל תלת-שלבי, שפותח עבור המחקר, מחבר חמישה גורמים החיוניים להצלחה עבור יישום תלקיטים מקוונים בטייוואן (Pei-Hsuan Hsieh, Chun-I Lee, Wei-Fan Chen, 2015).

  • סיכום

    התפתחות מקצועית למורים מתחילים ולמורים ותיקים המבוססת על תוכניות ההכשרה או על התנסויות בית-ספריות היא צורך ייחודי במקצוע ההוראה (Cochran-Smith, 2009, Desimone, 2009). כדי שהתפתחות מקצועית תהייה משמעותית על מורי מורים לקיים מחקרים שיטתיים על האפקטיביות שלה במטרה כוללת לתמוך בלמידת מורים החל משלב ההכשרה הראשוני ודרך העבודה המקצועית לאורך השנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תכני רפלקציות של מורים מתחילים וותיקים שנאספו כתלקיטים כדי לבחון צמיחה של יכולות רפלקטיבית ולמידה מקצועית והשפעה על דרכי ההוראה כתוצאה מההשתתפות בלמידה מקצועית מתקדמת (Fox, R.K., Muccio, L.S., White, C.S., & Tian, J).

  • סיכום

    הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

  • לינק

    חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

  • תקציר

    המאמר מדגיש את החשיבות של הזדמנויות לפיתוח הוראה ומתאר כיצד לפתח פילוסופיית הוראה, ליצור סילבוס לקורס ולאסוף חומרים עבור תלקיט (portfolio) הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את ההזדמנויות המוצעות בהיות עוזר הוראה (teaching assistant), מרכיבי ההצהרה של פילוסופיית ההוראה והתפקיד החשוב שיש לסילבוס בכל קורס (Caughlin, David E., 2014).

  • לינק

    אף על פי שהפורטפוליו הפך להיות מונח נפוץ ושגור בפי אנשי חינוך מובילים, הרי שאין עדיין יישום נרחב של פורטפוליו דיגיטאלי בבתי ספר בישראל . אפרת מעטוף כתבה לאחרונה על כלי מתוקשב חדש ויעיל לניהול פורטפוליו דיגיטאלי עבור תלמידים או פרחי הוראה . dropr – פלטפורמה ליצירת פורטפוליו. ניתן ליצור תיק עבודות המורכב ממספר רב של דפים, כאשר כל דף מקבל קישור משלו. היתרון בכך הוא שניתן לפרסם כל דף מתוך תיק העבודות בזמן שונה, עם סיום העבודה עליו.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את תהליך הלמידה המעורב בהכנת פורטפוליו דיגיטאלי על ידי סטודנטים להוראה של הגיל הרך (Ronit Ben Hemo, 2013).

  • תקציר

    מרי בת' הרץ מורה בארה"ב המתמחה ביישומי מחשב להוראה מתוקשבת כתבה סקירה יעילה וקצרה אודות שימוש בכלים מתוקשבים ליצירת פורטפוליו דיגיטאלי לתלמידים בבתי ספר יסודיים. בין הכלים המתוקשבים שהיא מונה ניתן לציין את Google Sites ואת Wikispaces היכולים לסייע בניהול המיזמים של התלמידים ובתיעודם באינטרנט. חלק מהמורות שהגיבו לסקירה המליצו דווקא על שימוש בבלוגים כאמצעי ידידותי , יעיל ונוח לתיעוד הפרויקטים של התלמידים ( Mary Beth Hertz ) .

  • לינק

    בפוסט האחרון שלו מ10 ביולי 2012 מארק גליסון , מורה מתוקשב בביה"ס יסודי באוסטרליה סוקר את חשיבות הפעלת פורטפוליו דיגיטאלי כסביבה לימודית צומחת בכיתה. הוא מציג את ההתלבטויות שלו האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה עבור התלמידים. הוא מונה את היתרונות והחסרונות של בלוגים כסביבה פעילה ומתמשכת ליצירת הפורטפוליו בכיתה. בין הטיעונים המרכזיים בעד : הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית.

  • לינק

    בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .

  • לינק

    בעשור האחרון נעשו הרבה ניסיונות במחלקות הכשרת המורים בארה"ב ובעולם לפתח מיזמים של פרוטפוליו דיגיטאלי לטובת פרחי הוראה והסטודנטים להוראה. מרבית המיזמים האלו נכשלו לאורך זמן ביצירת חווית משתש וביצירת ערך מוסף לסטודנטים להוראה. אחד המוסדות הבודדים שהצליח בתחום למידה מבוססת פורטפוליו דיגיטאלי היא המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת SPU בסיאטל. הם פיתחו באינטרנט מערכת מתוקשבת משולבת בלוגים ופורטפוליו לטובת פרחי ההוראה , מדובר על מערכת יעילה אשר קידמה רבות את פעולות התיעוד העצמי והרפלקציה של פרחי הוראה . כביטוי להערכה ולהוקרה למערכת המתוקשבת ולצורת ההתנסות שלהם החליט המכון האמריקאי הידוע Sloan-C לציין לשבח את המיזם וגם להעניק לאוניברסיטת SPU המשך תמיכה למחקר הערכה של המערכת המתוקשבת.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר מעניין של מרטין וולר ובו רפלקציה על פורטפוליו דיגיטאלי. במאמרון שלו מרטין וולר כותב על הפורטפוליו הדיגיטאלי – ועל כך שהוא מעולם לא נמשך אליו. הוא מציין שבעיניו הניסיון עם הפורטפוליו הדיגיטאלי בקהילה החינוכית מהווה דוגמה טובה לטעות לא קטנה של התקשוב החינוכי. מבחינתו של מרטין וולר, הפורטפוליו הדיגיטאלי הוא רעיון טוב שנכשל בשלב הביצוע, והוא מונה מספר סיבות שלדעתו גורמות לכך. הוא טוען שכלי הפורטפוליו שנבנו במוסדות חינוך מורכבים ומסובכים הרבה יותר מאשר הם צריכים להיות. זה קורה כי כאשר מוסד חינוכי מאמץ את רעיון הפורטפוליו ובונה לעצמו כלי, הוא מעמיס עליו פונקציות רבות מדי. וולר טוען שהמוסדות מתמקדות בכלי, ולא במיומנויות הדרושות כדי לנהל פורטפוליו בצורה מוצלחת. כמו-כן, הוא מזהה תכונה שהוא מכנה "יהירות חינוכית" (אם כי הוא עצמו חש שהמונח קצת חריף מדי) שגורמת לכך שמוסדות חינוך אינם מוכנים לאמץ כלים קיימים. הם חושבים שהצרכים שלהם לא מוצאים מענה בכלים קיימים ומתעקשים לבנות כלי ייחודי.

  • לינק

    ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).

  • לינק

    לא מעט נכתב על שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בעבודתם של מורים , אך המחקר שנערך במשך 7 שנים בשבדיה ( 2002-2009) הוא אחד המעמיקים ביותר בתחומו וניתן להסיק ממנו על גורמי הצלחה וכישלון של הטמעת פורטפוליו דיגיטאלי בקרב מורים. במחקר השתתפו 67 מורי מורים ומורים באוניברסיטה שבדית , כאשר שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על שאלונים וראיונות עומק. הממצאים מלמדים על השפעת המשתנים ההקשריים על עבודתם של המורים ומורי המורים אשר הטמיעו את הפורטפוליו בעבודתם. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההקשר והמיצוב החברתי כלומר, לשיתוף הפעולה הקהילתי בין מורי המורים יש השפעה רבה על הנכונות ליישם את הפורטפוליו הדיגיטאלי בעבודתם , יותר מאשר ההקשר הטכנולוגי-המתוקשב ( Granberg, Carina).

  • לינק

    מאמר זה מציג מבט רחב על פורטפוליו אלקטרוני במטרה להבין את ערכו של הכלי הטכנולוגי הזה ומדוע מחנכים ומרצים להוטים כל כך להשתמש בו בעבודתם. הכותב מפרט סיבות מעשיות רבות לשימוש הרווח בכלי זה ולרצון להרחיבו עוד יותר. בראש הרשימה נמצאת המגמה להפוך את הלמידה לממוקדת יותר בלומד. אבל לדעת הכותב חשוב לבחון תופעה זו ברמה המושגית, שכן לדעתו הפורטפוליו הוא בעיקרו שיטה לשיפור הלמידה המתאימה לעידן הדיגיטלי ( Trent Batson ) .

  • לינק

    תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).

  • לינק

    תוכניות רבות במוסדות להשכלה גבוהה מבקשות להשתמש ב ePortfolio כאמצעי למעקב והערכה אחר שינויים ביכולות הלמידה של סטודנטים והתפתחותם לאורך זמן, ולהציגן באופן הניתן להבנה על-ידי סטודנטים ומתעניינים אחרים. המאמר מדגיש את העובדה שלמרות של-ePortfolio יש פוטנציאל למטרה זו, עדיין לא משתמשים בו במוסדות להשכלה גבוהה באופן מיטבי להשגת היעדים האלה.

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן בסוגיות של תקפות ומהימנות בהערכת פורטפוליו כאמצעי הערכה בהכשרת מורים. מאחר ויש שימושים ויישומים שונים של פורטפוליו בהכשרת מורים הרי גיבוש התקפות של הפורטפוליו תלוי בהגדרת המטרה. מכאן הצורך להבחין בקטגוריות שונות של פורטפוליו בהכשרת מורים. לגבי למידת עמיתים ופורטפוליו מצביע המאמר כי עקרונית מדובר בתקפות נמוכה יותר. לעומת זאת, התקפות של הערכת פורטפוליו לזיהוי מיומנויות למידה עצמיות היא גבוהה יותר. באופן עקרוני , סוגית המהימנות של הערכת הפורטפוליו היא מורכבת יותר ולעתים קרובות בעייתית . המאמר מציע כמה דרכים לשיפור המהימנות של הערכת הפורטפוליו בהכשרת מורים ( Wil Meeus, Peter Van Petegem, Nadine Engels ).

  • לינק

    ג"י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הפער הקיים בין הכרזה על פורטפוליו ככלי להערכה חלופי ועל השימוש בו בפועל. מדובר בבעיה חינוכית מוכרת מאד – שימוש הפורטפוליו ככלי להערכה חיצונית, הערכה שמבוססת על אמות מידה שאינם נקבעים על ידי התלמיד עצמו, עשוי לפגוע בכוחו של התלמיד לקחת אחראיות על הלמידה של עצמו ולעקוב אחר הלמידה הזאת. ד"ר הלן בארט מודאגת מהמצב הזה, אבל היא איננה משלה את עצמה – היא יודעת שעל פי רוב לתלמידיו אין דחף פנימי שמניע אותם ללמוד. בארט שואלת שאלה חשובה – אם כבר לפני 15 שנים חוקרים זיהו את הערך הלימודי של הפורטפוליו, למה הוא לא הצליח להתבסס יותר בבתי הספר? והיא כמובן גם מנסה לענות את השאלה. לדעתה הדגש על סטנדרטים חיצוניים בארה"ב של תוכנית No Child Left Behind, והמבחנים שבוחנים עם תלמידים אכן עומדים בסטנדרטים האלה, פגעו בפרויקטים כמו הפורטפוליו הדיגיטאלי שינקו מתפיסה חינוכית אחרת.

  • לינק

    הערכה נאותה של תלקיט הוראה מחייבת לנסח מראש קריטריונים מפורשים לשיפוט. חשוב מאד שהקריטריונים לא יתבססו רק על עדויות כמותיות כמו דירוגי הסטודנטים. יש לזכור כי אין מעריכים את התלקיט – מעריכים את ההוראה בשימוש תלקיט. המאמר מונה קריטריונים/סטנדרטים אפשריים להערכת התלקיט, כשלים אפשריים, קשיים ומגבלות בשימוש בתלקיטים להערכת ההוראה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין