מילת מפתח: פורומים
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    דיווח מועיל בבלוג של אפרת מעטוף על חידושי Google לכיתה: "הכלי תוכנן במטרה לעזור למורים לתקשר בקלות עם תלמידיהם ולעקוב אחר התקדמותם. הכלי מסייע למורים ליצור עבודות ולארגן אותן במהירות, לספק משוב באופן יעיל ולתקשר בקלות עם הכיתות שלהם" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    כמחנכים, אחת מהמטרות שלנו היא לעזור לתלמידים להגיע לרמות עמוקות יותר של למידה. אולם, כיצד זה מתבצע, בייחוד בקורסים מקוונים? מחקר-עיצוב זה בחן את המושג של למידה עמוקה באמצעות סדרה של שינויי עיצוב בקורס חינוך עבור סטודנטים לתארים מתקדמים (Shearer, Rick L.; Gregg, Andrea; Joo, K. P. , 2015).

  • לינק

    פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן שימוש בפורומים "פתוחים" – פורומים הזמינים באינטרנט – למטרות הוראה על פני קורסים ושל תכניות. פורום פתוח נוצר ושימש בקורסים במהלך שנה אחת של חינוך למדעים. הפורום ימשיך להיות זמין לכל המשתתפים לאחר שהם יסיימו את הקורס שלמדו, או את התכניות שלהם באוניברסיטה, ויתפתח כקהילה חינוכית "חיה" על פני קורסים רבים, רמות ותכניות (Geelan, David R, 2015).

  • לינק

    במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).

  • לינק

    מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

  • תקציר

    הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

  • לינק

    במאמר זה בוחן ד"ר אלי ברודרמן את טבעו של השיח המקוון, קרי השיח המתבצע באינטרנט: דואר אלקטרוני, צ'טים, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות וכד'. כמו כל תופעה בעולם הנחקרת בכלים פילוסופיים, ניתן לחקור את השיח המקוון באמצעות תאוריות וכיווני הגות מגוונים. ד"ר ברודרמן מנסה במאמר לנתח את השיח המקוון באמצעות כלי החשיבה והניתוח הפוסט סטרוקטורליסטיים לאור כתיבה אקדמית עכשווית -זו ובעיקר לאור ההטרמה הרבה של דרידה ולאקאן לשיח האינטרנטי ( אלי ברודרמן ).

  • לינק

    למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .

  • לינק

    המאמר מציע מידע לגבי מחקר שנערך על-ידי חוקרת מ- University of Northwestern Ohio הקשור להכשרה של מורים להוראה מקוונת.

  • לינק

    המאמר אשר הוצג בכינוס בינלאומי בשנת 2011 מסביר כיצד ליצור נוכחות שיתופית בפורום מתוקשב של קורס מתוקשב. תוך התבססות על ממצאי מחקר קודמים מציעים מחברי המאמר כמה שלבי פעולה מהותיים בהם יש לנקוט בקורס מתוקשב. בניגוד לקורס רגיל בקורס מתוקשב יש חשיבות עליונה ביצירת מעורבות של הלומדים ( engagement). לא ניתן ליצור מעורבות כזו בתנאי לחץ. ראשית כל יש ליצור בתחילת הקורס אווירה פתוחה שאינה כופה לוחות זמנים מחייבים . בהמשך הקורס ניתן ליצור יותר אבני דרך מחייבים , אבל בתחילת הדרך יש להסיר את החסמים של לחצים מהסטודנטים. בשבועות הראשונים להפעלת הפורום המתוקשב של הקורס המתוקשב יש לאפשר ולהשרות הרגשת נינוחות וזמן לבנית אמון בין הסטודנטים ולגיבוש תחושת קהילה. יש לגבש דיונים מקוונים שיובילו לדיאלוג יותר ידידותי ופתוח בין משתתפי הקורס וזאת על מנת להסיר מחיצות וחסמים. תיאום ציפיות : עוד מוצע כי באמצע הקורס להעביר בין הסטודנטים שאלון להערכה עצמית שבאמצעותו ניתן יהיה ללמוד מקרוב על ציפיות לגבי המעורבות בפורום והתנהלות הקורס המתוקשב (Sarah Haavind , Richard Carter ).

  • תקציר

    מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

  • לינק

    המטרה של מחקר מתאם רטרוספקטיבי זה הייתה לבחון את ההשתתפות של מרצים בפורום המקוון, כולל הזמן שהם משקיעים בקורס על בסיס שבועי ומספר הפוסטים שהם כותבים בפורום המקוון, כדי לקבוע האם יש לכך השפעה חיובית על הציון הכולל של הסטודנטים. המחקר כלל 10 קורסים שנבחרו באופן תכליתי. נעשה שימוש בסטטיסטיקות כדי להגדיר את אוכלוסיית המדגם. המסקנות הסטטיסטיות הראו שלא קיים מתאם בין מספר הפוסטים שנכתבו בפורום המתוקשב לציוני הסטודנטים ( Michelle Cranney, Lisa Wallace, Jeffrey L. Alexander, Laura Alfano).

  • לינק

    המטא-קוגניציה היא היבט חשוב באינטליגנציה האנושית ובלמידה גבוהה יותר. יש הכרה בכך שהמטא-קוגניציה אינה פעילות פנימית פרטית בלבד אלא ממוקמת גם מבחינה חברתית. בהקשר זה, מטרתו של מחקר זה היא לפתח ולתת תוקף לקונסטרוקט מטא-קוגניטיבי המספק הזדמנות להעריך את המטא-קוגניציה בדיונים מקוונים, להפעיל ולפרש את המטא-קוגניציה בחקירה שיתופית מקוונת. התוצאות סיפקו הוכחה לאינדיקטורים של המטא-קוגניציה בפוסטים של הדיון המקוון של הסטודנט והתדירות של האינדיקטורים הללו עלתה במהלך הזמן ( Akyol, Zehra; Garrison, D. Randy).

  • סיכום

    חלק מאנשי המקצוע בהוראה ובלמידה מקוונת טוענים שסטודנטים אינם משיגים רמה גבוהה יותר של למידה, או נוכחות קוגניטיבית, בקורסים מקוונים. דיון מקוון הוצע כדי לגשר על הפער הזה בין סביבות למידה מקוונות לבין סביבות למידה פנים מול פנים. אולם, הספרות מציינת שהגישה הקונבנציונלית לדיון מקוון-שאילת שאלות חקר-אינה בהכרח מקדמת את הדיון דרך השלבים של הנוכחות הקוגניטיבית: גרימת אירועים, חקירה, אינטגרציה והחלטה, שהינן הכרחיות לבניית ידע מעמיק. תוך שימוש בשיטות מעורבות, החוקרים בחנו את התרומה של ארבע אסטרטגיות לדיון מקוון המבוססות על תרחישים-אסטרטגיה מובנית (structured), אסטרטגיה של מתן פיגומים (scaffolded), אסטרטגיית ויכוח (debate) ואסטרטגיית של משחק תפקידים-לנוכחות הקוגניטיבית של הלומדים, התוצאה של הדיון ( Darabi, A. ; Arrastia, M. C. ; Nelson, D. W. ; Cornille, T. Liang, X).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את תוצאות הלמידה המקושרות עם יישום של פורומים לדיון וכתיבה בבלוג תוך שימוש בפסבדונים בלמידה משולבת (Blended Learning). אף על פי שהאנונימיות או הסוואת הזהות משמשת כאסטרטגיית הוראה, שתוכננה כדי לגרום לתפוקה גבוהה יותר של כתיבה ולהפחתת החרדה בהוראת כתיבה פנים מול פנים, עד כה יש מעט מחקרים שחקרו האם אסטרטגיה זו מגבירה את תוצאות הלמידה בלמידה משולבת. מאמר זה מספק מסגרת מחקרית כדי להבהיר את העמדה של האנונימיות בהוראת הכתיבה. כך מזוהות שאלות מחקר הקשורות לתחום. המחקר מצא שמשימות של כתיבה מקוונת תוך שימוש בפסבדונים יכולות להיות אסטרטגיית הוראה אפקטיבית שגורמות להשתתפות מקוונת גבוהה יותר, בייחוד בקרב סטודנטים או לומדים שמהססים להשתתף במסגרת הכיתה ( Miyazoe, Terumi, and Terry Anderson).

  • לינק

    למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

  • לינק

    יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

  • סיכום

    עשרים סטודנטים בעלי תואר מוסמך הוקצו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (עשרה משתתפים) או לקבוצת ביקורת (עשרה משתתפים); קבוצה אחת קיבלה הנחיות לשאלה במהלך עבודה בסביבת למידה מבוססת רשת, בעוד הקבוצה האחרת לא קיבלה הנחיות. הממצאים של מחקר זה הראו שלהנחיה המודרכת של המורים בסביבה של למידה שיתופית מבוססת רשת הייתה השפעה חיובית על הביצוע של הסטודנטים. המנחים המקוונים עודדו לנסות טכניקה זו כדי לסייע לסטודנטים להשיג ביצוע אפקטיבי של למידה בסביבות למידה שיתופיות מבוססות אינטרנט ( Du, Jianxia; Yu, Chien; Olinzock, Anthony A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין