מילת מפתח: פדגוגיה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים משתמשים בפלטפורמות למידה מקוונת ורשתות חברתיות לשם למידה דיגיטלית. על אף שהשימוש בכלים מקוונים ללמידה דיגיטלית גדל, המחקר אודות יעילות הפלטפורמות המקוונות אינו ממצה, עקב השינויים התכופים בכלים הטכנולוגיים ואי-בהירות מושגית אודות פלטפורמות הלמידה ומרכיביהן. הפלטפורמות המקוונות מאפשרות למורים ותלמידים להעלות חומרי לימוד, לבצע משימות, לקבל משוב ולנהל דיונים באמצעות כלים דיגיטליים. מחקר זה מראה שהשימוש בפלטפורמות למידה מקוונת אכן יעיל ככלי למידה במסגרת ההשכלה הגבוהה.

  • תקציר

    לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי.

  • לינק

    אסופת מאמרים ומחקרים בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. זהו ספר חשוב לכל העוסקים בהוראה ובלמידה בסיוע תקשוב בבתי ספר ובמכללות להכשרת מורים בישראל. העורכת היא ד"ר רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומומחית לחדשנות דיגיטלית בחינוך, בהוראה ובלמידה (עמי סלנט).

  • לינק

    הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר (רבקה ודמני).

  • לינק

    מחברי המאמר מציגים בפנינו יוזמה פדגוגית המתמודדת עם "הטמעת תקשוב בתכנית להכשרת פרחי הוראה בראשית דרכם האקדמית". רבות נכתב על הצורך בשילוב פדגוגיה תקשובית במערך ההכשרה. היוזמה המתוארת מציגה לנו דוגמאות לשימוש בתקשוב בקורס ליבה תוך התמקדות בכמה פעילויות וכלים שנעשה בהם שימוש לקידום עקרונות פדגוגיים מרכזיים. בשילוב עם רפלקציה על היוזמה מוצגים עקרונות שלאורם ניתן לקדם שימוש אופטימלי בכלי תקשוב בתכניות להכשרת מורים (תמי ראובני ואריאל שריד).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

  • לינק

    דיווח מועיל של אפרת מעטוף על פרויקט תרגום גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון (Allan Carrington) לעברית: "גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון מאפשר לכל מורה לבחון את השימוש שהוא עושה בכלים הדיגיטליים ולהפוך אותו למשמעותי ותורם לתהליך הלמידה…חשיבות הגלגל לאנשי החינוך בישראל היא בעיקר בכך שהוא מזמן שיח סביב אופן ומטרת השימוש בכלים הדיגיטליים" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    מחקר זה קבע את השימושיות של יצירת קומיקס דיגיטלית בקרב 77 סטודנטים לתואר שני בקורס טכנולוגיה בהוראה. הסטודנטים השלימו משימת קריאה ויצרו קומיקס דיגיטלי שהתייחס לענייני שילוב טכנולוגיה בבתי הספר ובחברה. יצירות הקומיקס שנוצרו בידי 77 הסטודנטים נותחו תוך שימוש במחקר פעולה מעשי. הממצאים הציעו שליצירת קומיקס דיגיטלית מאפיינים ייחודיים עבור רפלקציה ביקורתית של טקסט, מאחר וז'אנרים של קומיקס מעודדים משמעויות מרובות, הצבת רעיונות זה לצד זה, הומור ושורות מחץ המנוגדות לאינטואיציה (Sockman, Beth; Sutton, Rhonda; Herrmann, Michele, 2016).

  • תקציר

    הקליטה הגלובלית המהירה של טכנולוגיה ניידת משתקפת בבתי ספר חלוציים בניו זילנד. מורים בכיתות שבהן כל התלמידים משתמשים במכשירים ניידים נשאלו לגבי תדירות השימוש שלהם בפעילויות שונות של למידה ניידת והתבקשו לתאר את ההזדמנויות הפדגוגיות החדשות שהיא מציעה. נבחנו הגישות הפדגוגיות של המורים ללמידה ניידת ומידת השינוי שלהן. מחקר זה מוצא שהשימוש העיקרי בטכנולוגיה ניידת הוא עבור הגברת למידה באמצעות פעילויות משימה וגישה למידע; אולם, הפקת תוכן חדשני גם היא נפוצה. ההזדמנויות לשינוי פדגוגי שמציעה למידה שיתופית מופיעות כמוגשמות באופן חלקי, אך הפוטנציאל ללמידה ממוצבת (situative learning) העושה שימוש במומחים ובהקשרים אותנטיים נראה כלא מוגשם ברובו (Lindsay, Lucie, 2016).

  • תקציר

    ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

  • תקציר

    המחקר בוחן גישות פדגוגיות בשימוש באתרי ויקי (wiki) בהוראה ובלמידה במכללות להכשרת מורים. הוא מתמקד בהנעה של מרצים להוראה מבוססת-ויקי; בסוגי קורסים; בשיטות הוראה; בהערכה; במבנה התוכן; במאפייני שיתוף פעולה בין סטודנטים ובתוצרי למידה; ובמעורבות של מרצים בתהליך הלמידה. המחקר מבוסס על ראיונות מובנים למחצה עם 11 מורי מורים משש מכללות לחינוך בישראל (Goldstein, Olzan; Peled, Yehuda, 2016).

  • לינק

    קיימים מחקרים איכותניים ודוחות אנקדוטליים רבים לגבי למידה משולבת וקורסים של למידה משולבת. אף על פי כן, מחקרים מעטים מתמקדים במה שקורה ברמת הכיתה. מחקר זה מבקש להתייחס לסביבה ההקשרית (contextual) הגבוהה של קורסי למידה משולבת אפקטיביים על ידי זיהוי האסטרטגיות שמרצים משתמשים בהן כדי לאחד את רכיבי הפנים אל פנים והרכיבים המקוונים של הקורסים שלהם כדי לתמוך בהצלחתם של סטודנטים. תוך שימוש בחקר מקרה, נערכו ראיונות עם שלושה מרצי קולג'ים קהילתיים שזוהו כמורים למופת של קורסי למידה משולבת במוסדות שלהם (Futch, Linda S.; deNoyelles, Aimee; Thompson, Kelvin; Howard, Wendy, 2016).

  • לינק

    אם עד היום חשבתם שטכנולוגיה במרחב הלמידה זה מקרן ומחשב, חשבו שוב… (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    המחברים מתארים שלוש הישנויות של קורס מוּק (MOOC) שפותח מחומרי הכנה מקוונים עבור כיתת מבוא לפיזיקה אשר תוקנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שבו צוות ההוראה מתקשר עם קבוצות קטנות של סטודנטים הפותרים בעיות תוך שימוש בפדגוגיה של פתרון בעיות למומחים. קורס המוּק כולל טקסט אלקטרוני, בעיות פשוטות ושיעורי בית. המחברים מראים כיצד היבטים מסוימים של תכנון הקורס משפיעים על התנהגות הסטודנטים (Rayyan, S.; Fredericks, C.; Colvin, K.F.; Liu, A.; Teodorescu, R.; Barrantes, A.; Pawl, A.; Seaton, D.T.; Pritchard, D.E.., 2016) .

  • לינק

    יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של רשת שלובים, מפרסם תגובה מעניינת ועתירות תובנות לכתבתו של אודי מלכה במגזין "הגיע זמן חינוך": "אודי מלכה הוא איש חינוך שאני מעריך. במאמרון בלוג בהיר וממוקד שכתב לאחרונה ונקרא בשם "ילדים וטכנולוגיה – גבולות מטושטשים או מציאות חדשה?", הוא דן במגמות עולמיות המשנות את פני החינוך. בין היתר הוא מציג את IOT (האינטרנט של הדברים), התקנים לבישים שונים ומציאות מדומה. הוא דן גם בלמידה משמעותית והקשר שלה לטכנולוגיה. מלכה דן גם בניתוח למידה באמצעות טכנולוגיית ה-Big Data. המאמר הוא, כאמור, בהיר וממוקד אך אני רוצה להניח במוקד דווקא את הפדגוגיה ולא את הטכנולוגיה החינוכית. כמו אנשי חינוך אחרים, ביניהם טובים ואף מעולים, ההתייחסות במאמר הבהיר הזה היא שוב מנקודת הראות של הטכנולוגיה ולא של הפדגוגיה. קשה לי לקבל זאת משום ששנים כה רבות אנחנו מתלהבים (ובצדק) מיכולות הטכנולוגיה וממה שהיא מאפשרת אך כאשר דנים בה בהקשר החינוכי, משום מה אנחנו נוהגים במקרים רבים להציב את הטכנולוגיה לפני החינוך" (יורם אורעד).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ במבט רטרוספקטיבי לרגל עשור לבלוג החשוב שלו "למידה, אינטרנט … ומה שביניהם": "במשך שנותיו הראשונות הבלוג הזה עסק בעיקר בפוטנציאל של ה-WWW לפתוח את עולם המידע ללומדים שעד אז יכלו לינוק מידע כמעט באופן בלעדי מספרי הלימוד. בנוסף, התלהבתי מיכולתם של כלי Web 2.0 ליצור למידה פעילה שמעמידה את הלומד במרכז. פעמים רבות כתבתי על בלוגים ועל כלים שיתופיים למיניהם והדגשתי שכאשר כלים כאלה נמצאים בידיהם של הלומדים החינוך הופך לממוקד לומד. הדגשתי גם שהנגישות לעולם פתוח ובלתי-מוגבל של מידע מאפשרת סוג חדש של קשר בין מורה לתלמיד ומכרסמת בסמכות המסורתית של המורה. במהלך השנים אמירות כאלה הצליחו להשתרש בשיח החינוכי עד שהן נעשו לקלישאות, אבל על אף העובדה שמשמיעים אותן באופן תדיר, קשה להגיד שהן באמת התממשו, או הביאו לשינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם מאמרון חדש הבוחן דרכים להגדלת מספר המורים המשלבים את טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט בהוראתם: "טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט זמינות במערכת החינוך כבר שנים. מורים רבים אמנם משתמשים בהן, חלקם כדבר שבשגרה, אך לצד אלה, מורים רבים אחרים נצמדים עדיין לשיטות ולפלטפורמות ההוראה הישנות ונמנעים מלהשתמש בטכנולוגיות אלה. מדוע זה עדיין קורה, שנים רבות לאחר שהטכנולוגיות כבר כל כך זמינות ומה אפשר לעשות כדי לשכנע מורים להשתמש בטכנולוגיות מיחשוב ואינטרנט כאשר יש בכך לשפר את עבודתם?" (יורם אורעד).

  • לינק

    התחושה שצריך להכין את הדור הבא ל"מיומנויות המאה ה-21", מעוררת את המערכת להשקיע כספים אין קץ בניסיון נואש להפוך את המורים ל"מלמדים דיגיטליים". אין ספור השתלמויות מורים, שעות הנחיה, ומשאבי ציוד וכ"א, מושקעים בניסיון הזה, מזה עשרות שנים, ונראה שלשוא. שום בשורה לא צומחת, שום שינוי משמעותי לא קורה, רוב המורים עדיין משתמשים בטכנולוגיות של הדור הקודם (לוח וגיר), וגם אלה שמשתמשים במחשבים, ב'לוחות חכמים', בטבלטים ובמקרנים לא מציגים שיפור משמעותי. פרופ' גבי סלומון שהלך לעולמו בשבועות האחרונים, כבר כתב מאמר שצוטט בעיתון הארץ עם הבשורה "המחשב לא תורם ללמידה" (ינואר 2010). כבר אז נזעקתי וכתבתי תגובה בשם "המחשב תורם ללמידה באבוע" ובה השאלה: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם). מה שקראתי אז 'פדגוגיה מודרנית', עיצבתי למונח 'פדגוגיה דיגיטלית' (חנן יניב).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על אינדקס מקוון אשר יכול לסייע ביצירת חוויית למידה נהדרת: "מייק טיילור (Mike Taylor) אחד המומחים המובילים בתחומי פיתוח הדרכה/עיצוב הוראה (Instructional Design) בארה"ב פיתח לאחרונה אינדקס יעיל באינטרנט הנותן לנו מבט מהיר על תחום ה-Instructional Design. האינדקס מציג ביריעה אחת את מקורות המידע העיקריים של התחום, כגון אגודות מקצועיות, תיאוריות ועקרונות, פרסומים מובילים, בלוגים, ומומחים שכדאי לעקוב אחריהם" (עמי סלנט).

  • לינק

    בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין