מילת מפתח: עקרונות פדגוגיים
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • סיכום

    המאמר מציג מסגרת פרשנית לבחינת ההצלחה של שותפויות אוניברסיטה-בית ספר בהכשרת מורים. המסגרת נגזרה ממחקר רב-מקרים ארוך טווח בחמש אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו את הפרקטיקות הייחודיות שבהן השתמשו המוסדות השונים בהצלחה במסגרת הכשרת מורים זו להוראת מדעים. הממצאים נאספו מתוך ראיונות עם מורי מורים, סגלי בתי ספר ומתכשרים. ניתוח הממצאים הוביל להצגת מסגרת בת ארבעה רכיבים מנחים שעמדו בבסיס הצלחת השותפות: הצמחת פרקטיקות חדשניות, שותפויות צומחות, ייצוגים, מתן אפשרות לצמיחה. דרכי העבודה שנחשפו מודגמות, מתפרשות בתוך ההקשרים הייחודיים בהן הופעלו ומסוכמות כדי שתהיינה ברות-העברה להקשרים אחרים (Jones, M., Hobbs L., Kenny J.C., Campbell C., Chittleborough G, Gilbert, A., Herbert S, Redman C).

  • סיכום

    פרק זה מתאר כיצד החינוך הגופני שבבית הספר יכול לטפח את ההבנה של התלמיד בשלושה היבטים שונים: אוריינות גופנית ואינטליגנציה גופנית-תנועתית, הבנה גופנית והבנת המשחק. הפרק גם מציג את העקרונות שעל מורה לחינוך גופני לשקול כדי לחזק את הקשר שבין התנסות מעשית של התלמיד לבין נושאי הלימוד העיוניים הנלמדים וזאת במטרה לטפח את הבנת התלמיד (רוני לידור).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי של סיוע בקידום קבוצת חקר של מחקר עצמי. קבוצת החקר תוכננה כפרויקט להתפתחות מקצועית, שבו שישה מורי מורים מנוסים חקרו את הפרקטיקות שלהם תוך שימוש בגישה של מחקר עצמי. הרציונל הפדגוגי של הסיוע בקידום התבסס על ארבעה עקרונות תיאורטיים בהסכמה רחבה לגבי האופן שבו מורי מורים יכולים לעבוד באופן אפקטיבי על ההתפתחות המקצועית שלהם (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

  • לינק

    מאמרון מפרי עטו של פרופ' חנן יניב המכוון למנחה פרויקט בסביבת PBL. "הפרויקט אותו אנו יוצרים במשותף מבוסס על תפישת למידה בשם "PBL" – למידה מבוססת בעיות. PBL היא שיטה לפיה ידע משמש כמשאב לפתרון בעיות בהן עסוק הלומד. כאשר הידע משמש כמשאב, בהנחה שהבעיה בה עסוק הלומד אמנם משמעותית עבורו, תהליך הלמידה מגרה יותר, מעניין יותר ורלוונטי יותר לצרכיו של הלומד" (חנן יניב).

  • לינק

    בעיני ציבורים רבים בישראל הדמוקרטיה היא איום על ה"יהדות"; בעיני ציבורים אחרים ה"יהדות" היא שמאיימת על הדמוקרטיה. הספר שיראה אור בקרוב הוא בבחינת קריאת השכמה לאנשי חינוך, אשר במקום להימנע מעיסוק בסוגיות רגישות אלו הם נקראים כאן לאזור עוז ולהתמודד עמן. הספר מביא שורה של הצעות פרקטיות לשילוב חינוך יהודי וחינוך דמוקרטי, כגון: כיצד להוביל לימוד משמעותי של טקסטים משמעותיים? כיצד לחשוף את התלמידים למגוון דעות וזהויות וכיצד לתרגל דיאלוג? ומציע שורה של תכנים שבהם המקורות היהודיים והדמוקרטיים הנלמדים יחדו מעבירים מסר של מורכבות (אדר כהן).

  • לינק

    הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    סוזן אמברוז, מייקל ברידג', מייקל דיפיאטרו, מרשה לובט ומרי נורמן, חוקרי למידה והוראה מ"מרכז אבֵּרלי (Eberly) למצוינות בהוראה באוניברסיטת קרנגי מלון" בפיצבורג, פנסילבניה סיכמו בספרם "כיצד למידה עובדת: שבעה עקרונות מבוססי מחקר להוראה חכמה" ממצאים מחֵקר הלמידה בתחומים שונים — בעיקר מפסיכולוגיה קוגניטיבית, התפתחותית וחברתית — וחילצו מהם שבעה עקרונות מנחים ללמידה ולהוראה. חוברת זו, שהופיעה לראשונה בהד החינוך, פברואר 2015, מביאה את עיקרו של הספר. מורים שילמדו היטב את החוברת הזו ויעשו "שיעורי בית" יעלו על מסלול של הוראה מקצועית (יורם הרפז).

  • לינק

    חובב רפאלי מציין בפוסט הנוכחי את יום המורה וכותב כי אמנם: "מדובר ביוזמה ברוכה, אך לפעמים נוצר רושם מוטעה שמדובר ב"יוצא מן הכלל" שאינו מעיד על הכלל כולו, כאילו רק מורה שעזב משרה בכירה בהייטק ועושה עם תלמידיו פעלולים בשיעורים ראוי להערכה. במסגרת ההשתלמויות שהצוות שלנו מעביר בבתי הספר, אנחנו נחשפים לסיפורי הוראה מדהימים – מורים שלוקחים את הכלים והעקרונות שאנו עוסקים בהם, ומחוללים נסים במסגרת ההוראה היומיומית שלהם".

  • מאמר מלא

    רק חוקרים ומנהיגי חינוך אחדים קוראים תיגר על מדיניות החינוך הנאו־ליברלית החדשה שהתפשטה בעולם כאש בשדה קוצים. קול אחד, חד וברור כזה, הוא קולו של פסי סאלברג מפינלנד (עמי וולנסקי).

  • סיכום

    הרעיון המרכזי של כותבי המאמר הוא הגדרה או איתור של פרקטיקות ליבה הוראתיות שסביבן יאורגנו מוקדים בתוכניות ההכשרה וההתפתחות המקצועית. כיום המיקוד של תוכניות להכשרת מורים משתנה ממיקוד באיפיון הידע הנדרש להוראה אל מיקוד בשילוב של ידע והתנסות (Lampert, 2010, Zeichner, 2012). פנייה זו אל המעשה הובילה חוקרים בתחום לארגן את מחקריהם סביב הרעיון של "פרקטיקות ליבה" בהוראה, שעשויות להוות כלים משמעותיים להכשרת סטודנטים לקבלת החלטות, לעיתים במהירות, תוך כדי הוראה. מיקוד זה מתמודד גם עם האתגר של שיפור הוראה דיסציפלינרית של מתכשרים ומורים חדשים וקידום הישגיהם והישגי תלמידיהם. הכותבים בוחנים במאמר זה מיזמים הנותנים ביטוי למגמה זו שבה מורים, מורי מורים וחוקרים עובדים יחד כדי להבין כיצד ההפעלה של רעיון פרקטיקות הליבה עשויה לסייע בשיפור ההוראה וההכשרה (McDonald, M., Kazemi, E., & Schneider Kavanagh, S).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את היתרונות של חקר-רשת בסיוע להבנה מעמיקה של התלמידים את המושגים המדעיים תוך שימוש בארבעה עקרונות של למידה שנאספו משני דוחות של המועצה הלאומית למחקר (Subramaniam, Karthigeyan, 2012).

  • לינק

    בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    לאור חשיבות גיבוש תורת הדרכה נכונה ותמציתית להוראה מתוקשבת, החלו כמה מורים ומומחים בעולם העוסקים בלמידה מתוקשבת לגבש, כל אחד בנפרד , מסמך קצר הנקרא "עשרת הדברות של למידה מתוקשבת". חלק מהמסמכים הקצרים נכתבו בבלוגים מובילים והם בהחלט משקפים תובנה מצטברת של הגורמים בעולם שהתנסו במשך שנים בכל המכלול של למידה מתוקשבת ועל סמך הטעויות שלהם הם הגיעו לאותה תובנה. כך לדוגמא, כולם מונים כדיבר הראשון את העיקרון של " שיקולים פדגוגיים קודמים לשיקול הטכנולוגי", לאחר מכן הם מונים את הדיבר הבא , "היה מודע לדפוסי העבודה העשויים להניב עומסי מידע ועבודה מיותרים בקורס המתוקשב", " הדגם התנסויות מועילות במהלך הלמידה המתוקשבת", "אזן את האתגר האינטלקטואלי בלמידה המתוקשבת עם תחושת הרווחה של הלומד", "הבהר את הציפיות כבר בראשית הדרך". מומחי תקשוב אחרים הציגו את הדיבר הבא: " חלק, פרוס וארגן את נושאי הלימוד ליחידות קטנות, כלומר הימנע מלדחוס יותר מדי נושאים ותכנים ביחידת לימוד מתוקשבת אחת ", "הצג את הרעיונות בהקשרים הנכונים", "אזן בין חובות לבין תגמול במהלך כל שלב של הלמידה המתוקשבת", השתמש במדיות שונות על מנת להבהיר תהליכים ומושגים ולא על מנת להרשים הלומדים (הכוונה, כמובן, לאותן מצגות מולטימדיה מרשימות שאינן תמיד עונות על כלל זה), " חשוב תמיד על הקישור והרלבנטיות לשלב הבא כאשר אתה/את מציג נושא או מושג" , "השתמש בדוגמאות מתאימות המבהירות את העיקרון שהצגת כי הלומד המתוקשב מתמודד גם עם פיצול הקשב שלו" . כדאי לקרוא את כל המאמרונים מהם דלינו העקרונות הנ"ל על מנת להבין שיש כאן תובנה מצטברת והפקת לקחים ראויה . חלק מן הכותבים הם מומחים ללמידה מתוקשבת בארגונים ובתאגידים ונקודת המבט שלהם יכולה לסייע למרצים באקדמיה ולמורים בבתי הספר.

  • מאמר מלא

    פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין