מילת מפתח: עמיתות
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • סיכום

    המאמר הנוכחי, המבוסס על סיפורי חיים של 12 מורי מורים בכירים במכללות להכשרת מורים בישראל, סוקר את הדילמות האתיות של מורי המורים במסגרת עבודתם המנהלית וממפה אותן בהתאם לשלושה פרמטרים: האירועים והנסיבות הקריטיות שמובילים אותם להתמודד עם הדילמות האתיות; האופן שבו הם מפרשים את הדילמות כדי להגיע לתוצאה מיטבית; האיזון שנעשה בין השיקולים האובייקטיביים והסובייקטיביים בהקשר זה. המאמר דן בהתמודדות מורי המורים עם הדילמות השונות.

  • סיכום

    מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס (Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C).

  • סיכום

    המאמר בוחן את ההוראה בשיתוף (Co-teaching) כהקשר המאפשר למידת מורים. השאלה שנבחנה הייתה מה ניתן ללמוד מנרטיבים של שני מורי כיתה המלמדים בדגם של הוראה בשיתוף על הזדמנויות הלמידה שהדגם זימן להם. ההנחה היא שלהוראה בשיתוף, שבה התקשורת נעה בין הקשרים שונים בתוך ומעבר לכיתה יש פוטנציאל של למידת עמיתים (Anna Rytivaara, Ruth Kershner).

  • סיכום

    המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .

  • סיכום

    העבודה מציגה מסגרת קונצפטואלית ששורשיה בתיאוריה של הון חברתי שניתן להשתמש בה להנחיית מחקרים עתידיים על קליטת מורים מתחילים, וכן לספק מידע לקובעי מדיניות ולבתי ספר על מרכיבים חשובים של הקשר חברתי בית-ספרי שעשויים לתווך תהליך זה (Ben Pogodzinski).

  • לינק

    מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).

  • סיכום

    המחברים בנו דגם של הוראה בשיתוף בבית ספר לחינוך שניתן לשימוש בכל הדיסציפלינות ובכל הקורסים. השאלות שנידונו: (1) אילו מאפיינים מקצועיים תורמים לצוות אפקטיבי המלמד בדגם של הוראה בשיתוף? (2) כיצד מורים בשיתוף מתכננים ומלמדים באופן אפקטיבי? (3) למידה להוראה בשיתוף-כיצד? ו-(4) כיצד רואים מתכשרים להוראה את דגם ההוראה בשיתוף ואת המבנה של קורס מסוג זה? (Graziano, K., & Navarrete, L.A).

  • סיכום

    חינוך מכיל הוא תנועה גלובאלית שצמחה כתגובה להדרה שיטתית של תלמידים הנתפסים כשונים (בעלי ליקויי למידה, שונות אתנית או לשונית ועוד) מנגישות משמעותית ומהשתתפות בחינוך. רוב תוכניות ההכשרה עדיין בנויות כך שההכשרה ל חינוך מיוחד, או חינוך דו-לשני וכדו' נפרדת מההכשרה הכללית ואין תיאום בין המחלקות השונות Pugach & Blanton, 2012) , Pugach et al., 2011). נתק זה מעלים את הפוטנציאל לטיפוח מורים בעלי גישות, הלכי נפש, הבנות וכשירויות ללמד את כל התלמידים, ובמיוחד כאלה החווים צורות שונות של הדרה ( Waitoller, F.R., & Kozlesky, E.B ) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

  • סיכום

    חקר המקרה הפנומנולוגי שלפנינו חקר את אופי החונכות במסגרת ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) מנקודת מבטם. המחקר בחן כיצד הסטודנטים תיארו ופרשו דרכי עבודה שעלו במסגרת תהליך החונכות בהקשר של ה-PDS, ואיזו השפעה הייתה לכך על תחושת הלמידה שלהם כפרטים וכקבוצה בבית הספר. הממצאים נאספו באמצעות תצפית משתתפת, רישומי שדה, ניתוח מסמכים ושישה ראיונות אישיים חצי-מובנים. השימוש בדימוי של "חונכות רבת-פנים" הוא ייצוג האוריסטי של הדרך בה מבינים הסטודנטים תהליך זה בביטוייו הפורמליים והבלתי-פורמליים. מניתוח הנתונים עולה שלמתמחים היו קשרי חונכות עם כמה דמויות בבית הספר: מורים חונכים, מורים עמיתים מהאוניברסיטה, תלמידים, סטודנטים-עמיתים, מנהלים, מורים והורים. לאורך שנת ההתמחות, המתמחים התנסו בפעילויות שונות כחלק מתהליך החונכות: למשל, כתיבת יומנים רפלקטיביים, תצפיות מונחות, איסוף נתונים מהכיתה, שיחות משוב, תכנון והצבת מטרות, שיחות הערכה משולשות, פגישות לא-פורמליות של מתמחים, סמינר שבועי, פרויקטים של מחקר ופיתוח ובניית פורטפוליו ממחושב. (Gimbert, B. G)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין