מילת מפתח: עמדות
מיון:
נמצאו 89 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מאמר זה בוחן את הקשר בין האמונות של פרחי ההוראה הקשורות למגוון ולחינוך העירוני ולאופן שבו נטיות אלה תורמות למחויבות להוראה של תלמידים עירוניים. ניתוח של מתאם שימש כדי לזהות פרופילים של פרחי הוראה שהציגו דרגות משתנות של עניין ללמד בבתי ספר עירוניים(Aragon, Antonette ; Culpepper, Steven A; McKee, Malaika W ; Perkins, Mark, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים ראיינו וצפו ב-53 אנשי סגל מתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה בשלושה מוסדות מחקר. תוך שימוש בשיטות של ניתוח איכותני, המחברים מוצאים כי אנשי הסגל אינם רק מעצבים את ההוראה שלהם בעקבות מנחים קודמים, אלא גם שואבים מרפרטואר מגוון של ידע ושל התנסויות קודמות. התוצאות מציעות שבמקום להניח כי חברי הסגל חסרים כל ידע לגבי הוראה ולמידה, המפתחים המקצועיים וקובעי המדיניות צריכים להכיר ולהסתמך על הידע הקיים שלהם כמורים מקצועיים (Oleson, Amanda; Hora, Matthew, 2014).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

  • לינק

    מחקר זה עסק בהערכת הגישה החינוכית של בית הספר הדמוקרטי-הפתוח ״כנף״ בצפון הארץ מנקודת המבט של בוגריו. אוכלוסיית המחקר מנתה 78 בוגרים של בית הספר אשר סיימו את לימודיהם בשנים 2007-1995, וגודל המדגם הנו 30 מתוכם. ההערכה התבססה על גישת המחקר המשולבת (Mixed method) וכללה כלים כמותיים ואיכותניים. כלי המחקר אשר נעשה בו שימוש הוא שאלון, אשר כלל שאלות הנוגעות לשירות הצבאי או הלאומי, שאלות על לימודי המשך, על תעסוקה ועל תפיסה אישית ( עירית ששון . ורסנו-מור כרם).

  • לינק

    חילוקי הדעות לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אינם בהכרח רק לגבי ההיבטים הפדגוגיים של הלמידה מקוונת אלא גם לגבי זכויות הקניין הרוחני של חומרי הלמידה בקורסים המקוונים. לאחרונה נשמעת הדרישה של המרצים המלמדים במכללות האמריקאיות לגבי הפצת תכני הלימוד מעבר לגבולות הקמפוס. ארגון המרצים אמריקאי (AAUP ) הביע לאחרונה את דאגתו מעניין הקניין הרוחני של חומרי הלמידה והתכנים המועלים לקורסי הMOOC תוך מתן נגישות מלאה לעשרות אלפי לומדים ברחבי העולם ( Peter Schmidt ).

  • לינק

    מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

  • תקציר

    חוקרים קוראים למאמצים מחודשים כדי לבחון גם איזה ידע יש ללמד בתכניות להכשרת מורים ביחס לטכנולוגיה, וגם כיצד להכין מורים בצורה הטובה ביותר לשימוש יעיל של ידע זה כדי לתמוך בהוראה ולמידה. מחקר זה משווה את החשיבות של נושאים טכנולוגיים מנקודות המבט של מורי מורים ומורים. מהלך מחקר דו-שלבי בשיטות מעורבות עושה שימוש בסקרים ובמחקרי מקרים מרובים (ראיונות, מסמכים) כדי לאסוף נתונים גם ממורי מורים וגם ממורים בפועל ( Ottenbreit-Leftwich, A. T., Brush, T. A., Strycker, J., Groneth, S., Roman, T., Abaci, S., vanLeusen, P., Shin, S., Easterling, W., & Plucker, J ) .

  • לינק

    במסגרת יישום המתווים החדשים בהכשרה להוראה נאלצו המכללות האקדמיות לחינוך לערוך שינויים בתכניות הלימודים: הן צמצמו את מספר שעות הלימוד המוקדשות להכשרה המעשית והכניסו שינויים בתכנים ובהיקף של הלימודים העיוניים בחינוך. קורסים נוספו, אחרים בוטלו וסילבוסים נכתבו מחדש. לשינויים אלה יש השלכות על העבודה של המדריכים הפדגוגיים והמרצים במדעי החינוך, יותר מאשר על עבודתם של מורי הדיצסיפלינות. נראה לנו כי מעורבות אנשי הסגל במכללות האקדמיות לחינוך בהכנת התכניות החדשות ותמיכתם במהלך זה חשובות להצלחת יישום המתווים החדשים ( ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ ) .

  • לינק

    משנה"ל תשס"ט ואילך, החלו חלק מהמכללות להכשרת מורים והאוניברסיטאות ליישם את "המתווים המנחים להכשרה להוראה". המחקר המדווח כאן בוחן את האופן שבו תופסים בעלי התפקידים הבכירים במוסדות אלה את אופן היישום של התכנית החדשה.שאלות המחקר: א) כיצד נערכו המכללות והאוניברסיטאות ליישום תכנית המתווים וכיצד הן ביצעו את תהליך היישום? (ב) מהן הפרשנויות השונות למטרות ולרציונל העומד בבסיס תכנית המתווים? מהן העמדות, התפיסות והגישות של בעלי תפקידים אלה לגבי תכנית המתווים? ( פייגין, נעמי. ר. טלמור, ר. לידור, ח. קופרמינץ, ב. פרסקו ).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על תוצאות סקר שנערך בין 529 מרצים באוניברסיטה בבריטניה שענו על שאלות לגבי האמונות הפדגוגיות שלהם ופרקטיקות ההוראה המקוונת (Owens, Tessa, 2012(.

  • לינק

    במאמר נסקרות התנגדויות לאמצעים ששינו את פני החברה האנושית ללא הכר, שכיום מתבטא בציד המכשפות המודרני: המחשב כמקור כל רע. נראַה שבעצם הצגת המחשב כאמצעי פוגעני ומזיק, שיש להתנער ממנו ולבלום את השימוש בו, ישנה אי הבנה מהותית, או התעלמות "מהתמונה הגדולה", וניתן אף לראות במסרים אלה, חוסר יושרה מוסרית, חברתית, מקצועית ואקדמית, לנוכח המאמץ הלא ראוי לאשש טיעונים לא הולמים לוגית ועובדתית לסוגיה, תוך הנפת אצבע מאשימה דוקא בשימוש במחשב לצרכי הוראה ולמידה ( אברום רותם) .

  • לינק

    במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

  • לינק

    המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

  • לינק

    סקירת מידע ביבליוגראפית אודות אי-שביעות רצון מהכשרת המורים בארץ ובעולם. הממצאים נאספו במאגרי מידע בינלאומיים בחינוך ובמאגרי מידע ישראליים. עיקרי הממצאים מבוססים על ראיונות עם סטודנטים להוראה ועם מורים בוגרי תכניות הכשרת המורים בארץ ובחו"ל. הסקירה נערכה במהלך חודש יולי 2012 ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת .

  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים בנוגע לשילוב טכנולוגיות חדישות בלמידה בכיתות ד'-ו', ובנוגע להבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה מבוססות טכנולוגיה. במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר חסר דיון בתפקידם הפעיל של התלמידים ( רבקה ודמני )

  • לינק

    במחקר עמדות השוואתי שנערך בארה"ב בשנים 2009-2010 בין בוגרי תכנית אלטרנטיבית להכשרת מורים ובין בוגרי תכנית רגילה להכשרת מורים במכללה נמצא כי עמדותיהם של בוגרי התוכניות האלטרנטיביות לגבי ההכשרה והתכנים שקיבלו היא הרבה יותר ביקורתית. הם ביקשו לקבל יותר הדרכה מעשית ועצות מעשיות בשלבי ההכשרה ומרביתם סברו כי חלקים מרכזיים בהכשרתם המהירה לא היו רלבנטיים כי נעדרו היבטים מעשיים. מתברר כי בוגרי תכניות אלטרנטיביות מבקשים להכין עצמם להוראה באופן מכוון ומרוכז ומחפשים ביטוי לכך בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות בארה"ב שבמקרים רבים פחות מודעות לשיקולים המעשיים של פרחי ההוראה ובמקרים מסוימים אפילו מתעלמים מכך (CARTER H, AMREIN-BEARDSLEY A, HANSEN C).

  • לינק

    הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין "מכללה להכשרת עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות – במכללות לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות האוריינטציה המחקרית. מטרות המחקר היו: א. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישים מכשירי המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות.ב. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישות שלוש הקבוצות הבאות: מרצים מן הפקולטות הדיסציפלינריות באוניברסיטאות, כאלה המעורבים בעקיפין בהכשרה להוראה; מרצים מבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, כאלה המכשירים מורים באופן ישיר; ומרצים מן המכללות לחינוך (לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין