מילת מפתח: עמדות מורים
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • לינק

    הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

  • תקציר

    מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

  • תקציר

    המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)

  • לינק

    המחקר מתמקד במושג הדרישה החינוכית כיחידה בסיסית בדרכי הוראה וגם מרכיב משמעותי ביחסי מורים תלמידים. המחקר בוחן את הדרישה החינוכית תוך התייחסות להשפעתה הפדגוגית והפסיכולוגית על היחסים הבין-אישיים מורה תלמיד. המחקר מאמץ בעיקר את נקודת המבט של תיאוריית הקונפליקט ובודק את הפרשנות האישית של שני הצדדים. המחקר מתעד דרכים שבהן מורים מפנים דרישות לתלמידיהם ושיקולים בשני הצדדים לגבי התגובה. חמש קבוצות של תלמידים בבית ספר יסודי, חטיבת ביניים ומכללה לחינוך וכן שתי קבוצות מורים באותם מוסדות תיארו מאפיינים שונים של דרישות וגם ציינו באילו נסיבות מופיע ציות ומתי מופיעה התנגדות. הסתמנו שלוש גישות עיקריות של התנגדות תלמידים: משא ומתן על דרישות, הימנעות והתחמקות מביצוע דרישות ומרי גלוי. (אליעזר יריב)

  • סיכום

    המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)

  • סיכום

    המאמר עוסק בתפקיד הידע בהוראה תוך התייחסות לצורך של מורים לטפל במגוון תחומי עניין בו זמנית. כדי לעשות זאת משתמשים המורים בשתי אסטרטגיות: האחת – הם מפתחים הרגלים אינטגרטיביים וחוקים משלהם (Rules of the Thumb ) המתאימים לטיפול בסיטואציות בעיתיות כאשר הן עולות, השנייה – הם מתכננים את השיעורים תוך צפייה כיצד הם יתפתחו בדומה למחזה דרמטי. לא ברור היכן וכיצד הידע מקדם את חזונם של המורים, אך ברור שהחזון תלוי בתחושה ברורה של מטרה, של כיוון ושל תנופה. רוב מורי המורים מנסים לטפח חזון בסטודנטים שלהם, אך העניין שלהם בכך יוצר שתי בעיות: א. נוצר קונפליקט עם העמיתים באוניברסיטה המצפים לראותם מכריזים בבירור על הידע הנלמד; ב. החזון הייחודי שהם מתייחסים אליו צר מידי, ומתעלם מתחומי עניין רבים שיש למורים ושהם מנסים לטפל בהם בו זמנית בעבודתם. (Kennedy, M.M.)

  • לינק

    הסקר שנערך בראשית 2006 בארה"ב התבסס על ניתוח תשובות של שאלון שהועבר לאנשי חינוך העושים שימוש בבלוגים. מהתשובות נראה כי הטכנולוגיה החינוכית של בלוגים היא עדיין בראשית דרכה בבתי הספר. ברוב המקרים ההחלטה ליישם בלוגים כאמצעי חינוכי הייתה יוזמה של המורים עצמם ולא תוצאה של מדיניות חינוכית בבתי הספר. התמיכה של המוסד החינוכי הייתה, לכן, מעטה. המורים העושים שימוש בבלוגים חינוכיים הם עדיין חלוצים הפועלים בסביבה חינוכית שאינה בדיוק מבינה את מהות התפקיד של בלוגים ומאגרי ויקי לחינוך. בקרב המורים שהשתתפו בסקר הייתה תמימות דעים כי הבלוגים תורמים להתפתחותם המקצועית ומשפרים את האינטראקציה שלהם עם התלמידים בכיתה. בעיני המורים חלוצי השימוש בבלוגים, ההטמעה של הבלוגים בכיתה היא אתגר פדגוגי משמעותי (Christopher D. Sessums)

  • סיכום

    המורים שהשתתפו במחקר סבורים, שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה, אך למידה מקוונת משותפת מפריעה לתלמידים. "מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת? ". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה האוניברסיטה הפתוחה בחודש מרץ 2006. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. (תמר ענבל-שמיר, יעל קלי)

  • לינק

    המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

  • לינק

    מחקר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים ביחס לשילוב טכנולוגיות מידע בלמידה בכיתות ד-ו, ובהבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. כמו כן בוחן המחקר זיקות בין תפיסות התלמידים לבין דפוסי השינויים של מוריהם. המחקר נשען על ההנחה כי "קולות" התלמידים חסרים במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר וכי יש להתייחס במחקר לא רק לתהליכים שחווים המורים אלא גם להתייחסותם של תלמידים ובעיקר לזיקה שבין השניים. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה איכותית וכמותית, נערך בבית-ספר אחד וכולל 6 מורות ו-164תלמידים. הממצאים העיקריים מצביעים שכמעט בכל הכיתות התלמידים משקפים עקרונות קונסטרוקטיביסטיים ביחס ללמידה בסביבה עתירת-טכנולוגיה. הם מדגישים בעיקר את הערך של אותנטיות מטלות הלמידה, את משמעות השיח בתהליך הלמידה הדיאלוגי-חברתי, ואת התרומה שיש להתפתחותם הקוגניטיבית האישית כתוצאה מתהליכי הלמידה הללו. הממצאים מצביעים על שלוש התייחסויות של תלמידים ללמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה: למידה מטכנולוגיות מידע, למידה על טכנולוגיות מידע ולמידה עם טכנולוגיות מידע; סיווג הנערך גם על ידי חוקרים בתחום. עוד מעלה המחקר את אופיין של התפיסות החינוכיות של המורים ביחס ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה, את ההיבט הרב-ממדי של תפיסותיהם, ואת מורכבות הזיקות בין התייחסות התלמידים ללמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה לבין תהליכי ההוראה והלמידה בכיתותיהם והתפיסות החינוכיות של מוריהם.

  • סיכום

    המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

  • סיכום

    סיפור המקרה המוצג במאמר הוא סיפור של גלגול ובחינה עצמית ביקורתית של מחשבות ושל עמדות תחיליות המאפיינות יחס של "מודל של חסר" של מדריכה פדגוגית כלפי המורה המאמנת ומעבר הדרגתי לעמדה חדשה, המחפשת שיתופיות בין שתי התרבויות, זו של המכללה וזו של בית הספר. במוקד האירוע מסופר על מערכת יחסים בעייתית בין מדריכה פדגוגית, מורה מאמנת ומנהלת בית ספר. במערכת יחסים זו מעורבות גם זוג סטודנטיות, חניכות המדריכה הפדגוגית. ניכר חוסר תיאום בין הציפיות של המורה המאמנת והמנהלת מצד אחד לבין ציפיות המדריכה הפדגוגית מן הצד האחר באשר להתנסות הסטודנטיות בהוראה בכיתה (זילברשטיין, משה. פנייבסקי, רבקה)

  • סיכום

    להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

  • סיכום

    המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)

  • סיכום

    מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)

  • רפרנס

    המחקר בדק עמדות של מורים וסטודנטים לחנוך גופני בנושאי הלימוד על פי מטרות החנ"ג המופיעות באופן מסורתי במערכת החינוך. מדובר במקצועות המעשיים ובהם: אתלטיקה קלה, כדורעף, כדורסל, כדוריד, שחייה, תנועה יסודית, התעמלות ספורטיבית, משחקי נופש ריקודי-עם ומחול. אוכלוסיית המחקר כללה 243 סטודנטים מהמכללות הבאות, גבעת וושינגטון, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחנ"ג ע"ש זינמן בוינגייט והמכללה האקדמית אוהלו.הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנבנה במיוחד למחקר זה. (אהרון דיין)

  • תקציר

    הספרות המחקרית מלמדת כי תוכניות להתפתחות מקצועית המועברות תוך כדי עבודתם של המורים הם יעילות כאשר הן ארוכות טווח, ממוקדות בלמידת התלמידים וקשורות בצורה נכונה לתוכנית הלימודים. השערת המחקר של החוקרים הישראליים רונית בוגלר ואדם ניר הייתה שככל שהיקף השליטה של המורים על תהליכי ההתפתחות המקצועית שלהם רב יותר וככל שתוכניות ההתפתחות המקצועית קשורות לתרבות ההוראה בכיתה, כך גדולה יותר שביעות הרצון של המורה מתוכניות ההתפתחות המקצועית. הממצאים מוכיחים את ההשערה כי למורים חשוב כי תהליכי ההתפתחות המקצועית יהיו קשורים בצורה נכונה והולמת לצרכי ההוראה שלהם בכיתות וכי יוכלו להשפיע על כיווני ההתפתחות המקצועית בהתאם לצרכיהם והציפיות שלהם בביה"ס (Nir,-Adam-E; Bogler,-Ronit ) .

  • לינק

    מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

  • סיכום

    מטרת המחקר שנערך באוסטרליה הייתה לבחון את התפיסות של מורים מאמנים לגבי ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה בבתי ספר תיכוניים תוך התייחסות למערכת היחסים הנרקמת בינם לבין פרחי ההוראה. נמצא כי המעורבות הרגשית שלהם כמורים מאמנים היא הרבה יותר גבוהה מאשר אנו חושבים. המתח הרגשי שלהם נובע מהפער בין הציפיות הגבוהות שלהם כלפי עצמם ובין הנסיבות הקיימות בביה"ס ובכיתה (כולל עומס הזמן). לא קל להם לגשר על פני קצוות אלו ומכאן הרגשות של תסכול או רגש אשמה המפעמים בהם. לדעת עורכי המחקר , העומס הרגשי שחווים המורים המאמנים נובע מהעובדה שמרביתם חשים אחריות אישית גבוהה לפרחי ההוראה ( Wendy Hastings ).

  • תקציר

    מטרת המחקר היא העשרת הידע בתחום החינוך החברתי והבלתי-פורמלי בבית הספר התיכון הערבי בישראל והבלטת חשיבותו, בייחוד לנוכח הטיעונים של חוקרים רבים כי לבית ספר התיכון הערבי בישראל יש בעיקר אוריינטציה להישגים לימודיים, המאפיינת חברות מיעוט. במחקר נעשה מיפוי של הפעילויות החברתיות הנפוצות בבית הספר התיכון הערבי ונבדקה מידת ההשפעה של ממדי החינוך הבלתי פורמלי על ההישגים הלימודיים ועל רמת השתתפות התלמידים בפעילויות. (נביל טנוס)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין