מילת מפתח: עמדות מורים
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).

  • לינק

    עדויות חדשות ,שמגיעות לאחרונה מארה"ב , מלמדות כי גובר התסכול של מורים בבתי הספר שם מהדגשת היתר של בחינות ההישגים הסטנדרטיות שהנהיג משרד החינוך הפדראלי בשנים האחרונות. לדעת המורים, הדגש שניתן להכנת תלמידים לבחינות ההישגים פוגם הן בעבודתו היצירתית של המורה בכיתה , בדרכי ההוראה יותר מכל במוטיבציה של התלמידים ללמידה סקרנית וחקרנית.

  • לינק

    במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

  • סיכום

    המאמר בוחן תהליכים פסיכולוגיים של בניית זהויות מקצועיות בקרב מורים מתחילים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפורים שכתבו על שנת ההוראה הראשונה שלהם. בחינת תהליכים אלה באמצעות ניתוח נרטיבי בממד ספרותי מתמקדת במאבק המורים אל מול קונפליקטים, מתחים ופערים שבפניהם עמדו בשנה זו. הכותבות ניתחו שלושה סיפורים שנכתבו בעברית בישראל ע"י מורים מתחילים. הניתוח התבסס על הגישה ההרמנויטית ועל ניתוח תוכן תמטי-הוליסטי (Schatz-Oppenheimer, O., Dvir, N).

  • סיכום

    מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

  • לינק

    המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

  • לינק

    מטרת מחקר אקספלורטיבי זה היא לבחון את האופן שבו תופסים מורים יהודים ומוסלמים במדינת ישראל את גבריותו של מנהל בית-הספר. באופן ספציפי יותר, המחקר ניסה לענות על השאלות הבאות: 1) כיצד מצטיירת הגבריות "הנכונה" של מנהל בית-הספר בעיני המורים בישראל? 2) איזה מנהל נתפס כלא גברי בעיני המורים? 3) האם קיימים הבדלים בתפיסת מושג הגבריות של מנהל בית-ספר בין מורים מוסלמים למורים יהודים, ובאיזה אופן? ( ח'אלד עראר, יזהר אופלטקה) .

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

  • לינק

    כל שנה מפרסם Jeff Dunn סקר בלתי פורמאלי קצר משלו לגבי עמדות מורים בארה"ב כלפי תקשוב חינוכי . עיקר איסוף המידע נעשה על ידו ברשתות חברתיות ובטוויטר . עפ"י הממצאים של Jeff Dunn וגורמים נוספים המורים בארה"ב כלל אינם מוטרדים משאלת יישום מכשירים ניידים מסוג טאבלט ( אייפד) בכיתה, אלא מסוגיות של שימוש בלוח תצוגה דיגיטאלי בכיתה ומחשבים בכיתה. רק 5 אחוז מהמורים בארה"ב משתמשים במכשירים ניידים ( כגון פלאפונים חכמים, טאבלטים) בשיעורי התקשוב בכיתה. ההפתעה הגדולה בסקר הנוכחי של 2013 היא הנטייה הגוברת של המורים לשלב משחקי מחשבים חינוכיים בשיעורי התקשוב ( Jeff Dunn).

  • סיכום

    זהו מחקר המשך שבחן בוגרי תוכנית הכשרה במחקר קודם, כשהמשתתפים היו סטודנטים להוראה. המחקר כלל 22 מורים בעלי ותק בהוראה (4 – 6 )שלמדו במסגרת תואר שני והשלימו 250 שעות התנסות מעשית מודרכת ו-10שעות התמחות שבועיות באותו בית ספר. בעת המחקר הם לימדו בו במשרה מלאה. במאמר מוצגות תוצאות המתייחסות לשלושה ממשתתפי המחקר ( Levine, B., He, Y., & Holyfield, A ) .

  • סיכום

    מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

  • סיכום

    המחקר שופך אור על הדרכים שבהן מורים תופסים את טובת התלמידים שלהם. ההנחה היא שטובת הילד היא זו שצריכה להנחות כל החלטה באשר לחינוכו והיא קשורה תמיד לערכים ולאידיאלים באשר לחינוך טוב. למורים יש רעיונות שונים לגבי חינוך טוב והדבר מתבטא בפדגוגיה ובתפיסת טובת התלמיד ( Van Kan, C., Ponte, P., & Verloop, N) .

  • לינק

    מאמר זה מציג מחקר הבוחן את היחסים בין תקשורת בין המורה לתלמיד בהתבסס על הפייסבוק ואת היחסים בין המורה לתלמיד (Alona Forkosh-Baruch, Arnon Hershkovitz, 2013).

  • לינק

    שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)

  • לינק

    המורים שהשתתפו בקורסים מקוונים הציגו בהדגשה את היתרונות של ההשתתפות בקורס מסוג זה על פני קורס מסורתי. היתרון הבולט שעלה היהנוחות המשתתף ללמוד מהבית. "… לאמא לשלושה קטנטנים- השתלמות בנעלי בית נוחה מאוד…". המורים חשו שהלמידה מרחוק מאפשרת להם למידה עצמית בקצב שלהם, ללא התייחסות לשונות הקבוצה. "… המחקר נערך בקרב 562 מורים המלמדים בחטיבות הביניים, אשר השתתפו בקורסים לפיתוח מקצועי בתחום התקשוב. 203 מורים שהשתתפו בקורסים מקוונים 359 מורים שהשתתפו בקורסים מסורתיים(פנים אל פנים) . (רוני דיין , נגה מגן נגר ).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר השתלמויות מורים בפועל וההתנסות שלהם בלימוד באמצעות חקר בחינוך היסודי הציבורי, באקוודור. מחברי המאמר רצו לבדוק עד לאיזו רמה מטמיעים המורים פעילויות חקר בהוראת המדעים, מה מידת התמיכה שהם נותנים ואיזה סוג של פעילויות חקר, הם מיישמים ( Lucero, Maria . Valcke, Martin, Schellens, Tammy ).

  • לינק

    מחקר זה חקר את האמונות ואת החוויות של 28 מורים למתמטיקה בחמישה בתי ספר תיכוניים באוסטרליה במהלך השנה השנייה של תכנית שילוב המחשבים בכיתה "מהפכת החינוך הדיגיטלי באוסטרליה (Zuber, Edward Nordin; Anderson, Judy, 2013).

  • לינק

    ההוראה הפרטנית מהווה אחת מאבני היסוד ברפורמות החינוכיות הנהוגות כיום במערכת החינוך. מחקר זה מציג ומנתח עמדות מורים המלמדים בהוראה פרטנית כלפי הוראה זו . מטרת המחקר: לבחון ולנתח את הקשר בין עמדות המורים כלפי הוראה פרטנית ומאפייניהם האישיים על עמדותיהם לגבי השפעותיה של הוראה פרטנית, על תפוקות בית הספר ( דפנה זילברמן –שמש, יזהר אופלטקה) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן את הפערים בין פרחי הוראה למורים מאמנים (מורה אחראי מטעם בית הספר) לגבי ההתנסות המקצועית בבתי הספר. המאמר משרטט חקירה נרטיבית לגבי קשר החונכות בהכשרת מורים (Patrick R., 2013) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין