מילת מפתח: עמדות מורים
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    במאמר זה, הכותב בוחן את השאלה מדוע החינוך חשוב בהקשר של דיון רחב יותר לגבי התפקיד, המעמד והמשמעות של שאלת המטרה בחינוך.המחבר מציע כי זוהי שאלה נורמטיבית המציבה עצמה כשאלה רב-ממדית, מאחר שחינוך תמיד מתפקד ביחס לשלושה תחומים: הכשרה, חיברות, וסוביקטיפיקציה (Biesta, Gert, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר מדווח על התפתחות של ידע מחקרי של מתכשרים בשנת ההכשרה השנייה ושל השינויים באמונות ובעמדות שלהם ביחס למחקר במהלך קורס מבוא שעסק במחקר בעבודת המורה במוסד להכשרת מורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של קורס מסוג זה על תחומים אלה (van der Linden, V., Bakx, A., Ros, A., Beijaard, D., & van den Bergh, L).

  • תקציר

    החלטה רעה אחת לגבי העסקה עלולה להוביל להישגים נמוכים של תלמידים. ספרות המחקר תומכת בכך שמורים הם המרכיב המשפיע ביותר להצלחת התלמידים. כתוצאה מכך, פרקטיקת ההעסקה הנוכחית של העסקת מורים המבוססת על אינטואיציה והתחבבות חייבת להשתנות. בהינתן עידן עתיר הסיכונים (high stakes), מנהלים זקוקים להבטחה שהמורים שהם מעסיקים אכן יכולים לענות על הצרכים של התלמידים ולעמוד במטרות בית הספר. המטרה של מאמר זה היא לקבוע אילו שאלות של פרוטוקול הריאיון יחזו רמות גבוהות של התנהגויות של הוראה אפקטיבית המופגנות בידי מורים בכיתה (Schumacher, Gary; Grigsby, Bettye; Vesey, Winona, 2015).

  • לינק

    פיתוח מקצועי של עובדי הוראה באמצעות קורסים והשתלמויות הוא תחום מורכב. מהלך ההשתלמות, כמו גם תוצאותיה בטווח הקצר ובטווח הארוך, מושפעים מריבוי של משתנים שבדרך כלל לא ניתן להתיר את הקשרים ביניהם. המחקר המתואר במאמר זה מתמקד בתיאור תפיסותיהם של משתלמים את איכות הקורסים שהשתתפו בהם ואת תרומת הקורסים להתפתחותם המקצועית. המחקר מזהה משתנים המשפיעים ישירות ובעקיפין על תפיסות אלו (שלומית אבדור).

  • תקציר

    מאז כניסתו של החינוך הציבורי במאה התשע עשרה, מורים במדינות מערביות רבות ניסו להשיג הכרה מקצועית. למשך תקופה קצרה בחלק האחרון של המאה העשרים, המקצועיות נתפסה כשיח של התנגדות או כ"אויב" של רציונליזם כלכלי ופרפורמטיביות. אולם לאחרונה, ממשלות הגיבו באמצעות "קולוניזציה" של מקצועיות ואכיפת "סטנדרטים" כך שהמושג הוגדר מחדש. במחקר זה, המחברים מנתחים תעתיקים של ראיונות עם 20 מורים מ-Queensland ומסיקים שדעות המורים לגבי מקצועיות בעשור השני של המאה העשרים ואחת הן למעשה הישנות של טכנולוגיות דיסציפלינריות מהמאה התשע עשרה (כפי שהציע מישל פוקו) המגולמות בדרכים חדשות (Bourke, Terri; Lidstone, John; Ryan, Mary, 2015).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של תוכנית הכשרה המבטאת גישה ניאו-ליברלית להכשרת מורים, ללמידה, לתלמידים ולמורים על המורים המתכשרים בה. הכותבים ביקשו להרחיב את הבסיס האמפירי הצומח בנושא של הקשר בין ניאו-ליברליזם והכשרת מורים, כדי להבין בדרך יותר קונקרטית את הדרכים שבהן קשרים כאלה מעצבים תפיסות מורים את עצמם, את התלמידים ואת מטרות הלמידה. הכותבות עשו שימוש בניתוח ביקורתי של מטפורות (המאמר כולל פירוט של הגישה) כדי לנתח התנסות של מורה מתכשרת אחת בבית ספר עירוני בדגם הכשרה חדשני הצומח כיום בארה"ב (Lauren Gatti, Theresa Catalano).

  • לינק

    המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח. אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים (איתי פולק, עליזה סיגל, אדם לפסטיין).

  • סיכום

    מורים רוצים וזקוקים לתמיכה כדי לפתח את ההוראה וכדי שתלמידיהם יצליחו בלימודים. המונח "התפתחות מקצועית" מהווה מטריה רחבה למגוון פעילויות מסדנה בת שעה אחת בקורס מקוון ועד תוכניות ארוכות טווח ומורכבות. הסקר המקיף המוצג כאן מצביע באופן כללי על נתק בין מה שמורים חושבים על ההתפתחות המקצועית המסופקת להם לבין מה שחושבים אלה המובילים אותה: 29% מהמורים הביעו שביעות רצון רבה מההתפתחות המקצועית (להלן ה"מ), 34% סבורים שהה"מ השתפרה, רוב גדול אינו מאמין שהה"מ מסייעת להם להתכונן לאופי המשתנה של ההוראה (טכנולוגיה, כלי למידה דיגיטליים, ניתוח נתוני תלמידים ועוד), פורמטים של ה"מ הנתמכים ע"י ראשי מחוזות ומנהלים ואימון/הדרכה (coaching) דווחו ע"י מורים כפורמטים שאינם הולמים את צורכיהם, יש הסכמה בין מורים ומנהלים בדבר המאפיינים של התפתחות מקצועית טובה (Boston consulting group).

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • סיכום

    באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

  • סיכום

    שילוב של תפקיד חונך עם תפקיד מורה מציב קשיים מיוחדים בפני המורה. כחונכים מורים מבקשים שמתכשרים יתנסו וילמדו ממצבי הוראה מורכבים. הם גם רואים במתכשרים משאב/מקור מסייע בהוראה שאף מאפשר למורה לעסוק בתחומים אחרים בבית הספר. כמורים הם דואגים ללמידה תקינה וטובה של התלמידים, רוצים להגן עליהם מפני שגיאות של מתכשרים, אף במחיר של הגבלת האוטונומיה שלהם והפחתת הזדמנויות לניסוי, לטעייה ולתיקון. החוקרים בחנו אילו אפשרויות ואילו אתגרים מציב שילוב של הוראה וחונכות בפני חונכים למתכשרים בבית הספר היסודי (Jaspers, W. M., Meijer, P. C., Prins, F., & Wubbels, T).

  • סיכום

    ההצלחה של יזמות חינוכיות חדשות בהוראת המדעים תלויה באופן משמעותי במורים. הזדמנויות לפיתוח מקצועי אפקטיבי הראו שהן מעודדות ותומכות במורים באימוץ התנסות הוראתית מעשית מבוססת חקר. בייחוד נטען שאמצעים אפקטיביים לכך שמורי מדעים ילמדו על חקר מדעי היא דרך הקשר של התנסויות לימודיות המאפשרות למורים לשקוע בתרבות של המדע. המטרה של מחקר איכותי זה הייתה לחקור את ההתנסויות האישיות והקולקטיביות בהתפתחות המקצועית של המשתתפים, מחשבות, רפלקציות ואמונות מתפתחות, גישות וידע בהקשר לתכנית מחקר שוליאות בת שבועיים עבור מורים למדעים בחינוך העל-יסודי (Kazempour, Mahsa; Amirshokoohi, Aidin).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על רפלקציות של מורים לגבי תהליך תכנון ויישום של תכנית למידה רגשית-חברתית בגישה כלל בית-ספרית תוך התמקדות בפתרון קונפליקט, שנקראה "שיפור היחסים בקהילות בית הספר". בראיונות שנערכו עם המשתתפים, 29 מחברי צוות הליבה תיארו את השינויים המשמעותיים ביותר שהתרחשו, אילו גורמים סייעו לשינויים אלה ומה סייע להם להתגבר על החסמים. מודל הממזג אמצעים המסייעים ליישום פותח על בסיס הראיונות הללו (Freeman, Elizabeth; Wertheim, Eleanor H.; Trinder, Margot, 2014).

  • סיכום

    מחקר שנערך בקרב מורים למתמטיקה מראה כי רווחות בקרבם שתי גישות בנוגע ליצירתיות בהוראה – האחת מכוונת מורה, והשנייה מכוונת תלמידים. לשתי גישות אלה ביטויים סמנטיים, וניתן ללמוד מהם על אודות היצירתיות וכיצד היא עשויה להתגלות בעת ההוראה (רווית שרף).

  • סיכום

    מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

  • לינק

    במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).

  • תקציר

    מחקר זה נועד לבחון את ההשקפות של מורים למדע וטכנולוגיה כלפי איורי מושגים (concept cartoons) המשולבים בלמידה מבוססת בעיות. בהקשר זה, השקפות המורים לפני ואחרי לימוד והרצת פרויקט ניסיוני. הנתונים נאספו באמצעות שיטות וכלי מדידה איכותניים. המשתתפים במחקר היו מורי מדע וטכנולוגיה מתשעה בתי ספר יסודיים בעיר איזמיר בתורכיה, בשנה האקדמית 2011-12 (Balim, Ali Gunay. Turkoguz, Suat. Ormanci, Ummuhan. Kacar, Sevinc. Evrekli, Ertug. Ozcan, Erkan).

  • סיכום

    הוראה בשיתוף (Co-teaching) היא דגם הוראה המאפשר לבתי-ספר לעמוד בדרישות להכלה ולהערכה של תלמידים בחינוך מיוחד, ובו בזמן לשאוף לשימוש אפקטיבי במומחיות כל מורה בהוראה משותפת. במחקר זה השתתפו 5 זוגות של מורים- מורה/ת חינוך מיוחד ומורה כולל/ת – שעבדו בכיתה בהוראה בשיתוף בבית-ספר תיכון עירוני. שאלות המחקר: כיצד מורים בשיתוף מתייחסים ל: (1) הבדלים בגישות להכלה? (2) הבדלים בזוויות ראיה פילוסופיות לחינוך כללי ולחינוך מיוחד? (3) גורמים חיצוניים המעורבים בהצלחת השיתוף? ( 4) כיצד נפתרים קונפליקטים בינאישיים? (Sharon Pratt).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין