מילת מפתח: עמדות מורים
מיון:
נמצאו 175 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

  • סיכום

    המאמר בוחן את עמדות ההוגים עמנואל קאנט ומישל פוקו בשאלת גבולות האוטונומיה של המורה ביחסיו עם השלטון ועם הממסד החינוכי. זאת, תוך הסתמכות בעיקר על מאמרו של קאנט "תשובה לשאלה: נאורות מהי?" מ-1784, ועל מאמרו של פוקו "נאורות מהי?" מ-1978.

  • סיכום

    מחקר איכותי זה בוחן באילו ייצוגים של מטאפורות מחזיקים מורים וכיצד ייצוגים אלה מבטאים את עמדות המורים לגבי שינוי באמצעות רפורמה חינוכית. מחקר זה מגלה ריבוי של תפישות שליליות כלפי הרפורמות הקיימות בישראל, ומראה סתירות בין ציפיות מורים – להיות שותפים בקבלת ההחלטות, להשפיע, לקבל הערכה והכרה וכלים למימוש השינויים, לבין מה שהם חווים במערכת – שינוי כפוי ללא התחשבות והערכה. המורים אינם חשים כמעצבים-שותפים או כסוכני שינוי, תחושות שהן הבסיס להצלחה של רפורמות בחינוך. ממצא נוסף הוא השוני בין המורים בהתנסויות ובדרכי ההתמודדות (Orit Avidov Ungar).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את התרומה של קורס הכשרת מורים בפועל למתמטיקה למורי בית הספר היסודי (כיתות א'-ו') בישראל. ממצאי המחקר מבהירים כי מחנכים המלמדים מתמטיקה בבית הספר היסודי ונכחו בקורס הם לרוב נשים בשנות הארבעים שלהן, בעלות תואר ראשון בחינוך ותעודת הסמכה ללימוד מתמטיקה, עם 13 שנות ניסיון בהוראה בממוצע. המורים שהשתתפו בקורס ציינו את רצונם להעשיר את הידע הדידקטי שלהם כדי לרכוש כלים מגוונים להוראת מתמטיקה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים, גם עבור תלמידים מחוננים וגם עבור תלמידים עם לקויות למידה (Mishal, Adina; Patkin, Dorit, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר המתמקד בהבדלים בין אמונות של מורים לכימיה יהודים וערביים לגבי הוראה ולמידה של כימיה בבתי ספר תיכון בישראל. המטרה העיקרית של מאמר זה היא לקבוע האם לשתי הקבוצות של המורים לכימיה עם רקע תרבותי-חברתי שונה בישראל יש השקפות שונות לגבי חינוך באופן כללי ולגבי הוראת כימיה במיוחד. הממצאים מספקים עדות לכך שבכיתות ישראליות בכימיה, האמונות של מורים ערביים שונות מאלה של המורים היהודים, אף על פי ששתי הקבוצות חיות באותה מדינה ופועלות באותה מערכת חינוך (Markic, Silvija; Eilks, Ingo; Mamlok-Naaman, Rachel; Hugerat, Muhamad; Kortam, Naji; Dkeidek, Iyad; Hofstein, Avi).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לחקור את הגורמים המשפיעים על יכולת המורה בבית הספר היסודי (בצפון קרוליינה) להבין את הצרכים האקדמיים של אוכלוסיית תלמידים בחינוך מיוחד המתאפיינת בשונות אתנית, תרבותית וגזעית, ואת הדרכים שבהן הערכים והאמונות שלהם השפיעו על השימוש בדרכי הוראה מגיבת-תרבות בכיתה (Jones-Goods, K.M., & Grant, M.C).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את עמדתם של מורים ותלמידים כלפי מודל שפותח בבית-הספר הניסוי שבח מופת, בשם 'פדגוגיה של למידה רבודה'. מודל זה בא לענות על אתגרי החינוך בעידן הפוסט-מודרניסטי, ומתבסס על תהליך חינוכי בשלושה שלבים: א. השתלבות הלומד במציאות הדינאמית והפלורליסטית; ב. מתן פרשנות אישית למציאות בהתאם לערכים המתאימים ללומד ושאותם מעונין לאמץ; ג. פעילות יוצרנית ופרו-אקטיבית חברתית, המאפשרת ביטוי הקול האישי של הלומד, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עקרונות המודל הם עיסוק בנושאי לימוד מהותיים, גמישות בתכנית הלימודים ומרחבי הלמידה, אוטונומיה למורים ולתלמידים ודגש על יצירת תוצרים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בעלי ערך חברתי גבוה (ליאת אייל, מקס סיון, סיגל אלמי-מלמן, עירית כהן).

  • תקציר

    בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

  • תקציר

    מקומות עבודה מאמצים יותר ויותר את הלמידה המקוונת לצורך תמיכה בהתפתחות מקצועית וללימודי המשך; אולם, בהשכלה הגבוהה, נעשה שימוש בלמידה מקוונת בעיקר ככלי לתמיכה בהוראה. כעדיפות חדשה יחסית באוניברסיטאות, מאמר זה חוקר מה משפיע על האימוץ שלה. האתגרים שזוהו בספרות המחקר כוללים מאפיינים ארגוניים של האוניברסיטאות כגון: האוטונומיה של סגל ההוראה ופרספקטיבות אקדמיות נפוצות. הגורמים שזוהו כמשפיעים על אימוצה של למידה מקוונת כללו את התשתית המוסדית, את המיומנויות ואת העמדות של הצוות, ואת הציפיות הנתפסות מצד הסטודנטים (King, Emma; Boyatt, Russell, 2015).

  • תקציר

    עבודה זו מתייחסת להתפתחות מקצועית של מורים באנגליה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. המאמר מתעניין באופן שבו דיונים מקוונים שהמורים משתתפים בהם כחלק מלימודי התואר השני בהוראה תרמו לתהליך ההתפתחות הזה. נמצא שכתיבה עבור קהל של עמיתים למקצוע על הפרקטיקה המקצועית שלהם איפשרה וטיפחה את הישגי הלמידה של המורים באמצעות הדיונים המקוונים. מורים מתחילים אלו פיתחו קולגיאליות הממוקדת בחקירה, רפלקטיביות ומעורבות ביקורתית עם פרספקטיבות חינוכיות רחבות יותר ולאורך זמן רב יותר (Unwin, Adam, 2015).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את דיוקנו ואת תפקידיו של מנהל בית הספר הרצוי כפי שתופס אותו הסגל החינוכי בשלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, עירוניים. המורות, חברות הסגל, משרטטות את דיוקן המנהל הרצוי בעיניהן ואת תפקידיו. מנהל בית הספר ותפקידיו נבחנו ונסקרו מזוויות ומהיבטים שונים במחקרים בינלאומיים וישראליים. אולם, תפיסות הסגל החינוכי את דיוקן המנהל הרצוי כמעט שלא נחקרו. מהממצאים עולה דיוקן המנהל הרצוי הכולל שני רכיבים עיקריים: תכונות אישיות וסגנון ניהול. בין התכונות האישיות בולטת העוצמה המיוחסת ליכולת התקשורתית, לרגישות וליחסי האנוש. סגנון הניהול המועדף על המורים ממזג בין סגנון שיתופי לבין סגנון מעצב (נירית רייכל).

  • לינק

    עניינו של המחקר הנוכחי הוא לבדוק את התפיסה הערכית ואת נורמות ההתנהגות האתיות־מקצועיות של מורים בישראל. המחקר מציג מודל חדש: "ערכים מותנים כמעצבי ערכים מקצועיים של מורים". נמצא כי המורים בישראל מאמינים שהערכים המקצועיים שעליהם הם מבססים את עבודתם מותנים בתפיסתם האישית את הערכים המקצועיים, בתפיסת הערכים המקצועיים על ידי החברה הסובבת אותם ובתפיסת הערכים האוניברסלית המקובלת בעולם המערבי. המאמר מדווח על מחקר, שמטרתו לבחון אמפירית את המודל. הגישה המתודולוגית העיקרית במחקר הייתה תורת השטחות (Facet Theory), אם כי נעשו כמה עיבודים בסטטיסטיקה קונבנציונלית (יעל פישר).

  • מאמר מלא

    מורים הם אזרחי המדינה, וככאלה גם הם בוחרים, אם לכנסת ישראל ואם לרשויות מקומיות. אלא שנוסף להיותם אזרחים מורים הם "גם" מחנכים, מורים מקצועיים, מנהלים, סגנים ועוד. ככאלה, יש להם "אמירה" לא רק בינם לבין עצמם אלא גם בינם לבין תלמידיהם. טוב יעשו המורים אם יתייחסו, ולא בסמוי אלא בקול צלול ובהיר, למתרחש במדינה, ובהחלט כן – גם לפוליטיקה, למפלגות, לבחירות בכלל ואפילו – רחמנא ליצלן – לבחירתם האישית בפרט: "אני עומד לבחור ב…" (נריה גוטל ).

  • לינק

    מאמר זה מתאר את היישום של גישת כיתה הפוכה בידי שני מרצים המלמדים קורסים שונים לתארים מתקדמים באוניברסיטה אוסטרלית. במהלך תקופה של שנתיים, שני המרצים עברו מהתמקדות ראשונית בטכנולוגיה ובארגון להתמקדות בפדגוגיה, תוך שהם רואים עצמם כמעצבים מחדש של למידה. מבחינה טכנולוגית, הצורך בזמן לבחור וללמוד לעבוד עם תוכנה מתאימה הופיע כנושא מרכזי. מבחינה ארגונית, הצורך בזמן לתכנן ולזהות ציפיות מרצים מסטודנטים הופיע כנושא מרכזי. מבחינה פדגוגית, התרחש שינוי לקראת פדגוגיה של האזנה מצד מהמרצים, ולקראת למידה פעילה ומעורבת יותר מצד הסטודנטים (Howitt, Christine; Pegrum, Mark, 2015).

  • תקציר

    חקר מקרה זה מכוון לחקור את אמונותיהם של מורים לגבי למידת מורים בקהילות למידה מקצועיות והשפעתן על פעילויות למידה קולגיאליות בשתי מחלקות של בית ספר תיכון בהונג קונג. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה ותצפיות. המחברים מציעים כי לאמונות מורים יש תפקיד חשוב בסיוע או במניעה של יוזמות רפורמה בהתפתחות מורים (Tam, Angela Choi Fung, 2015).

  • לינק

    ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

  • לינק

    דוח המחקר הנוכחי מספק נתונים על נשירה וניעות של מורים מתחילים בבתי ספר ציבוריים יסודיים ותיכוניים בארה"ב. קיים מחקר רב על נשירה, התמדה וניעות אך הממצאים אינם עקביים או שהם מתייחסים לשתי שנות העבודה הראשונות על פי רוב. כדי ללמוד יותר על הנתיבה המקצועית של מורים משנת העבודה הראשונה ובמהלך 4 השנים שלאחר מכן נערך מחקר ארוך טווח זה. מבט ראשון זה כולל נתונים חדשים וממצאים נבחרים. הממצאים מאפשרים לבחון התנהגות בשלבים שונים בנתיבה המקצועית של המורים במהלך 5 השנים הראשונות (Gray, L., & Taie, S).

  • סיכום

    מורים רבים בוחרים לשתף את העולם בחוויות מהכיתה, במחשבות על הוראה ובסתם אנקדוטות משעשות. הנה כמה דוגמאות שאולי יעשו לכם חשק לכתוב בלוג משלכם (לימור דומב).

  • סיכום

    כדי שמורים מתחילים יתמידו בהוראה על שלב הקליטה להיות מספק מבחינה אישית ומקצועית, לכלול למידה מקצועית ממוקדת (Corbell et al., 2015), ולהציע תמיכה של מורים חונכים (Huling et al., 2012). כדי שתוכניות הקליטה תהיינה אפקטיביות עליהן להיות מובנות, כוללניות ותחת מעקב מתמיד. חונכים ומורים עמיתים הם תורמים מרכזיים בסיוע למתכשרים ולמורים מתחילים לבנות בטחון עצמי באמצעות תצפיות ומשוב מתמידים. עם זאת, תוכניות קליטה וחונכות עלולות להיות חסרות ערך משמעותי אם הן לא נבנות בגישה נכונה. המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים מתחילים (91 מורים מתחילים) בדבר שלב הקליטה למקצוע שהם חוו (Kidd, L., Brown, N., & Fitzallen, N).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין