מילת מפתח: עמדות לעבודה
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).

  • סיכום

    מטרת המחקר היא לחשוף את המניעים ואת תפיסות התפקיד של מורים גברים הבוחרים בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי.המחקר המוצג הוא חקר מקרה שבמסגרתו נחקרו שמונה מורים בפועל המייצגים תרבויות שונות, שני מורים מכל תרבות: מורים צברים, מורים יוצאי אתיופיה, מורים יוצאי חבר העמים ומורים בדווים. כל המורים עובדים בבתי ספר יסודיים בדרום הארץ ונבחרו באקראי ( שוש מלאת, אתי גלעד).

  • לינק

    דמות המפתח היא המנהל, אומר פרופ' יזהר אופלטקה, ומספק למנהלים שמונה עצות חשובות. יזהר אופלטקה הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .

  • לינק

    המחקר מציג שתי נושאים העומדים כיום על הפרק ורלוונטיים למורי מורים: התפתחות מקצועית מוקדמת ושינוי קוריקולרי. המחקר בוחן את תקופת המעבר משנת ההתמחות אל שתי השנים שלאחריה. בין הגורמים שזוהו כמשפיעים, חיובית או שלילית, על איכות השנים הראשונות בהוראה צוינו: הממד הרגשי וממד היחסים החברתיים, האוטונומיה הניתנת למורה, לבית הספר, לחונך והתמיכה של רשויות החינוך המקומיות . המחקר הנוכחי מדווח על זווית הראייה של קבוצת מורים מתחילים בהוראת גיאוגרפיה בתיכון(14n=) לגבי שלוש שנות ההוראה הראשונות שלהם בשלושה היבטים. מורים מתחילים מעריכים את ההתפתחות המקצועית הפורמלית, ובעיקר את הממד של התקשורת הבינאישית המתקיימת בבית הספר. החשיבות של קהילייה מקצועית תומכת נדונה במחקרים רבים ונמצא שמורים בשנים 2 – 6 ציינו כי הם זקוקים להמשך החונכות, לתמיכה של בית הספר ושל הרשויות המקומיות ולהזדמנויות להתפתחות מקצועית בתחומי הוראה בכיתה ועבודה שיתופית ( Fenwick, A ).

  • לינק

    עבודת מחקר זו שנכתבה ע"י אורלי גפני נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית. שאלות המחקר היו: כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה? אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר ( אורלי גפני ) .

  • תקציר

    אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).

  • לינק

    הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

  • סיכום

    המורים שהשתתפו במחקר סבורים, שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה, אך למידה מקוונת משותפת מפריעה לתלמידים. "מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת? ". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה האוניברסיטה הפתוחה בחודש מרץ 2006. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. (תמר ענבל-שמיר, יעל קלי)

  • סיכום

    להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

  • סיכום

    המחברת מביאה דיווח אוטנטי של תפיסות תפקיד ותפקוד של חמישה מד"פים. המחברת מנתחת דיווחים אלה לאור שתי מסגרות קונצפטואליות. המסגרת האחת היא זו של שלושת ההיבטים הנדונים בחלק הראשון של המאמר (היבט סוציו- פסיכולוגי, היבט תפקודי מקצועי, היבט של הערכה, רפלקציה ומשוב), והמסגרת השנייה היא ההבחנה בין הדימוי האידיאלי שיש למד"פים האלה באשר למורה הראוי לעומת הדימוי האידיאלי שיש להם על דמותם הם כמדריכים פדגוגיים ראויים. לעתים ניתן היה לזהות תופעה של טשטוש גבולות בין תפקידי המורה לתפקידי המד"פית, כאשר במרכז מודגשות הכשירויות המקצועיות של המורה בכיתה יותר מן הכשירויות של המד"פ בהדרכה (עמנואל, דליה)

  • סיכום

    מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)

  • סיכום

    המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).

  • תקציר

    הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)

  • תקציר

    העבודה עוסקת במערך הציפיות מתפקיד ההוראה בעיני מורים מתחילים, בפערי התפקיד הנתפסים בין הציפיות למציאות ובתרומת הפערים הללו לניבוי השחיקה בראשית שנת ההוראה ובסופה. (בלה גביש)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין