מילת מפתח: עומס מידע
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    אַגְרֶגָטוֹר: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אגרגטור הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע. מבחינים בין אגרגטור מתוקשב ובין אגרגטור אנושי. כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים: אגרגטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן. אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית. נוכח ריבוי מקורות המידע באינטרנט ובמאגרי המידע הולכים ומתפתחים שלושת סוגי האגרגטורים כל הזמן ומלאכתם משתבחת (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו מערך שיעור לקורס מידענות מתוקשבת בנושא ה-RSS, טכנולוגיה מבוססת רשת המאפשרת לכל אדם להפיץ את תכניו ברשת ולאפשר לגולשים להתעדכן בהם באמצעות תוכנה מיוחדת הקרויה "קורא חדשות" (News Reader). הסקירה מספקת הסבר מאיר עיניים לגבי השימוש בטכנולוגיה, דוגמאות של ערוצי RSS, ומגוון של קוראי RSS מומלצים (עמי סלנט).

  • לינק

    המודלים של למידה מסורתית לא נדרשו בעבר להתמודד מעולם עם היצף המידע והתכנים והשמירה על רמת ההתעניינות הערה של הלומד המבוגר. המציאות כיום השתנתה. במהלך הלמידה המתוקשבת באינטרנט נחשף הלומד לכמויות עתירות מידע מחד ומצד שני צריך לשמור על התעניינות רציפה במהלך הלמידה. על רקע זה מנסה המרצה האוסטרלי Ryan Tracey להציע מודל תפיסתי להפעלת סביבות הלמידה המתוקשבות האינטרנטיות עם לומדים מבוגרים (למידת מבוגרים) ועם סטודנטים (עמי סלנט).

  • לינק

    על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

  • לינק

    בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

  • לינק

    בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים. אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע. אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה ( שרית חיים).

  • לינק

    האינפוגרפיקה – הצגה ויזואלית של מידע – נהפכת לאמצעי התקשורת והשכנוע המוביל בעידן התפוצצות המידע. במקום לטרוח על נייר עמדה ארוך ומנומק או לייצר עוד מייל ארכני, נסו לתרגם את הרעיונות שלכם לגרף. נראה כי כולנו סובלים מעומס יתר של מידע. אבל החדשות הטובות הן שעשוי להיות לכך פתרון – להשתמש יותר בעיניים שלנו. על ידי ויזואליזציה של אינפורמציה ניתן לראות את הדפוסים וההקשרים שחשובים. לעצב את האינפורמציה כך שהיא מייצרת היגיון, מספרת סיפור או מאפשרת לנו להתמקד רק במידע שחשוב". ( אמיתי זיו) .

  • לינק

    בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

  • תקציר

    אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

  • לינק

    במונחים של ניהול ידע, בית הספר (מורים ותלמידים) נמצא במצב של עומס מידע. עומס מידע מושפע מערב רב של גורמים והוא משפיע על התפקוד של המערכת והגורמים הפועלים בה. ארבעת העקרונות המוצגים בהמשך ע"י אורנה גבע, המומחית בישראל לניהול ידע, מקורם מתהליכי ניהול ידע בארגונים. עקרונות אלו קשורים זה לזה וקיימת בניהם תלות הדדית.קרי: נקיטת פעולה רק על בסיס עקרון אחד לא תחולל את השינוי. עקרון 1: חשיבה אסטרטגית- פחות זה יותר. עקרון 2: שיתוף בידע, עקרון 3: להיות דיגיטלי חושב, עקרון 4: תשתיות לתהליכי למידה (אורנה גבע)

  • סיכום

    סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין