מילת מפתח: עדויות הנובעות ממחקר
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • תקציר

    במאמר זה, המחבר מסביר את רעיון העדות עבור המורים ועבור ההוראה. האוריינטציה נובעת מחקירה פילוסופית ומבוססת-תחום הסובבת סביב השאלות מה הכוונה להיות אדם בעולם כיום? ומה הכוונה בלהיות אדם בתפקיד של מורה? (Hansen, David T.. , 2017)

  • תקציר

    ניתן להתייחס לקורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) כשיטה יחסית חדשה ללמידה דיגיטלית במקום העבודה, וקיימות עד כה עדויות אמפירית מועטות לגבי קבלתם של קורסי המוּק והאפקטיביות שלהם ללמידה מקצועית. בנוסף לממצאים הקיימים לגבי עמדות המעסיקים, מחקר זה מבקש לבחון את נקודת המבט של העובד כלפי קורסי המוּק בהקשרים מקצועיים ולחקור עוד את קבלתם של קורסי המוּק לצורך למידה במקום העבודה. נערך סקר בקרב 119 עובדים ממגוון רחב של עסקים ביחס למוטיבציה, אקרדיטציה, ותמריצים הקשורים להשתתפות בקורסי המוּק (Egloffstein, Marc; Ifenthaler, Dirk, 2017).

  • תקציר

    בתחום המנהיגות החינוכית הצטבר גוף מחקרי המסביר כיצד מנהיגים משפיעים על הישגי תלמידים באמצעות גילום של פרקטיקות שונות. אולם, קיימים הבדלים בתוכן המסגרות המושגיות המכריזות על התחומים שהמנהיגים צריכים לטפל בהם. המטרות המפורשות של מאמר זה הן לזהות ולמזג את המחקר האמפירי לגבי האופן שבו מנהיגות משפיעה על הישגי תלמידים ולספק עדויות לגבי האופן שבו על מנהיגי בית ספר לכוון את מאמציהם (Hitt, Dallas Hambrick; Tucker, Pamela D.. , 2016).

  • לינק

    המאמר מציג את הבעייתיות של "תרבות של עדויות" בהכשרת מורים, בעקבות מחקר מעקב וניתוח של הפרויקט "מורים לקראת עידן חדש". מדובר בפרויקט "מורים לעידן חדש" (TNE) שהופעל בבוסטון במטרה לשפר את הכשרת המורים. התיאוריה שבבסיס היוזמה הייתה שתרבות מחקר צריכה לכלול סטנדרטים רציניים וכבוד לעדויות מן השדה כדי להשיג שיפור מתמיד של תוכניות הכשרה ולשמש דגם להפצה לתוכניות הכשרה אחרות (Carnegie Corporation, 2001). התפישה המנחה הייתה שעל ההכשרה להיות ממוקמת באקדמיה, כי בה קיימים ידע רב, ניסיון ומומחיות במחקר וכן פוטנציאל לשיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי בין חינוך לבין תחומי דעת אחרים (Fallon, 2006). עבודת הפרויקט כללה סקירת ספרות רחבה, ובניית מסגרת מושגית המייצגת את ההיבטים המרכזיים של הכשרת מורים שיש להתחשב בהם כדי להבין את ההשפעה של הכשרת ואת תהליך הלמידה בה (ר' דגם בעמ' 461 במאמר). המסגרת המושגית המורכבת וזוויות הראייה המתודולוגיות והדיסציפלינריות השונות של המשתתפים הצביעו על כך שבבניית "תרבות של עדויות" יש צורך לנקוט מבט "תרבותי" ולהכיר בערכים ובאמונות של המשתתפים וגם בדרכי העבודה וההנחות שלהם על מחקר, על עדויות, על שאלות ועל תפקיד החוקרים (Cochran-Smith, M).

  • תקציר

    לכאורה, טוען פרופ' Robert Slavin, הרפורמה הנ"ל הייתה ניצחון לתומכים ביישום תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר, אך בפועל הרפורמה רק גרמה לנסיגה הן מבחינת התוצאות והן מבחינת הפרשנות לתוכניות רפורמה מבוססות מחקר. הזיקה שיצרה NCLB בין הסטנדרטים החינוכיים ובין התוכניות החינוכיות שנבחרו בפועל הייתה מיסודה רעועה ובלתי הולמת. אנשי מועצת NCLB הפעילו שיקולי דעת לא נכונים בבחירת התוכניות ולא סייעו לבתי הספר ליישם את התוכניות הנכונות. סלאוין סבור שיש לבחור תוכניות חינוכיות עם תקפות מחקרית גבוהה יותר במסגרת ההערכות המחודשת של הרפורמה. יש ליצור בהירות רבה יותר אילו תוכניות חינוכיות אכן מייצגות ממצאים של יעילות. בתי הספר צריכים לבחור תוכניות פדגוגיות מוכחות שעברו הערכה מחקרית רצינית ואושרו על ידי מרכז המידע החינוכי שהוקם בארה"ב לצורך כך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין