מילת מפתח: עבודת צוות
מיון:
נמצאו 26 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • לינק

    במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS (Professional Development Schools): סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות שבחולון התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם (בלהה בשן, רחל הולצבלט ).

  • לינק

    אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

  • תקציר

    הספר הוא מנואל למנהל מתחיל ולצוות ניהול מתלבט, הוא מפת דרכים ליצירת אקלים מיטבי, הוא משנה סדורה הנותנת תשובות לשאלה ’מה זה להיות מנהל?’ כפי שצוין בספר, התשובה מתחילה במילים: לדעת, לחוש, להאמין, לעודד!. קטעי יומן המסע עוסקים בתהליך שעברה המחברת משלב הגיבוש ועד לשלב שבו התקיימה בבית הספר עבודת צוות מגובשת. המחברת ניהלה שני בתי ספר יסודיים במסגרת החינוך הרגיל בכיתות א'-ח', הייתה מפקחת על החינוך המיוחד במחוז תל אביב וראש צוות עיר בעיר הרצליה ( נועה קדן) .

  • סיכום

    מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .

  • לינק

    רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

  • לינק

    בשעה שמערכות חינוך ברחבי העולם מחפשות כיוון לחינוך איכותי ולהכשרת דור העתיד של התלמידים היה הראוי להתייחס לרשימה הזו של מיומנויות עתידיות אשר להן יידרשו עובדים בעתיד. הדרישה מגיעה כמובן מארגונים ומתאגידים היודעים דבר וחצי דבר אודות כישורים התורמים לקדמה ולהתפתחות המקצועית של העובד . המיומנות הראשונה היא יכולת מצרפית של הפקת משמעות מפיסות מידע ותהליכים שונים, המיומנות השנייה היא חשיבה מקורית ומותאמת , כזו היכולה לחשוב על פתרונות יצירתיים "מחוץ לקופסא" . ספק אם מערכות החינוך יוכלו לסייע במיומנות זו אצל העובדים העתידיים ( Marcia Conner).

  • לינק

    Trello הוא סטארט-אפ ישראלי-אמריקאי בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות שלנו בבורדים, ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות. ניתן לנצל את היישום הנהדר גם לעבודת צוותי מורים בבתי ספר או צוות הוראה ומרצים במכללות. מתאים גם לעבודה שיתופית של מורים בתחום דעת בביה"ס , למשל יומן שיתופי ולוח הודעות שיתופי של כל המורות לאנגלית בשכבה ו' בביה"ס או צוות רכזי השכבות בביה"ס.

  • לינק

    בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

  • לינק

    המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).

  • מאמר מלא

    האסטרטגיה של מדיניות מוכוונת מורה יחיד היא להגדיל ככל האפשר את מספר המורים האיכותיים בכיתות, ואילו האסטרטגיה של מדיניות מוכוונת ארגון מניחה שלא די במורים איכותיים רבים בכיתות, משום שכדי לשפר את איכות ההוראה והלמידה צריך שמורים יתמכו אלה באלה, יתפתחו, ילמדו יחד וישתפו פעולה. מיכל ברק מציגה דוגמאות לתכניות מוכוונות יחיד ומוכוונות ארגון שמטרתן לשפר את איכות המורים וההוראה, ומדגישה את יתרונן של התכניות מן הסוג השני ( מיכל ברק).

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מביא את סיפורו של תהליך למידה ושינוי בבית הספר, בהובלתו ובליוויו של מכון "אבניים": תהליך למידה ושינוי בית-ספרי עדין וממוקד שניהלו וניתבו מורות בית הספר "קשת" בירושלים בהנחיה חיצונית מינימלית. עניינו המרכזי של תהליך זה בהתבוננות וניתוח של הפרקטיקה החינוכית ובהפקת משמעות וכיווני פעולה חדשים. במהלך הזמן התהליך הקבוצתי שינה את אופיו – מקבוצת לימוד לקבוצת משימה. הקבוצה נפגשה ללימוד משותף של פרשת השבוע. תחילתו של הלימוד הייתה ב"מדרש אישי" של הטקסט על ידי כל מורה ובלימוד משותף במסגרת הקבוצה. בשלב השני הובאו מקורות ממקורות שונים להרחבת היריעה ולהצגת פרספקטיבות נוספות, ולבסוף נעשה תכנון משותף של השיעורים. אחר כך תועד מהלך השיעורים בפועל, באופנים שונים, והועלה לדיון במסגרת הקבוצה ( שבי גוברין) .

  • לינק

    מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

  • סיכום

    בספרה החדש של ד"ר איריס מנור-בנימיני חמישה פרקים, חלקם עוסק יותר בשאלות תיאורטיות-עקרוניות, באחרים מושם דגש רב יותר על סוגיות מעשיות. כל פרק בספר מוצגים מקרים שמטרתם להבהיר ולהמחיש מושגים ועקרונות חשובים. כל המקרים מתבססים על מקרים של תלמידים במערכת החינוך. בנוסף, כל פרק מלווה בלוחות המהווים הצעה ליישום של עיקרון או של מיומנות. כל ההצעות פותחו על-ידי צוותים רב-מקצועיים ועבורם, ויושמו על-ידם בשדה. הספר הוא בעל ערך עבור אנשי חינוך, טיפול, רווחה ובריאות העובדים במערכות חינוכיות החל מגילך הרך ועד בגרות וגם אלו שעובדים בשירותי תמיכה נוספים כמו מערכות רווחה

  • לינק

    מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

  • לינק

    מנהל בי"ס שהוא מנהיג -צריך לפתח כל יחיד ע"פ כישוריו אך לדאוג, לצוותים מלוכדים ולאחדות כולם בביצוע כל יעד מנהל שהוא מנהיג מתלבט ללא הרף על מי להטיל המשימה המסוימת? לכמה אנשי צוות? או שמא למורה מוכשר בודד, אנו ידועים שככל שהמורים יהיו שותפים בקביעת היעדים של ביה"ס (במקום גורמי חוץ למיניהם) כולל יועצים ארגוניים הרי ההצלחה תהא משמעותית ולאורך זמן רב יותר, אך כאמור ההתלבטות קיימת כל הזמן, האם "כל צוות המורים" צריך להיות שותף בפתרון הדילמות במסגרת ישיבות מורים, האם דיון יהא במליאה, שמא פעילות בסדנאות?ביום עיון של סגל המרצים באוניברסיטת בר אילן הציג ד"ר יוסי קליין עבודת מחקר שעסקה בנושא, היש הבדלים במהירות השגת התוצאות במורכבות המטלות ובמספר חברי הצוות. הממצאים במחקר הבהירו כי קיימת אינטראקציה מובהקת בין רמת המורכבות של המשימות לבין מספר המשתתפים בביצוע המשימה. נמצא כי "יחיד" משיג תוצאה "מהירה" יותר מזוג משתתפים במשימות מסוימות. כן, נמצא כי "שלושה" משיגים תוצאה טובה יותר משניים ברמות המורכבות הגבוהות יותר, משתתף רביעי פוגם במהירות ( ד"ר יחיאל שרמן).

  • לינק

    במעשה המרכבה של בניית צוות בכלל וזה החינוכי בפרט, קיימים אספקטים שבעזרתם מתגבשים פרטים לכלל צוות, המציב לעצמו מטרות ויעדים וחותר להשגתם. אספקטים אלה מצויים בתחומי התשתית עצמה, הזרועה בגורמים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים, באמצעות שפה משותפת הן של הלשון הדבורה, או אף בזו המשתקפת באמצעות אמונות ומושגים משותפים. כל אלה מייצרים "גאוות יחידה", שיש בה כדי למנף את העשייה כולה.כך קורה בצוות הסטאז' של מכללת 'תלפיות' חולון, הנפגש אחת לשישה שבועות לישיבה שתוצאותיה הן: העמקת הידע ומיומנויות ההדרכה ; גיבוש הצוות והבאתו לאותה 'גאוות יחידה. הפגישה מתחלקת לשני חלקים מרכזיים: קבלת החלטות הקשורות בסדרים ובפרוצדורות, הדרכה על הדרכה – סופרוויז'ן – הזמן הנכבד המוקדש לחלק זה וההתייחסות אליו מעידים נאמנה על חשיבותו הרבה בעיני הצוות. הכיצד? מבחינתנו, זה "השאור שבעיסה". הוא המתסיס ומלבה את אש היצירתיות והעשייה שבעבודתנו, גורם לנו להיות מודעים לכל צעד שאנו מתכננים או עושים."( רבקה רינסקי ) .

  • לינק

    בתי ספר מצליחים להעלות את הישגי התלמידים כאשר מורים עובדים בשיתוף פעולה בצוותים , כך עולה מתוך מחקר שפורסם לאחרונה ע"י חוקרי חינוך באוניברסיטת UCLA בארה"ב . החוקרים עקבו אחרי 15 בתי ספר בארה"ב אשר הנהיגו תוכניות התערבות לשיפור הישגי תלמידים בסיכון. 9 בתי הספר אשר ביססו את תוכניות השיפור שלהם על עבודה הדוקה של צוותי מורים הראו תוצאות טובות יותר של הישגי התלמידים בהשוואה לבתי ספר בהם עבודת הצוותים לא הייתה מרכזית. בשאר 6 בתי הספר אשר העדיפו מרכיבים יחידניים אחרים על פני עבודת צוות היו הישגי התלמידים נמוכים יותר. בבתי הספר שהצליחו היו צוותי המורים נפגשים באופן אינטנסיבי כמה פעמים בשבוע הן כדי להחליף ידע והן כדי להציע אסטרטגיות ופתרונות לשיטות הוראה בכיתות. לצוותי המורים ניתן יותר חופש פעולה מחקרי ושיקולי דעת לבחור את השיטה המתאימה ולהתנסות בכך בתיאום עם חברי הצוות האחרים. בכל צוות מורים היו נציגים של הנהלת ביה"ס וגם מנחה מחקרי שסייע למורים בגיבוש האסטרטגיות. החוקרים סבורים כי לכל צוות מורים יש להעניק מסגרת של יציבות להמשך הפגישות יחד עם ראייה נוספת של איש מחקר אשר אינו מעורב בעבודת ההוראה או עבודת המחוז החינוכי ( Gallimore, R., Ermeling, B.A., Saunders, W.M., & Goldenberg, C).

  • לינק

    הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין