מילת מפתח: סקרנות
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מבדילה את עצמה מהוראת הפילוסופיה בבתי הספר ומלימודי הפילוסופיה האקדמיים. בעוד שהוראת הפילוסופיה בבתי הספר מתמקדת, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, בלימודי תולדות הפילוסופיה והרעיונות הפילוסופיים לאורך ההיסטוריה האנושית, פילוסופיה עם ילדים (ופילוסופיה לילדים) היא אפשרות לדרך חיים של שאילת שאלות קיומיות ורוחניות, מגיל צעיר, על אודות עצמנו, על עולמנו ועל הסובב אותנו. פילוסופיה עם ילדים אינה מעמידה במרכז את הילד וגם לא את המבוגר (הורה, מורה), אלא את החיפוש (אריה קיזל).

  • תקציר

    קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).

  • תקציר

    מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

  • לינק

    סקרנות לא תמיד נחשבה תכונה חיובית, מזכיר לנו העיתונאי הבריטי איאן לזלי בספרו החדש על נושא הסקרנות "Curious", ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מסקרן: התאווה לדעת ולמה עתידך תלוי בכך". למעשה, היא כמעט תמיד נחשבה בעיני רבים חשודה. כיצד להתייחס ליצר הסקרנות? מהו התמהיל הנכון? לפי ספרו של לזלי, ולפי ההשלכות ההיסטוריות שהוא מצא לדיכוי הסקרנות או עידודה לאורך השנים, התמהיל הוא זה: כמה שיותר סקרנות, תמיד. כמה שיותר שאלות, מהבסיסיות והטיפשיות ועד מרחיקות הלכת והמוגזמות. את כל אלה יש לעודד, כי העלאת שאלות היא לא פחות מצורך הישרדותי (שיזף רפאלי).

  • לינק

    הנירולוגית והמורה לשעבר ג'ודי וויליס מסבירה כיצד טכניקות כגון הליכה לאחור ושינוי הרהיטים בכיתה שלכם יכולות להניע תלמידים ביום הראשון של החזרה ללימודים (Judy Willis).

  • לינק

    בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    בימים אלה עלה לאוויר העולם אתר מידע אנציקלופדי חינמי חדש מתהווה – אאוריקה. אאוריקה היא מעין משלים מתבקש לוויקיפדיה . היא פונה בעיקר לילדים בני 9-13 וגם לקטנטנים בני 4-8 אך גם לבני נוער ומבוגרים סקרנים. האתר משלב טכנולוגיה מתקדמת לצד חוויה של פעם . אפשר לדפדף באתר על פי מגוון רחב של קטגוריות נושאיות, אפשר גם לחפש , אפשר לשאול שאלות ואפשר גם לשמור ערכים ( יפה אהרוני) .

  • סיכום

    המאמר דן בתפקיד של ספרות הילדים בהוראת הקריאה בחינוך היסודי בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים קריאה בקול שנעשית על ידי המורים כדרך להוביל דיון, הדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לפתח סקרנות ודמיון אצל התלמידים, והדרכים שבהן ספרות הילדים יכולה לסייע לתלמידים להתחיל לכתוב (Serafini, Frank; Moses, Lindsey, 2014).

  • לינק

    לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

  • לינק

    במאמר זה מתואר נייר עבודה של ה-OECD לגבי יצירתיות מהווה התחלה לעבודה כיצד אנו יכולים להגדיר, לפתח ובחינוך ולהעריך את "המיומנות" הזו שאנו מכנים יצירתיות. המאמר מתאר אב-טיפוס של כלי הערכה שפותח. כלי ההערכה מיועד לפרק את היצירתיות לחמש נטיות עיקריות ולאחר מכן לחלק נטיות אלה לשלושה תתי-הרגלים (Mark Gleeson, 2013).

  • לינק

    גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

  • לינק

    הסקירה מסכמת בקצרה את הדרכים שבהם מורים יכולים להפוך את המעורבות של התלמידים בלמידה לסקרנות . התהליך של הפיכת מעורבות לימודית לסקרנות אינו פשוט אך בהחלט אפשרי ע"י מורים טובים. כבר בשלבים ראשונים של הפיכת מעורבות בלמידה לסקרנות יש לייצור מעין עימות קונספטואלי שיוביל את התלמידים להתעניינות בנושא הנלמד, וחשובים לא פחות הם האלמנטים של אווירה חקרנית, מגוון ומבחר , זמן , גילוי וחקירה ע"י הלומדים , תגמול וגיבוש הדוגמאות או הדגמים שיעוררו את סקרנות הלומד .

  • לינק

    תוכניות הלימודים הקיימות אינן עונות תמיד על צרכי ההתעניינות והחקר של ילדים סקרנים בכיתה. למסקנה זו הגיעו הבריטים הן במשרד החינוך הארצי והן בבתי הספר ולכן החלו לפתח תוכניות העשרה לתלמידים בגילאי 11-14. אחת מתוכניות לימודים אלו המיושמת בעיר בריסטול באנגליה נקראת Enquiring Minds והיא נועדה ליצור מוטיבציה גבוהה יותר בקרב תלמידים סקרנים מעבר לגבולות תוכנית הלימודים הרגילה והאחידה הקיימת בבריטניה. התכנית נועדה לעודד לטפח את תחומי ההתעניינות והסקרנות של ילדים באמצעות נושאים מתחומי המדעים, האקטואליה והגיאוגרפיה. התכנית הייחודית, עדיין אינה חלק מתכנית הלימודים האחידה המונהגת ברחבי בריטניה, אך הצלחתה עשויה להוביל ליישומה כשיטת הוראה מומלצת בכל רחבי הממלכה המאוחדת. התכנית מפותחת ומונחת ע"י מכון Futurelab , אחד מגופי הידע והחקר המובילים בעולם בתחומי התקשוב החינוכי.

  • תקציר

    מורים צריכים יותר לעודד סקרנות ורפלקציה של תלמידים על מנת לפתח אצלם יכולות למידה עצמיות, טוען פרופ' Guy Claxton מאוניברסיטת בריסטול באנגליה. המורים צריכים לארגן את מערכי השיעור שלהם לא בכיוון של הספק תכנים אלא ביצירת סקרנות ועניין אצל התלמידים. ניתן להשיג זאת בדרכי ההוראה מאתגרים כגון שאלות מעוררות היוצרות סיעור מוחין בכיתה ועל ידי עידוד התלמיד עצמו לכתיבה רפלקטיבית בעקבות תחומי העניין המסקרנים אליהם נחשף במהלך השיעור. הלמידה היא בראש ובראשונה תהליך גילוי ומרבית המורים שכחו את העיקרון הזה ומדגישים במקום זאת יותר את העברת התכנים. פרופ' Claxton מאמין כי מורים איכותיים חייבים להקנות לתלמידים כישורי למידה לעתיד על חשבון תכנים.

  • לינק

    ד"ר דב שמחון במאמר מעניין על חשיבות עידוד הסקרנות בחינוך מפרט את מרכיבי האישיות המשתתפים בפעילות סקרנית. מאמר זה מציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית הניתנת לעידוד אצל תלמידים. סקרנות קישורית – בבסיס הפעילות הסקרנית עומדת יכולת הקישור וההשוואה בין פרטים שונים זה מזה. כשתלמיד לומד חומר חדש, הוא מבין אותו רק אחרי שהוא מצא את התבנית המתאימה לו. רק אחרי שהוא קישר אותו למבנה משמעות שקיים אצלו בתודעה. בחלקו השני של המאמר מתאר ד"ר דב שמחון תהליך של עידוד הסקרנות מתוך קישור בין תחומי דעת שונים.

  • לינק

    מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

  • לינק

    הספר "לפנים" הוא קובץ מאמרים המהווה סיכום של ניסוי חינוכי שנערך בישיבת "מקור חיים" שבכפר עציון, שעיקרו היה בהורדת אחריות הלימודים מן המורה, והעברתו במידה מוגברת לתלמידים. כתוצאה מעבודה ניסויית זו צמח מרכז הניסויים 'לִפְנִים', שהמסר המרכזי שלו הוא: שותפות עמוקה של הלומדים, והמקום שניתן לכל אחד מהשותפים, לומדים ומלמדים, להביא את עצמו במיטבו ובחולשותיו. מטרת המאמר המצורף היא להציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית אצל תלמידים. הסקרנות מתעוררת תוך קישור מחשבתי בין תחומים, ונתמכת בממדי אישיות שניתן לעודד. סקרנות עשויה לעודד למידה בסגנון שונה, למידה היכולה להיות שיטתית ומובנית ( דב שמחון) .

  • לינק

    יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

  • לינק

    מה הקשר בין סקרנות ובין גילוי? מה הם המניעים להיווצרות הסקרנות וכיצד מטפחים גורמים אלו ? הסקירה המעניינת של Susan Edelman מציגה בצורה תמציתית ויעילה את היסודות התיאורטיים של התפתחות הסקרנות בתהליכי גילוי. בסקירה מוצגים המודלים והתפיסות של החוקרים בעולם שהניחו את היסודות לחקר קוגניטיבי של הסקרנות, ביניהם Loewenstein, Dragun, Berlyne, ואחרים. הסקירה מציגה גם את המחקרים החשובים על הקשר בין סקרנות ותרבות.

  • סיכום

    Loewenstein פיתח את התיאוריה של הסקרנות המוגדרת המבוססת על פער המידע. הפער בין מה שאני יודע לבין מה שאני רוצה לדעת. הפער נקרא נקודת התייחסות אינפורמטיבית. הטענה של לוינשטיין – סקרנות גורמת לנו לאי נוחות, כאשר יש לנו פער במידע יש לנו אי נוחות ומה שגורם לסיפוק זה הפיתרון ולכן זה מה שמסביר שמרצון אנו פונים למצבים מסקרנים. קיימות מספר השלכות מעשיות הרלוונטיות לתחום החינוך במאמר זה: חשוב להקנות ידע התחלתי כדי שתתעורר סקרנות. חשוב להפוך את התלמידים למודעים לפער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם לא יודעים כדי שזה יניע אותם לתקן המצב.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין