מילת מפתח: סקירת ספרות
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

  • תקציר

    המחקר מציג סקירת ספרות מקיפה לגבי מבחן רב-ברירה בחינוך שהתמקדה, במיוחד, בפיתוח, בניתוח ובשימוש באפשרויות לא נכונות, המכונות גם מסיחים (Mark J. Gierl, Okan Bulut, Qi Guo, 2017).

  • תקציר

    השימוש של מתבגרים באינטרנט הופך יותר ויותר לנייד, פרטי וללא השגחה. זהו דבר מדאיג לאור העובדה שהאינטרנט משמש יותר ויותר כמדיום להתנסות בקורבנוּת. אף על-פי שיש הכרה רחבה לכך שלקורבנוּת פנים-אל-פנים יש השפעה מזיקה על התוצאות החינוכיות של המתבגרים, פחות ידוע על המידה שבה לקורבנוּת ברשת יש השפעות דומות. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו מציעה סינתזה של הקשר בין קורבנוּת ברשת לבין תוצאות חינוכיות של מתבגרים מגיל 12 עד 17, כולל 25 מדידות של גודל אפקט מ-12 מחקרים שהתבססו על מגוון דיסציפלינות (Gardella, Joseph H.; Fisher, Benjamin W.; Teurbe-Tolon, Abbie R., 2017).

  • תקציר

    מחקר זה מספק סקירה ביקורתית מעודכנת של ספרות המחקר לגבי פייסבוק כסביבת למידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה בהתבסס על מאמרים שפורסמו בשנים 2012 עד 2015. המחקר מאמץ סיווג משופר של הקטגוריות שזוהו במחקר קודם, שהדגישו שלוש תכונות מזמינוּת (affordances) עיקריות של פייסבוק – ערבוב מידע ומשאבי למידה, הכלאה של מומחיות והרחבת הֶקשר הלמידה. המטרה היא לחקור באיזו מידה מחקרים המשתמשים בפייסבוק כסביבת למידה ניצלו תכונות אלה. ספרות המחקר נותחה גם בהתאם לשלושה סוגי שימוש חינוכי בפייסבוק – שימוש פורמלי במסגרות למידה פורמליות, שימוש בלתי פורמלי במסגרות למידה פורמליות ושימוש במסגרות למידה בלתי פורמליות – כדי להדגיש אם וכיצד תכונות המזמינוּת של פייסבוק נוצלו במסגרות למידה אלה (Manca, S.; Ranieri, M., 2016).

  • תקציר

    אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על של מחקרים שבחנו תוכניות התפתחות מקצועית למורים. מדובר במחקרים אקספרימנטליים על תוכניות התפתחות מקצועית למורי גן-י"ב בארה"ב (התפיסה היא שהוראה היא תלוית-תרבות; בארה"ב אין קוריקולום לאומי) מאז 1975. לדעת הכותבת ייחודה של הסקירה בהשוואה לסקירות אחרות בנושא זה היא בהתבססותה על שני היבטים בתיאורית הפעילות שלהן: א. תכני הרעיונות המרכזיים שבתוכניות; ב. הפדגוגיות הנקוטות בתוכניות. בסקירות הקיימות ההתייחסות הייתה לרוב למאפיינים מבניים (משך, אינטנסיביות, טכניקות ההוראה וכדו'), שהיוו קווים מנחים לבניית תוכניות איכותיות (Kennedy, M).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • סיכום

    המאמר מביא סקירת –על של מחקרים בחינוך שבהם נעשה שימוש בגישת ניתוח שיח ביקורתי (CDA) ופורסמו בשנים 2008 – 2012, זאת על רקע סקירה דומה שנעשתה קודם לכן ((Rogers et al., 2005. ב"ניתוח שיח ביקורתי" מדובר בתיאוריות ושיטות לבחינת שיח מסוגים שונים ככלי להבנת שאלות ותופעות חברתיות. הוא צמח מתוך בלשנות ביקורתית בשנות ה-70. שני ספרים השפיעו במיוחד על התפתחות הנושא Hodge & Kress) 1979, Fowler et al., 1979)). ניתוח שיח ביקורתי ככלי מחקרי הלך והתפתח לכלל מסורות מבוססות שונות בדיסציפלינות ובמדינות רבות בעולם. בין הגישות השונות ניתן להצביע על מכנים משותפים כמו עניין בתכונות של הלשון הממשית של המשתמשים במסגרות טבעיות, או נושאי הקשר(context) ושפה, משלבים לשוניים וכדו' (Wodak & Meyer, 2009).

  • תקציר

    קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).

  • תקציר

    מרצי מכללות ואוניברסיטאות משלבים באופן גובר והולך כלים מקוונים בגישות הוראה פנים אל פנים, כך שההוראה המשולבת (blended instruction) צפויה להפוך ל"מודל המסורתי החדש" (Ross & Gage, 2006 , p. 168; Norberg, Dziuban, & Moskal, 2011; Watson, 2008). עם זאת, פחות מ-5% מהספרות אודות שילוב בהשכלה הגבוהה חוקרת פרקטיקה אקדמית (כגון הוראה, תכנון קוריקולרי, התפתחות מקצועית והכשרה להוראה; Torrisi-Steele & Drew, 2013). דיון זה מדווח על התוצאות של סקירה שיטתית של הספרות אודות אימוץ ושימוש של חברי סגל בכלים מקוונים עבור הוראה פנים אל פנים (Brown, Michael Geoffrey, 2016).

  • לינק

    תוך התעכבות על נושא איכותם של קורסים מקוונים, פתוחים ורבי–משתתפים – או קורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC) – המאמר מציג כמה רפלקציות לגבי שאלות מקדימות: האם עלינו להעריך קורסי מוּק באופן שונה מלמידה מקוונת (e-learning)? מה בנוגע להבדל בין הבטחת האיכות של קורסי מוּק לבין הגברת האיכות שלהם? מהם הפרמטרים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות על מנת להעניק הכרה (קרדיט) רשמית לקורסי מוּק? המאמר מנתח את הספרות המדעית שפורסמה העוסקת במחקרים המשמעותיים ביותר בנוגע לאיכות קורסי מוּק ובייחוד אלה שהוקדשו להגברת האיכות (Ghislandi, Patrizia, 2016).

  • תקציר

    בתחום המנהיגות החינוכית הצטבר גוף מחקרי המסביר כיצד מנהיגים משפיעים על הישגי תלמידים באמצעות גילום של פרקטיקות שונות. אולם, קיימים הבדלים בתוכן המסגרות המושגיות המכריזות על התחומים שהמנהיגים צריכים לטפל בהם. המטרות המפורשות של מאמר זה הן לזהות ולמזג את המחקר האמפירי לגבי האופן שבו מנהיגות משפיעה על הישגי תלמידים ולספק עדויות לגבי האופן שבו על מנהיגי בית ספר לכוון את מאמציהם (Hitt, Dallas Hambrick; Tucker, Pamela D.. , 2016).

  • לינק

    המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).

  • תקציר

    סקירה זו חוקרת את המטרות והאתגרים כמו גם את המדיניות והשלכות תכניתיות של מחקר פעולה בהכשרת מורים לתארים מתקדמים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרות המחקר המפורסמת. סקירת ספרות זו בוחנת בייחוד את האופן שבו מחקר פעולה משמש בתכניות של הכשרת מורים לתארים מתקדמים כתחום תוכן וכמתודולוגיה בכתבי יד שפורסמו בין השנים 2000 ל-2015. ספרות המחקר מציעה שסיגול מחקר פעולה בתכניות לתארים מתקדמים התפתח מעבר למודל של קורס אחד לכדי גישה תיאורטית אינטגרטיבית ופרקטית (Vaughan, Michelle; Burnaford, Gail, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

  • תקציר

    עריכת סקירת ספרות היא תהליך מורכב, לעתים מבלבל ומפרך אשר חוקרי חינוך מתחילים, בייחוד סטודנטים לתארים מתקדמים, תופסים לעתים קרובות כמהווה אתגר. אולם, בעוד שבעבר כמעט ולא התייחסו לאתגרים אלו, לאחרונה מחלקות ובתי ספר לתארים מתקדמים מתייחסים אליהם יותר ויותר בעקבות הצרכים המתרחבים הנובעים מגידול במספר הנרשמים. כדי להמשיך לפתח ולחזק את ההיענות לצרכים שזוהו, מאמר זה סוקר ספרות מחקרית הנוגעת לאתגרים שעמם מתמודדים חוקרי חינוך מתחילים בעריכת סקירת ספרות, במטרה לסייע 'לפרוק' תופעה מורכבת זו על ידי הבנייה של סיפור קוהרנטי (Chen, Der-Thanq “Victor”; Wang, Yu-Mei; Lee, Wei Ching, 2016).

  • סיכום

    מורים וחוקרי חינוך רבים טוענים לחשיבות הגישה של "חינוך רלוונטי תרבותית" (Culturally relevant education). בנבדל מרב-תרבותיות בחינוך צמחו שני כיוונים חשובים אחרים: האחד – מיקוד בעבודת המורה ב"הוראה נענית-תרבות" (Culturally responsive teaching); השני – מיקוד בעמדה ובפרדיגמה שנוקט המורה ב"פדגוגיה רלוונטית-תרבותית" (Culturally relevant pedagogy). חרף מתיחת קו בין הוראה לבין פדגוגיה, שני הכיוונים מדגישים צדק חברתי וכיתה כאתרים לשינוי חברתי. כסינתזה של כיווני מחקר משלימים אלה הממוקדים בהוראה אפקטיבית לתלמידים שונים, הכותבים מתייחסים למושג כולל – "חינוך רלוונטי תרבותית". הם מציגים ארבעה סמנים (Markers) של "חינוך רלוונטי תרבותית" ומנתחים על פיהם כ-40 פרסומים המפורטים בסקירה (Aronson, B., & Laughter, J).

  • לינק

    מבול של ספרות מחקר אמפירית לגבי קורסי מוּק הפכה זמינה בשנים 2015-2013 וספרות מחקר זו זמינה במקורות שונים לגמרי. מאמר זה פונה למספר פערים בהבנה המחקרית של קורסי מוּק ומציג תמונה מקיפה של הספרות על ידי בחינה של התפוצה הגיאוגרפית, אמצעי פרסום, ציטוטים, שיטות לאיסוף וניתוח נתונים, והיבטים מחקריים של ספרות המחקר האמפירית המתמקדת בקורסי מוּק בתקופת זמן זו (George Veletsianos and Peter Shepherdson , 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להגדיר Web 3.0 ולדון בטכנולוגיות המונחות ביסודה, לזהות הזדמנויות חדשות ולהדגיש את האתגרים הפוטנציאליים המקושרים עם ההתפתחות לטכנולוגיות Web 3.0. רשת האינטרנט מוכרת כאמצעי הפרסום ההולך וגדל במהירות הגבוהה ביותר בכל הזמנים. מהמאפיינים האינפורמטיביים הסטטיים של Web 1.0, היא התקדמה להתנסות האינטראקטיבית שמספקת Web 2.0. השלב הבא בהתפתחות הרשת, Web 3.0, כבר נמצא בעיצומו. Web 3.0 גוררת התנסות רשת משולבת, שבה המכונה תהיה מסוגלת להבין ולקטלג נתונים באופן דומה לבני האדם. שלב זה יסייע בקידום מחסן נתונים כלל-עולמי שבו כל פורמט של נתונים יהיה ניתן לשיתוף ויוכל להיות מובן בידי כל מכשיר על פני כל רשת (Rudman, Riaan; Bruwer, Rikus, 2016).

  • תקציר

    קיים לחץ הולך וגובר על מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור שינוי, כאשר נראה כי ההשכלה צריכה להסתגל לדרכים העונות על הצרכים הקונספטואליים של זמננו, המשתקפים בעלייתה של הכיתה ההפוכה. המטרה של מאמר זה הייתה לספק סקירה מקיפה של המחקר הרלוונטי לגבי הופעתה של הכיתה ההפוכה והקישורים לפדגוגיה ולתוצאות החינוכיות, תוך זיהוי פערים בספרות היכולים לתרום לתכנון ולהערכה עתידיים (O'Flaherty, Jacqueline; Phillips, Craig, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין