מילת מפתח: ספרי לימוד
מיון:
נמצאו 51 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.

  • תקציר

    מחקר זה לקח בחשבון את תדירות השימוש ואת תהליך האימוץ כדי להגדיר את המשתתפים ואת המשתנים החיצוניים של מודל המחקר. ספרי לימוד אלקטרוניים בית-ספריים הם טכנולוגיה לשימוש יומיומי ומאמצים אותם בדרך מחייבת, מלמעלה למטה. הכנסתם יכולה לעורר רגשות חרדה בקרב מורים בשל גידול אפשרי בעומס העבודה. תהליך זה של אימוץ מחייב עומד בניגוד לזה של מרבית הטכנולוגיות האחרות, הנעשים מרצון ומשבשים פחות. בהקשר בית-ספרי, עיצובים הוראתיים (instructional designs) של ספרי לימוד אלקטרוניים המסייעים להסביר אימוץ של משתמשים מספיקים לגישה מלמטה למעלה, אך לא לגישה מלמעלה למטה. כדי להתייחס לכך, נכללו במודל המחקר גורמים אישיים, ארגוניים וחברתיים (Chiu, Thomas K. F., 2017).

  • לינק

    ד"ר יפה אהרוני מספקת מידע רב ערך על מנוע חיפוש לסילבוסים בחינוך הגבוה: "למרות התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016 כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק השיקו את Open Syllabus Explorer – כלי שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש במידע זה" (יפה אהרוני).

  • לינק

    ספרי לימוד הם מרכיב חיוני בהקשרים רבים בהשכלה הגבוהה. המחירים הגדלים והולכים של ספרי הלימוד, יחד עם הגידול בעלויות ההשכלה הגבוהה באופן כללי הובילו מנחים מסוימים להתנסות בהחלפת ספרי הלימוד המסחריים במשאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) כתכנית הלימודים העיקרית בכיתתם. מאמר זה משלב את התוצאות של 16 מחקרים הבוחנים (1) את ההשפעה של משאבים לימודיים פתוחים על תוצאות הלמידה של סטודנטים במסגרות להשכלה גבוהה או (2) את התפיסות של סטודנטים ומנחים בקולג'ים לגבי משאבים לימודיים פתוחים (Hilton, John, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר שני מחקרים נפרדים: סקר של תפיסות סטודנטים לגבי ספרי לימוד, רכישות ושימוש בספרי לימוד אלקטרוניים וספרים מודפסים, וניתוח העדפות של מאפייני ספרי לימוד אלקטרוניים. ספרי לימוד מודפסים נתפסו כנוחים יותר לקריאה, להבנה ולניווט, בעוד שספרי לימוד אלקטרוניים נתפסו כזולים יותר. סטודנטים היו מוכנים לרכוש ספרי לימוד אלקטרוניים, אף על פי שלרובם לא היו קוראי ספרים אלקטרוניים. במחקר ההעדפות נמצא כי המחיר היה המאפיין החשוב ביותר, ואחריו גישה למדריכי לימוד מקוונים, סרטי וידאו ובחנים, ומשך הנגישות לספר הלימוד האלקטרוני. ספר הלימוד האלקטרוני האידיאלי תומחר ב-60% ממחירו של ספר הלימוד המודפס; היה נגיש למשך שנה אחת; וסיפק גישה למדריכי למידה מקוונים, לסרטי וידאו ולבחנים (Baglione, Stephen L.; Sullivan, Kevin, 2016).

  • לינק

    יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

  • לינק

    מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

  • תקציר

    אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

  • לינק

    מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).

  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • תקציר

    תיאורים מדעיים אודות מנדל (Mendel) והסיפור שלו במסגרת בית הספר הם בעייתיים מפני שחוזרים שוב ושוב על כמה הצהרות השנויות במחלוקת בין היסטוריונים של המדע כאילו היו עובדות מוצקות. במאמר זה, המחבר דן בתרומה של ההיסטוריה של המדע ושל מאמרים שפורסמו בעיתונים מדעיים המכוונים למורים, העשויה להביא לשיפור בדרך בה המדע בבית הספר עוסק במנדל והתיאוריה שלו (Charbel N. El-Hani).

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    המאמר מתאר את יישום תכנית הלימודים Cognitive Tutor Algebra 1 של Carnegie Learning, שהיא תכנית לימודים של למידה משולבת, המשלבת למידה בכיתה ושימשו בטכנולוגיה. מחקר שנערך לגבי יישום התכנית מצא שבשנה השנייה של יישום תכנית הלימודים, תלמידי תיכון משתמשים בתכנית לימודים המשלבת בין תוכנה לתרגול בקצב אישי לבין ספרי לימוד ללמידה בכיתה שהשיגו הישגים משמעותיים נוספים בלמידה בהשוואה לתלמידים המשתמשים בתכנית הלימודים המסורתית.

  • לינק

    סקירת ביקורת על הספר של מלכה הוכברג. “צלילים מספרים”, חוברת א’, הוצאת רכגולד . הספר "צלילים מספרים" להוראת קרוא וכתוב בכיתה א' שייך לדור החדש שבא לתקן את הנזקים שהותירה שיטת "השפה כמכלול". אז למה הוא כל כך מבולגן? (דורון קורן) .

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

  • לינק

    מחקר זה תוכנן כדי להשיג הבנה לגבי ההתנסויות של הסטודנטים בשימוש בספרים האלקטרוניים ואת המשתנים המשפיעים על ההתנסויות שלהם, תפיסותיהם, ועמדותיהם כלפי הספרים האלקטרוניים (Baek, E., & Monaghan, J., 2013.)

  • תקציר

    מאמר זה מציג את הקשרים שבין חומרי ההוראה, המורה והכיתה. לשם כך נבחנים שני חקרי מקרה; במרכזו של כל אחד מהם נמצאת מורה המלמדת נושא מתמטי זהה באמצעות אותם חומרי הוראה בשני בתי ספר שונים. מן המחקר עולה שאופן השימוש בחומרי ההוראה תלוי מאוד בשני גורמים: (א) תפיסת המורה את תפקידם של חומרי ההוראה – מודל להתרחשות הרצויה בכיתה או משאב בלבד; (ב) הרגלי הלמידה של התלמידים בכל כיתה. למחקר המתואר במאמר זה יישומים תאורטיים, בעיקר בתחום ההפעלה של תכניות הלימודים, ופדגוגיים, ביניהם פיתוח של חומרי הוראה ותהליך הטמעתם בכיתות ( תמי אייזנמן) .

  • לינק

    הבעיה איננה שבעידן שבו אמצעים דיגיטאליים רבים ומגוונים זמינים לכולם מערכות החינוך ממשיכות להעמיד ספרי לימוד במרכז תהליך ה-"למידה". הבעיה יסודית יותר: כל עוד תפקיד התלמיד מוגדר כרכישת המידע שמופיע בספרי הלימוד, ספרי הלימוד הם האמצעי הטוב (וההגיוני) ביותר להשיג את המטרה. ספר לימוד אינו מעודד למידה מעמיקה אלא אימון ותרגול ( ג'יי הורוויץ)

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת שלובים הפנה את תשומת לבנו לויכוח המתנהל כיום בארה"ב לגבי ספרים מנייר. במאמרון בלוג קצר שפרסם השבוע דייוויד וורליק (David Warlick) , בשם Are We Declaring the Wrong War הוא מתייחס אל תגובתו של פרופסור אמריקני להודעת שר החינוך של ארצות הברית על כוונתו (של שר החינוך) להילחם בספרי לימוד מנייר.

  • תקציר

    פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין