מילת מפתח: ספרים
מיון:
נמצאו 56 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    מה זה אומר להיות בעל תשוקה למתמטיקה, וכיצד יכול מורה להשיג מצב זה? אלו הן השאלות המניעות של הספר. הספר מנוסח מבעד לעדשה של מסע המחבר בחיפוש אחר משמעות בהוראה שלו. יואיצ'י הנדה (Yuichi Handa) משתמש בציטוטים ובאנקדוטות כדי לחשוף את תסכולו. " רוב הספר מוקדש לפיתוח המאפיינים של קשר אישי עם תחום לימוד בכלל ועם המתמטיקה בפרט. המסגרת מבוססת על שלושה תנאים; כאשר מושגים שני המצבים הראשונים מושגים יחדיו, עולה השלישי.

  • לינק

    ראובן כהנא הוא האב המייסד של תאוריית החינוך הלא פורמלי בישראל, וכיוון שמדינת ישראל היא תוצר של תנועות נוער – מסגרות של חינוך לא פורמלי – יש לחינוך הלא פורמלי ולתאורטיקן שלו חשיבות רבה. קוד החינוך הלא פורמלי עשוי, לפי כהנא, מהיסודות האלה: וולונטריזם (הצטרפות והסתלקות חופשיות), רב־ממדיות (פעילויות מגוונות), סימטריה (יחסי גומלין שוויוניים), דואליזם (קיום בו־זמני של מגמות שונות), מורטוריום (דחייה זמנית של מחויבויות), מודולריות (הבניה אקלקטית של פעילויות), אינסטרומנטליות הפגנתית ויצרנית (פעילויות הפגנתיות ויצרניות להשגת תוצאות בעתיד) וסימבוליזם פרגמטי (ייחוס משמעות סמלית לעשייה או עשייה סמלית). החלק העיקרי של המאמרים מנסה לשכלל את הקוד הזה וליישם אותו על תופעות חינוכיות וחברתיות מגוונות ( תמר רפופורט ואהוביה כהנא (עורכים),

  • לינק

    המאמר בוחן סוגיות אתיות, אשר התעוררו במהלך מחקר שביקש ללמוד מנקודות מבט שונות על תהליכי קריאה ועל תהליכי פרשנות ספרותית, הבאים לידי ביטוי בסביבת הקריאה שמזמן מועדון הספרים של מכללת לוינסקי. מטרת המחקר הייתה ללמוד כיצד נבנית הפרשנות הספרותית אצל קוראים מבוגרים מסוגים שונים, וכיצד קריאה אינטנסיבית, כתיבה וסביבה של שיח על הקריאה והצגת פרשנות על ידי מומחה – מעצבות תהליכי קריאה ופרשנות בקרב סטודנטים לתואר מתקדם. המחברת בחרה להתבונן בסביבה שנחקרה בעזרת כלי מחקר שהשלימו זה את זה: תצפיות, ראיונות, טקסטים שכתבו המשתתפים ושאלונים ( אלקד-להמן, א' ) .

  • לינק

    סקירת ביקורת השוואתית שכתב ד"ר אריה קיזל על ספרי האזרחות הבאים: ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים (מהדורת ניסוי). עורך: נפתלי רוטנברג הוצאת מכון ון ליר; משטר ופוליטיקה בישראל: יסודות האזרחות, מאת אברהם דיסקין, הוצאת מגי; אזרחות במדינת ישראל, מאת דוד שחר, הוצאת כנרת.

  • לינק

    פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

  • תקציר

    נוכח הכניסה המאסיבית של מכשירים ניידים כגון אייפדים ( iPads ) לכיתות הלימוד בארה"ב היה צפוי שיגובשו תפיסות דידקטיות ופדגוגיות כקווים מנחים להוראה באמצעות טאבלטים. בעוד מערכות החינוך האמריקאיות מתייחסות בעיקר למעטה החיצוני של יישומים ואפליקציות מתאימות ללמידה ולהוראה מתוקשבת בכיתה, הרי הישועה הגיעה דווקא ממערכות החינוך באירופה המציעות תפיסות דידקטיות יותר מגובשות כנקודת מוצא להוראה באמצעות טאבלטים. לאחרונה יצא ספר באנגלית שנכתב ע"י המומחית האוסטרית לפדגוגיה מתוקשבת , Sabrina Huber .

  • לינק

    תקציר של ספר עיון חדש בנושא יישומי למידה מתוקשבת. השנתון ( אסופת מאמרים של מיטב המומחים לתקשוב חינוכי באר"ב ) מציע תוכן מגוון הכולל חלק מהתובנות העכשוויות ביותר ומהפרקטיקות הטובות ביותר שיסייעו הן למחנכים והן למנהיגי למידה במקום העבודה לפנות לנושאים של תכנון ויישום, כמו גם נושאים של אסטרטגיה ושל תרבות. השנתון דן במגמות המופיעות במדיה החברתית; מציג לראווה את החדשנות של למידה מתוקשבת; מציג את הפרקטיקות העכשוויות הטובות ביותר; מתמודד עם התמונה הגדולה, סוגיות אסטרטגיות; ומספק הרבה מאוד עצות וטכניקות שימושיות (Encodi, 2012).

  • לינק

    אתר האינטרנט של הסופרת רונית לוינשטיין-מלץ מייצג גישה נכונה ומרגשת לקירוב ילדים ובני נוער לעולם הספר . האתר " מסע בעקבות שמי" מציג בצורה חווייתית את הספר לקריאה , הסיפור שמאחורי הסיפור , רמזים מעניינים ( גלויות מוצפנות) , פינת ההפתעות ועוד . מעבר לכך, זהו אתר העשרה ייחודי לתלמידים . ניתן לקרוא בו על "שם החודש" ועוד תכנים מרתקים .

  • לינק

    ספר זה, יכול להיות משאב עבור מורים בהווה ובעתיד ,בכיתות יסוד על ידי מתן רקע של ידע מדעי להוראת המדעים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים. זה לא אמור להיות "כיצד לבצע" ולא נותן הצעות לפעילויות או המלצות על הוראת המדע, אלא, בלום מנסה להתמודד עם הקושי שתואר קודם לכן, כי אנשי חינוך רבים ,בבית הספר היסודי הגיעו למקצוע עם מוגבלות ניסיון רקע וידע הקשור לנושאים מדעיים שהם צפויים ללמד. ככזה, הספר כבר מאורגן סביב ארבעה נושאים תחומיים: מדעי החיים, מדעי אקולוגיה, מדעי הטבע, ומדעי כדור הארץ. בכל נושא, מוצגים הסטנדרטים הספציפיים מתוך National Science Education Content Standards (NSES) בצורה ברורה מראש, ומידע בתוך הקטע מאורגן על ידי רעיונות מרכזיים ( Jeffrey W. Bloom ).

  • לינק

    לקורצ'אק הייתה אישיות מורכבת שאי אפשר להעמידה על יסוד אחד. את השקפת עולמו החינוכית ביסס על התבוננויות ותובנות. שיחה עם מרק סילברמן, שספרו "הילד הוא אדם: הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק" רואה אור בימים אלה (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    אנשי מקצוע בתחום של טכנולוגיית החינוך מנסים להבהיר את מושג האינטראקטיביות, לשרטט את הטווח שלו, ולקבוע הגדרה ותיאור שניתן ליישם מידית למחקר ולפרקטיקה נוספים בלמידה אלקטרונית. הם גם מציעים מסגרת עבודה מעשית ללימוד ולקידום אינטראקטיביות בלמידה אלקטרונית(Haomin Wang).

  • תקציר

    ישנם מעט מחקרים אמפיריים הבוחנים את אופן ההוראה המקוונת על פני תרבויות שונות, ובייחוד ניתן להבחין בחסרונו של מחקר מסוג זה בקרב תלמידים ממוצא היספאני ותלמידים ממוצא ילידי בארצות הברית. ספר זה מציג את ממצאיו של מחקר בן שנתיים, לאורם נתגבש מודל הדרכתי מקיף (רב-תרבותי ובין-גילי) ללמידה מקוונת. ספר זה מהווה מדריך מעשי עבור הקורא, שכן יעניק לו הוראות מפורטות בדבר גישת ההוראה (הצעות פדגוגיות, טכניות, ועוד) המומלצת עבור למידה מקוונת יעילה, כאשר הבסיס הוא ההבחנה בין האופנים בהם נוטים בני תרבויות וגילאים שונים ללמוד באופן מקוון ( Ke, Fengfeng, Chavez, Alicia F ).

  • לינק

    היעילות של מגוון רחב של תכניות לגיל הרך, מתקופת טרום הלידה והינקות ועד לחינוך היסודי המוקדם. כותבי הספר כוללים רבים מהחוקרים המובילים של תכניות אלו. הפרקים הם גרסאות מעודכנות של מאמרים שהוצגו בכנס בדצמבר 2007 בחסות ה-Human Capital Research Collaborative, שותפות בין אוניברסיטת מינסוטה והבנק הפדרלי של מיניאפוליס. אוסף זה מספק סיכום חשוב לגבי מה שידוע אודות היעילות של תכניות רבות לגיל הרך, הנעות מתכניות תזונת האם והתינוק ועד להפחתת גודל הכיתה בגיל בית הספר היסודי המוקדם ( Bartik, T. J ) .

  • לינק

    המאמר מתאר ספר תובנות, שיטות פדגוגיות שהוכיחו עצמם בשדה, מעשיות שנכתב בארה"ב על-ידי מורה לאנגלית, הנחשב כאחד מטובי המורים שם . הספר, שהינו תיאור מקיף של אתגרים נפוצים שבהם נתקל המורה בכיתה, מציג צעדים ישימים ומערכי שיעור עבור מורים בבית הספר התיכון המבקשים לסייע לתלמידים להניע עצמם ( Ferlazzo, Larry).

  • לינק

    המאמר מתאר ספר חדש שמשתמש במונח מנהיגות במינוף גבוה" ("high leverage leadership") כדי לתאר מנהיגות המקושרת לתוצאות גבוהות יותר מאלה שניתן למצוא בדרך כלל בהקשרים דומים (Mongon, Denis; Chapman, Christopher).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הרעיונות העיקריים שקושרו להגברת הלמידה של התלמיד ולתמיכה בתלמיד ותוארו בפרקים נבחרים מתוך המהדורה השנייה של הספר "המדריך ללמידה מרחוק" (West, Richard).

  • סיכום

    ההכרזה האחרונה של חברת אמזון על דגמים חדשים של קוראי ספרים אלקטרוניים מעוררת בעולם תהודה רבה והמומחים סבורים כי לספר המודפס אין עתיד בעשור הקרוב. John Biggs העורך של TechCrunch פרסם לאחרונה תסריט עתידי לעולם הספר בעשור הקרוב והעשור שלאחריו . מתוך תסריט זה עולה כי בשנת 2015 כבר יתחילו חנויות הספרים הרגילות להיסגר ורק חנויות קטנות ומתמחות ישארו במקומות שונים . לקראת שנת 2019 יתחילו גם המו"לים להעלם מהשוק ויוותרו רק המו"לים הגדולים שהשכילו להשקיע בתחום ההוצאה לאור האלקטרונית וההפצה הדיגיטלית. בשנת 2020 מרבית התלמידים בבתי הספר בארה"ב כבר יגיעו לבתי הספר עם קורא ספרים אלקטרוני.

  • לינק

    ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה. בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).

  • לינק

    סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין