מילת מפתח: סיפור סיפורים
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • לינק

    לעמוד במקום או לצעוד על הבמה? לקרוא מן הכתב או להיעזר בראשי פרקים בלבד? לשלב מצגת עם תמונות, ואולי גם מוזיקה? ואיך להתגבר על המתח הנורא לפני רגע האמת? כל מרצה בוחר את הדרך הנכונה ביותר עבורו להציג את הרעיון שהוא רוצה לחלוק עם הקהל, ולכל הרצאה הייחוד שלה. ועם הכלים הנכונים – חלקם בסיסיים, אחרים מפתיעים – כל אדם יכול לשאת דברים בביטחון, ברהיטות ובטבעיות (גם אם זו הושגה בחזרות מתישות). הרצאה טובה חזקה יותר מכל טיעון כתוב. בין אם זו שיחה עם עמיתים לעבודה, הסבר על מחקר אקדמי או הרצאה מצולמת המופצת ביוטיוב – כאשר היא בנויה בקפידה ומועברת נכון היא תעורר הזדהות במאזינים, תצית התלהבות ותחבר שותפים לחזון חדש (כריס אנדרסון).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התפקיד שסיפור סיפורים עשוי למלא בלמידה מקצועית של מורים לאנגלית. המאמר מתבונן בדרכים שבהן סיפורים מעצבים את חיי היומיום שלנו, ומתייחס לאופן שבו הפוטנציאל ליצירת משמעות של סיפור סיפורים עשוי לאפשר לנו לקבל תובנות לגבי עבודתנו כמחנכים (Doecke, Brenton, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על: "Storify – כלי המאפשר לאסוף ולשתף תוכן מקוון לכדי תצוגת בלוג…ניתן להוסיף לסיפור כותרת ותיאור, לשנות את סדר התכנים, להוסיף כותרות משנה, קוים מפרידים ולמחוק תכנים. את ה-story שיצרתם ניתן להפיץ באמצעות קישור או להטמיע באתר. יישומים בחינוך: מתאים למשימה בה המורה / התלמיד מרכז מידע סביב נושא מסוים כדי להציג עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בפרסומים ברשת. יכול לשמש גם ליצירת בלוג משותף מפוסטים שמפרסמים תלמידים כל אחד בפלטפורמה בה הוא פועל" (אפרת מעטוף).

  • סיכום

    המאמר בוחן תהליכים פסיכולוגיים של בניית זהויות מקצועיות בקרב מורים מתחילים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפורים שכתבו על שנת ההוראה הראשונה שלהם. בחינת תהליכים אלה באמצעות ניתוח נרטיבי בממד ספרותי מתמקדת במאבק המורים אל מול קונפליקטים, מתחים ופערים שבפניהם עמדו בשנה זו. הכותבות ניתחו שלושה סיפורים שנכתבו בעברית בישראל ע"י מורים מתחילים. הניתוח התבסס על הגישה ההרמנויטית ועל ניתוח תוכן תמטי-הוליסטי (Schatz-Oppenheimer, O., Dvir, N).

  • תקציר

    סיפור סיפורים עשוי להיות גישה הוראתית רבת-עוצמה למשיכת תלמידים ולקידום למידה מתוקשבת. אולם, ידוע יחסית מעט על האופן שבו ניתן להחיל סיפור בהקשר של תהליכי עיצוב הוראתי שיטתי וטענות אודות יעילות של סיפור סיפורים בהכשרה וחינוך הן בעיקר אנקדוטיות ותיאוריות בטבען, עם מעט נתונים אמפיריים אם בכלל לתמיכת הטענות הקשורות. במאמר זה, המחברים מתארים את העיצוב, הפיתוח ובחינתם של שני קורסים מקוונים אשר החילו גישה חדשנית של סיפור סיפורים בעיצוב הוראתי, כולל נתוני הערכת הכשרה ברמה I ורמה II שנאספו מלמעלה מ-100 מחנכים אשר השלימו את שני הקורסים לאורך תקופה של תשעה חודשים ( Hirumi, A., Sivo, S., & Pounds, K) .

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מתארים תכנון, פיתוח ובחינה של שני קורסים מקוונים שיישמו גישה חדשנית לסיפור סיפורים לתכנון למידה, כולל נתונים לגבי הערכת ההכשרה ברמה 1 וברמה 2 שנאספו מיותר מ-100 מחנכים שסיימו את שני הקורסים בתקופה של תשעה חודשים. התיאורים של התהליך השיטתי מתארים כיצד הערכת הצרכים, ניתוח המשימה, ושיטת StoryLearnTM הייחודית יושמו כדי לתכנן ולפתח את שני הקורסים(Hirumi, A., Sivo, S. & Pounds, K.).

  • לינק

    המאמר בוחן את ההשפעות של כתיבת סיפורים באמצעים דיגיטאליים בהתנסות של פרחי הוראה בארה"ב . אוכלוסיית היעד: שבעים וששה סטודנטים להוראה בשנה הראשונה באוניברסיטה אמריקאית אשר בעקבות השתלמות קצרה נדרשו לכתוב בתוכנת Photo Story סיפורי חיים ודרכי התמודדות. ממצאי המחקר מלמדים כי ההתנסות של פרחי ההוראה בכתיבת סיפורי חיים באופן דיגיטאלי הועילה להם מאד במהלך ההכשרה להוראה הן מבחינת המיומנויות הטכנולוגיות שרכשו והן מבחינת המודעות לאירועים שונים בהתמודדותם בחינוך והתמודדות עתידית בהצגת מקרים בכיתה שבה ילמדו בהמשך ( Heo, M ).

  • תקציר

    הספר "מה הסיפור" על התפתחות היכולת הנרטיבית עוסק בהתפתחות הכושר הנרטיבי מילדות ועד בגרות. חלקו הראשון סוקר את התפתחות היכולת לספר סיפורים בשנות הילדות; וחלקו השני מוקדש להצגת עבודת מחקר שבדקה את קשרי הגומלין בין ההתפתחות הקוגניטיבית-חברתית, התפתחות השפה והתפתחות הכושר הנרטיבי במהלך שנות ההתבגרות. בספר אפשר לקרוא על הקשר בין גיל המספרים ובין מגמת ההתפתחות בבחירת התוכן המרכזי של הסיפורים, על סימון מוקדי הסיפור ועל הדרכים למשיכת המאזין. כמו כן, יש בספר התייחסות לשאלה, אם למגדר יש השפעה על עיצוב הסיפור (מיכל סגל)

  • מאמר מלא

    הסיפורים שילדים מספרים משקפים תהליך התפתחות לשוני-קוגניטיבי ומאפשרים גישה להבנת האופן שבו תופסים הילדים את העולם , והדרך שבה הם מארגנים את חוויותיהם. המאמר של קאופמן , גינזבורג וקופרסמיט מראה כיצד חזרה על סיפור ועל שחזורו בידי הילדים , מביאה לאימוץ של פריטים לקסיקליים ומבנים דקדוקיים מתוך הספר אל שפת הילדים, ולשיפור הזכירה של תוכן הסיפור, הן אצל ילדים שהתפתחותם הלשונית תקינה , והן אצל ילדים שיש להם ליקויים ברכישת השפה. שחזור הסיפור בידי הילדים משמש צוהר אל התובנות שהפיקו ממנו ( איריס קאופמן, רחל יפעת וג'ודי קופרסמיט, ורד גינזבורג ) .

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד השימוש בשיטות מחקר נרטיביות עשוי להוות אסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים. המחקר מצביע על קשר בין מחקר נרטיבי לבין סיפורים כפדגוגיה, קשר שרק לעיתים רחוקות נבחן בדרך שיטתית. המחקר בוחן נתונים שנאספו במסגרת מעקב אחר שני מתכשרים להוראה במסגרת לימודיהם בהכשרה, בהתנסות המעשית וכמורים במתחלים. המטרה הייתה לבחון את הרפלקציה שלהם, את השאלות שהעלו ואת מה שלמדו מן ההתנסויות השונות. נותחו הזדמנויות שבהן המחקר הנרטיבי שימש ככלי פדגוגי. (Coulter, C., Michel, C., & Poynor, L.,)

  • מאמר מלא

    פעילות סיפור תמונות ברצף ידועה לכל גננת ומורה בגיל הרך, והיא מקובלת הן כפעילות קבוצתית והן כפעילות יחידנית. הנימוקים לכך רבים וחשובים, ביניהם פיתוח חשיבה, שפה ודמיון. מטרתו של מאמר זה להאיר את תרומתה של הפעילות גם לפיתוח ולביסוס הידע על מושג הסיפור/סכימת הסיפור ולתהליך הפקת סיפורים. פעילות סיפור תמונות ברצף דורשת מהילדים רמה מסוימת של הפשטה, שכן הם נדרשים "לתרגם" את ההתנסות המוחשית עם עצמים אמיתיים מהעולם ה"אמיתי", לסיפור תמונות "דמיוני". לכן, הפקת סיפור תמונות ברצף מיד לאחר ההתנסות המוחשית עשויה לתרום להפקה משמעותית של סיפור, שהרי סיפור הוא השתקפותו של העולם האמיתי כסיפור (ברכה קיטה)

  • לינק

    קהילת ילדים מספרי- סיפורים באתר בית ספר "ניר עציון" נועד להיות במה לפרסום יצירות הכתיבה של ילדי בית הספר, עידוד קריאה בעקבות המלצות על ספרים, כתבות מהשטח, חידונים ושעשועונים ועוד. הוא נועד לחיזוק הקשר בין הילדים הכותבים וקהל קוראיהם על ידי תקשורת מקוונת. הפרויקט נבחר כאחד ממאה הפרויקטים החינוכיים המובילים באירופה.

  • סיכום

    המאמר בוחן את התפקיד של בלוגים בחינוך באמצעי לקידום אוריינות במסגרות לימוד של בתי ספר וכיתות לימוד. חשיבות האוריינות כאמצעי וכתשתית לפיתוח כישורי שפה ויכולות אקדמאיות מצדיקה שימוש בבלוגים כאמצעי התנסות גמיש. כתיבת סיפורים באמצעות טקסטים ממוחשבים יכולה לבוא לידי ביטוי בבלוגים של תלמידים. הבלוגים יש בהם כדי לדמות יומני כתיבה תוך מתן ערוץ של ביטוי עצמי לתלמידים, כל זאת במסגרת קהילה מתוקשבת שבה גם כותבים נוספים. הבלוגים הם כלי מעולה לטיפוח יצירתיות של תלמידים תוך כדי כתיבה המביעה ביטוי אישי בסביבה מתוקשבת שיתופית של כותבים נוספים מתוך תלמידי הכיתה המגיבים ונותנים משובים אחד לשני. הבלוג מבחינת התלמיד הוא מרחב אישי מתוקשב הנתון בשליטתו והמאפשר לו להתבטא ע"י כתיבת סיפורים בצורה גמישה ויצירתית (Huffaker, David)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין