מילת מפתח: סינגפור
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר מתאר הכשרת מורים בכמה מדינות בעולם – אוסטרליה, קנדה, פינלנד וסינגפור – שבהן פותחו שיטות לפיתוח מקצועי של מורים. בין הפרקטיקות המובילות: גיוס מועמדים איכותיים לתוכניות הכשרה איכותיות ע"י הבטחת משכורות בנות-תחרות, סבסוד כספי למתכשרים ויתר אחידות או דמיון בעיצוב ובאיכות תוכניות ההכשרה.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).

  • תקציר

    מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר את שיטת החינוך הכפולה, dual education system, ואת הכשרת המורים הנהוגה בסינגפור (התואמת לה), הדואגת לחינוך תלמידים עם מוגבלויות בסביבה נפרדת. שיטת החינוך הכפולה היא שיטה לפיה התלמידים לומדים בבתי ספר מקצועיים ובמקביל עוברים תהליך חניכה במקומות עבודה (מפעלים) המתאימים להכשרתם.

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להתמקד באופן שבו מנהלי בתי הספר "נותנים מובן" לרפורמה חינוכית בהקשרים המקומיים שלהם. כדי לעשות זאת, נבחן חקר מקרה של שני בתי ספר שהשתתפו ביוזמות של רפורמת מדיניות המכוונות לשימוש נרחב בטכנולוגיית מידע ותקשורת בהקשר של עיר-מדינה בסינגפור (Chua Reyes, Vicente, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).

  • תקציר

    המטרה המוצהרת של רפורמת החינוך הנוכחית היא תכנון מחדש של מערכות ההשכלה כדי שישאפו לאיכות. המערכות שבאופן עקבי "נמצאות בראש הרשימה" מביעות עניין רב בחשיפת המאפיינים שתורמים להצלחתן; במיוחד המאפיינים לגבי ההכנה של המורים לעתיד. המחקר לגבי התהליכים להבטחת האיכות של הכשרת המורים החל לספק ראיות לכך שהמאפיינים המשותפים שאותם חלקו המערכות המוצלחות כוללים תכנון של התכניות להכשרת מורים סביב קריטריונים שנקבעו על ידי הדרישות להסמכה, בחלקם משום שהם מכוונים לסייע לעיצוב הגישה והכוונות של התכניות, מערך תכנית הלימודים והתוצאות (Tatto, Maria Teresa, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן יוזמות חינוכיות הוליסטיות של שתי מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים – פינלנד וסינגפור. ניתוח איכותני זה לוכד התנסות חינוכית פנומנולוגית של חינוך הוליסטי תחת שתי המערכות. ההמשגה של המחברות לגבי חינוך הוליסטי מתמקדת בשני ממדים עיקריים: למידה הגורמת לשינוי ומעורבות של הקהילה. סימנים ללמידה הגורמת לשינוי נצפו באמצעות פעילויות משחק (לא)מובנות שהתלמידים מעורבים בהן. לגבי המעורבות של הקהילה, המחברות בחנו את הציוויים התומכים ביוזמות של מעורבות הקהילה אשר התלמידים נחשפו אליהן ( Lee, Daphnee; Hong, Helen; Niemi, Hannele, 2014).

  • לינק

    דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

  • סיכום

    הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

  • לינק

    המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • סיכום

    שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

  • לינק

    הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה יושמה בסינגפור. סקר בקנה מידה גדול נערך כדי לבחון את היעילות המורה ביישום הוראה בגישה קונסטרוקטיביסטית פעילה. התוצאות הראו כי נמצא מתאם חיובי בין היעילות של המורה לבין הוראה קונסטרוקטיביסיטית פעילה. מיתאם זה היה גבוה יותר מאשר המיתאם בין יעילות ההוראה לבין הוראה דידקטית רגילה בכיתה . (Nie, Youyan; Tan, Gim Hoon; Liau, Albert Kienfie; Lau, Shun; Chua, Bee Leng, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מתייחס לסגנון הלמידה שאומץ על ידי התלמידים האסייתיים שמגיעים ממדינות כמו סין, וייטנאם, סינגפור, קוריאה ויפן הנחשבות כמדינות בעלות תרבות של מורשת קונפוציאנית.מאמר זה מתכוון לקרוא תיגר על הביקורת שנמתחה על סגנון הלמידה הפאסיבי שאומץ על ידי התלמידים האסייתיים שמגיעים מתרבות המורשת הקונפוציאנית (Tran, T. ,2013).

  • לינק

    המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את היישום השיטתי של קהילות למידה מקצועיות (PLC) בבתי ספר בסינגפור. המחברים מבקשים להראות ראשית כיצד התפתחויות של מדיניות הניחו למעשה את היסודות לקהילות של (Hairon, S., & Dimmock, C.,2012).

  • לינק

    עורכי הספר, Hartshorne et al., מקבצים יחד מחנכים ומלומדים בנושאי חינוך וטכנולוגיה חינוכית מארה"ב, מאיחוד האמירויות הערביות, מסינגפור, מניו זילנד ומישראל ל-24 פרקים לגבי השימוש בכלים מבוססי רשת להכשרת מורים (Hartshorne et al, 2012).

  • לינק

    פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

  • לינק

    מהי מצוינות חינוכית? בשאלה זו מתלבטים אלפי מחנכים ברחבי העולם, והתשובות שנותנים לה במקומות שונים משקפות, לעתים קרובות, אתוסים תרבותיים יותר מאשר מדד בינלאומי כלשהו. האם הכנה טובה לחיים יכולה להיחשב לחינוך מיטבי? האם רכישת ערכים מעל לכל הישג היא פסגת החינוך? האם כדאי ללמד כיצד לענות היטב על מבחנים, כמו "פיזה" או מבחני הבגרות? במאמר זה נבחנות ארבע גישות חינוכיות הנהוגות בארבע ארצות שונות, כולן ממוקמות גבוה בהרבה מישראל במבחנים הבינלאומיים. לכל ארץ מאפיינים תרבותיים, ממשליים וחברתיים אחרים, שאפשרו לגישה החינוכית הספציפית לפרוח בה. לפיכך, בדיון המתבקש לגבי מידת הרלוונטיות של כל גישה למערכת החינוך הישראלית יש להביא בחשבון את התנאים הדמוגראפיים והתרבותיים של כל מדינה נדונה ( אלחנן בר-לב ).

  • לינק

    סינגפור כוננה מערכת עקיבה ומקפת להערכת מורים ולקידומם. לשם כך היא משתמשת בשילוב של תמריצים הניתנים לכל אורך הקריירה, המותאמים למטרות המערכת, ומאפשרים לה לבחור מורים אפקטיביים ולשמרם. המערכת פותחה לאורך זמן, ושוכללה עקב סוגיות או נסיבות חדשות שהתעוררו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין