מילת מפתח: סטנדרטים
מיון:
נמצאו 43 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    במאמר זה מביע הכותב התנגדות להערכת מורים המבוססת בכולה או בחלקה על הישגי תלמידיהם במבחנים מתוקננים (Standardized tests). למרות הרצון המוצדק להנהיג מדדים אמינים ותקפים שיאפשרו להעריך מורים, אין זה בטוח שהדבר אפשרי וככל הנראה אין הוא ניתן להשגה עכשיו. השיטות הנוכחיות להעריך מורים אינן הוגנות, משום שברגיל המורים אינם מי שאחראים במידה הרבה ביותר להישגים העלובים של ילדים במבחנים מסוג זה. זאת, מכיוון שעוני (או עושר) משפיעים על הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים במידה רבה יותר מיכולותיהם של המורים.

  • תקציר

    מחברי המאמר מבקשים לבחון האם ניתן להרחיב את האפיסטמולוגיה של דיואי לתיאוריות למידה באופן המיידע את הפיכת התנהגות ההוראה לאינטליגנטית יותר. המסקנה היא שניתן לקבץ את הנטיות סביב הרגלים של המוח הקשורים ישירות לתיאוריות למידה חינוכיות ביחס להתחשבות, ולתיאוריות למידה התומכות בקשיבות או בלמידה. נטיות מבוססות כהרגלים של המוח בתיאוריות חינוכיות נבחרות עשויות לתמוך ולהדריך את ההתפתחות המקצועית של נטיות להוראה (Servet Altan, Jennie F. Lane, Erskine Dottin, 2017).

  • סיכום

    דוח זה דן בחשיבותו של החינוך האזרחי ובתרומתו למילוי פונקציות אזרחיות חברתיות בחיים הבוגרים. הדוח סוקר את התחום באופן מחקרי ומציג לדוגמה מדיניות בנושא זה במדינות פלורידה ואילינוי. כן נלווית לדוח טבלה, המפרטת את המדיניות ביחס לחינוך האזרחי במדינות שונות בארה"ב. דגש מושם על התאמת החינוך האזרחי למאה ה-21 ועל המסגרת התשתית-רעיונית, שיכולה לאפשר את התפתחות התחום.

  • לינק

    סקירה זו עוסקת באתיקה של מחקר מדעי בכלל ובאתיקה במחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של התפתחות האתיקה המחקרית, לרבות האסדרה הרווחת בתחום זה, הסקירה דנה במאפיינים של האתיקה במחקר החינוך ומאירה, באמצעות הפנייה לנוהל משרד החינוך בנושא פעילות מחקרית במערכת החינוך ולקודים אתיים בארה"ב, באוסטרליה ובבריטניה, על עקרונות וסטנדרדים אתיים, שחלים בכל הקשור למחקר בבני אדם, הנעשה בהקשר החינוך ועל סוגיות מרכזיות בתחום זה. בהמשך לסקירה העיונית, הסקירה מתארת חמישה מודלים לאישורים אתיים במוסדות מחקריים שונים, תוך התמקדות בועדות האתיקה המוסדיות בכל מוסד (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    הנוכחות של משאבים טכנולוגיים בבתי הספר והביצועים הגבוהים של תלמידים הידועים בשם "דור הטכנולוגיה" (Generation Z) אינם מספיקים כדי לפתח את היכולת הדיגיטלית של התלמידים. במאמר זה, המחברים מתכוונים לנתח את רמת המיומנות בטכנולוגיית המידע והתקשורת (Information and communications technology) של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ולכונן מסגרת יכולות שהותאמה לסביבה חינוכית ספרדית, תוך שימוש כבסיס בסטנדרטים שכוננו על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2008 ונוסחו מחדש בשנת 2011 (Fernandez-Cruz, F., & Fernandez-Diaz, M., 2016)

  • לינק

    ראיון עם סאל קהאן, המייסד והמנהל בפועל של אקדמיית קהאן, שהיא ארגון ללא כוונת רווח המספק חינוך מבוסס-רשת בחינם לתלמידים ברחבי העולם. כאשר נשאל לגבי הסיבות לפופולריות ההולכת וגדלה של הארגון שלו, הוא מתייחס לשיטת ההוראה השיחתית כתורמת להצלחה. הוא רואה בהיעדר הנגישות הטכנולוגית כמעקב את הרחבת החינוך מבוסס הטכנולוגיה. הוא גם הזכיר את הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך של ארה"ב (Billy, Vernon M. , 2015).

  • תקציר

    במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).

  • סיכום

    ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

  • תקציר

    המאמר מציע מידע לגבי המושג של "חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה" (lesson study) עבור מורים, שמקדם שיתוף פעולה במחקר וביישום של פרקטיקות הוראה (Aguilar Lawlor, LeeAnn; Cooper Hansen, Cory; Zambo, Debby; Horn, Patty, 2014).

  • מאמר מלא

    דיאן רביץ' היא המבקרת הגדולה של מערכת החינוך האמריקאית ושל מדיניות החינוך של נשיאיה (נאוה דקל).

  • לינק

    המטרה העיקרית של הסמכה היא להבטיח שכל הסטודנטים הם מורים מוסמכים וכשירים. מאמר זה עוקב אחר השיטה ההשוואתית כדי להגיע להבנה מעמיקה של תהליך ההסמכה בהכשרת מורים בתרבויות שונות (ארה"ב, אוסטרליה והודו).(Dr. Mohamed M. Ghoneim Sywelem, 2014).

  • לינק

    היישום הוא שלב מאתגר ברפורמה החינוכית. באזורים רבים, הדחיפות היא ליישם במהירות את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך. בחלק מהמחוזות, ספרי הלימוד והחומרים של תכנית הלימודים הועברו מספר ימים בלבד לפני תחילת הלימודים. רבים הציעו התפתחות מקצועית מעטה כדי שתסייע למורים להבין לאיזה סוג של למידה של התלמיד הסטנדרטים החדשים מתכוונים, וכדי לפתח צורות הוראה חדשות שיתמכו בלמידה זו. למרות הנסיבות הללו, עדיין ציפו מהמורים ללמד באמצעות הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך, ולהכין את התלמידים להערכות חדשות ותובעניות יותר שיגיעו במהרה. במקרים רבים מדי, ניתנה הערכה מעטה לכך ששלב היישום הסופי תלוי במורים שמתכננים, שמנסים ומתקנים שיעורים חדשים. השינוי מגיע מדי שבוע, בצעדים קטנים. ההתקדמות לעיתים קרובות אינה שווה, איטית יותר מהמצופה, ומפעילה לחצים המחסלים את הרפורמות לפני שהתחילו ליישם אותן באופן מלא (Ronald Gallimore & James Hiebert, 2014).

  • לינק

    במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

  • לינק

    שילוב משחקי וידאו לימודיים בסביבות של למידה וירטואלית (Virtual Learning Environments (VLEs) הוא משימה מאתגרת. עבודה זו מתארת הצעה כיצד ניתן להשתמש בסטנדרטים הקיימים של למידה מקוונת כדי לשפר את השילוב של משחקים לימודיים בסביבות למידה וירטואליות, תוך הצגת מערך של מודלים המתחשבים במאפיינים של הסטנדרטים שנבחרו (del Blanco, ?ngel , Marchiori, Eugenio J., Torrente, Javier, Mart?nez-Ortiz, Iv?n , Fern?ndez-Manj?n, Baltasar, 2013).

  • לינק

    המאמר דן במערכת החינוך של אמריקה ובסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך מאז ספטמבר 2013, תוך התמקדות בהתנגדות לסטנדרטים הללו מצד המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בסתיו הקרוב, בפעם הראשונה, רוב הילדים האמריקאים בבתי הספר הציבוריים ילמדו לשלוט באותו סט קפדני יותר של מיומנויות במתמטיקה ובאנגלית. מטרות חדשות אלה, הידועות כסטנדרטים הממשלתיים בחינוך (Common Core State Standards), אומצו על ידי 46 מדינות במהלך גל הרפורמה (Ripley, Amanda, 2013).

  • לינק

    מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

  • לינק

    המאמר נכתב על ידי פרופסור נל נודינגס , הנחשבת כמובילה פדגוגית בארה"ב ובעולם . הדגש הנוכחי על הסטנדרטים הלאומיים בתחום של תוכן הליבה פועל כנגד שלוש מטרות של החינוך במאה ה-21: שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. המחברת מתמקדת ביצירתיות כמיומנות קריטית של המאה ה-21. היא טוענת שהעיסוק בסטנדרטים של תכנית הלימודים, שהם נוקשים למדי, חותרת תחת המאמצים לסייע לתוצאות ולתהליכים היצירתיים. המחברת מציעה שבמקום נטישת הסטנדרטים, קובעי המדיניות חייבים לאמץ את תפקידם של הסטנדרטים ואת המטרות שלהם בדרכים יצירתיות יותר (Noddings, Nel, 2013).

  • לינק

    גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

  • לינק

    הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך (Common Core Standards) הם במוקד הרפורמה החינוכית בארה"ב מאז שנת 2011 ויש מחלוקת רבה שם לגבי יעילותם ותרומתם הפדגוגית . המאמר מציג בחינה והערכה של הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך בארה"ב כפי שהם מיושמים לאורכה ולרוחבה של האומה האמריקאית בנוגע לשנת 2013 (Hess, F. M., & McShane, M. Q. ,2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין