מילת מפתח: סטנדרטים להוראה
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    במאמר זה מביע הכותב התנגדות להערכת מורים המבוססת בכולה או בחלקה על הישגי תלמידיהם במבחנים מתוקננים (Standardized tests). למרות הרצון המוצדק להנהיג מדדים אמינים ותקפים שיאפשרו להעריך מורים, אין זה בטוח שהדבר אפשרי וככל הנראה אין הוא ניתן להשגה עכשיו. השיטות הנוכחיות להעריך מורים אינן הוגנות, משום שברגיל המורים אינם מי שאחראים במידה הרבה ביותר להישגים העלובים של ילדים במבחנים מסוג זה. זאת, מכיוון שעוני (או עושר) משפיעים על הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים במידה רבה יותר מיכולותיהם של המורים.

  • תקציר

    המסמך הבסיסי של התנועה העכשווית למען סטנדרטים במדעים – מסגרת מושגית עבור חינוך למדעים מגיל גן ועד סיום תיכון (the Framework for K-12 Science Education)-המבוסס על מחקר לגבי האופן שבו תלמידים המגיעים מרקע שונה לומדים מדעים ולגבי התנאים שתחתם הם יכולים להשתתף בפעילויות לבניית הידע של הדיסציפלינה. המחברים טוענים שעל מורי המורים היה להשתמש בעקרונות חזקים עבור הוראה, הנובעים ממחקר המיוחס למסגרת מושגית, כדי ליידע לגבי תכנון של קורסים ולגבי התנסויות הכנה אחרות עבור מורים מתחילים(Windschit, M. m., & Stroupe, D. ,2017).

  • לינק

    סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטיים לאיכות כוח האדם בהוראה. המדינות שנבחרו להשוואה הן ארה"ב (פלורידה וקליפורניה), קנדה (אונטריו), אנגליה, שבדיה, אוסטרליה, פורטוגל, איטליה, צרפת, גרמניה והולנד. הסקירה פותחת בהצגת מבט-על, הנוגע לכניסה למקצוע ההוראה, ודנה בשילובה של תכנית התמחות למורים חדשים באופן ספציפי. בחלק השני של הסקירה, מוצע ניתוח מעמיק ורחב של תהליכי רישוי והערכה של מורים חדשים, המתקיימים ב-11 מדיניות שונות. בחלק האחרון של הסקירה, מוצע סיכום הדגשים העיקריים והבולטים, העולים ממרבית המדינות, אשר תורמים להבהרת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים במדינות שנסקרו (דניאל שפרלינג).

  • תקציר

    מאז כניסתו של החינוך הציבורי במאה התשע עשרה, מורים במדינות מערביות רבות ניסו להשיג הכרה מקצועית. למשך תקופה קצרה בחלק האחרון של המאה העשרים, המקצועיות נתפסה כשיח של התנגדות או כ"אויב" של רציונליזם כלכלי ופרפורמטיביות. אולם לאחרונה, ממשלות הגיבו באמצעות "קולוניזציה" של מקצועיות ואכיפת "סטנדרטים" כך שהמושג הוגדר מחדש. במחקר זה, המחברים מנתחים תעתיקים של ראיונות עם 20 מורים מ-Queensland ומסיקים שדעות המורים לגבי מקצועיות בעשור השני של המאה העשרים ואחת הן למעשה הישנות של טכנולוגיות דיסציפלינריות מהמאה התשע עשרה (כפי שהציע מישל פוקו) המגולמות בדרכים חדשות (Bourke, Terri; Lidstone, John; Ryan, Mary, 2015).

  • סיכום

    חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

  • לינק

    במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

  • סיכום

    מוקד המאמר הוא בניסיון להבין כיצד סטודנטים להוראה מפרשים ידע תיאורטי שנלמד בתוכנית ההכשרה במסגרת התנסויותיהם בשדה או מהי הפרשנות האישית שלהם לידע תיאורטי. זהו מחקר איכותני בו נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים עם 10 מתכשרים להוראה (Cheng, M. M. H., Tang, S. Y. F., & Cheng, A. Y. N).

  • סיכום

    במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להרחיב מחקרים קודמים (Barrett et al., 2006) בדבר הדרך שבה מורים תופסים סטנדרטים ומחויבויות אתיים (obligations). המחקרים הנ"ל שונים מהנוכחי בשתי נקודות: (1) לא נכללו בקודמים פריטים שהתייחסו לטכנולוגיה ואתיקה – האם מורים רואים בשימוש לא נכון בטכנולוגיה פן של בעיה אתית או בעיה אתית מסוג אחר, (2) נכללו בהם רק מורים מנוסים. במחקר זה נכללו מתכשרים וותיקים. המשתפים, מתכשרים, מורים בפועל, יועצים, מנהלים ומומחי תקשורת העובדים בבתי-ספר. השאלון כלל 34 התנהגויות שגויות של מורים לדירוג על סולם בן 5 דרגות. המשיבים התבקשו לדרג את שכיחות ההתנהגות ואת מידת חומרתה ( Barrett, D.E) .

  • לינק

    המועצה הארצית לסטנדרטים מקצועיים בהוראה (NBPTS) הוקמה בארה"ב בשנת 1987, בהמלצת כוח המשימה ע"ש קרנגי להוראה כמקצוע, כדי לנסח "סטנדרטים גבוהים וקפדניים הקובעים מה מורים מוסמכים צריכים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות". מטרת ההסמכה של המועצה, אשר נבנתה בהתאם למקובל במקצועות אחרים, הייתה לזהות מורים מעולים ולהסמיך אותם, לספק מסגרת לפיתוח מקצועי של מורים וליצור מערכת שבאמצעותה מורים מעולים יוכלו לקבל תוספות שכר כמו גם תפקידים חדשים בבתי ספר.

  • מאמר מלא

    המכון האוסטרלי למנהיגות מורים ובתי ספר (AITSL) גיבש סטנדרטים מקצועיים ארציים למורים, ומשרדי החינוך הפדרליים והמדינתיים אימצו אותם בשלהי דצמבר 2010. הסטנדרטים מגדירים מפורשות את מה שמורים צריכים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות לאורך ארבעה שלבים של הקריירה – מורים מוסמכים, מנוסים, מומחים ומובילים – ועל פני שלושה שדות מקצועיים של ידע, פרקטיקה ומעורבות.

  • לינק

    ספר זה, יכול להיות משאב עבור מורים בהווה ובעתיד ,בכיתות יסוד על ידי מתן רקע של ידע מדעי להוראת המדעים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים. זה לא אמור להיות "כיצד לבצע" ולא נותן הצעות לפעילויות או המלצות על הוראת המדע, אלא, בלום מנסה להתמודד עם הקושי שתואר קודם לכן, כי אנשי חינוך רבים ,בבית הספר היסודי הגיעו למקצוע עם מוגבלות ניסיון רקע וידע הקשור לנושאים מדעיים שהם צפויים ללמד. ככזה, הספר כבר מאורגן סביב ארבעה נושאים תחומיים: מדעי החיים, מדעי אקולוגיה, מדעי הטבע, ומדעי כדור הארץ. בכל נושא, מוצגים הסטנדרטים הספציפיים מתוך National Science Education Content Standards (NSES) בצורה ברורה מראש, ומידע בתוך הקטע מאורגן על ידי רעיונות מרכזיים ( Jeffrey W. Bloom ).

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • סיכום

    בהתמחות בת שנה בהוראת המדעים בשלושה בתי ספר תיכון שונים כחלק מתוכנית הכנה להוראה באוניברסיטה גדולה בארה"ב.במחקר תועדו יחסים דינמיים המתפתחת בין המתמחים, המורים המאמנים, המורים, מורי מורים ובתי הספר. מטרות המחקר היו לתאר את השינויים שחלו במתמחים לאורך שנת הסטאז כמורה למדע וכן כדי לקבוע את השפעות היחסיות של היבטים שונים של האקולוגיה על מתמחים. הנתונים כוללים רשימת מ- 311 שעות של תצפית משתתפת, 38 ראיונות עם מתמחים, מורים מאמנים ומורי מורים, ו 190 מסמכים כולל משימות של קורסים, הערכות, ויומנים רפלקטיביים.מחקר זה מאשש את הממצאים העקביים של הספרות על החשיבות של שיתוף הפעולה של המורה בפיתוח שיטות עבודה בין המורה לתלמיד.

  • לינק

    סוג מערכות הערכה הנקראות מבחני רישוי למורים מיועד למורים מתחילים ומטרתם לקבוע מי יקבל רישיון הוראה. מבחני רישוי משרתים את הדרישה שכל מי שמועמד להיכנס בשערי ביה"ס וללמד תלמידים יעמוד בהצלחה בסטנדרטים שקבעה המדינה. מבחינה זו המבחנים הם חלק ממנגנון הבקרה אשר נועד לעצב את כוח ההוראה של המדינה. נייר העמדה שלהלן שנכתב ע"י ד"ר צפורה ליבמן עוסק במבחנים אלה ומורכב מארבעה חלקים. החלק הראשון בוחן את נושא מבחני הרישוי במדינות שונות בעולם: מהן הדרישות לרישוי, האם משתמשים במבחנים ומי קובע את הסטנדרטים. החלק השני מתמקד בשאלה מיהו מורה אפקטיבי, בחלק השלישי מובאות דעות בעד ונגד מבחני רישוי, ובחלק הרביעי והאחרון מוצגת עמדתה של הכותבת.

  • לינק

    קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .

  • לינק

    במהלך העשור האחרון פותחו סטנדרטים המתארים כשירויות של סגלי הוראה בחטיבה העליונה ובהשכלה הגבוהה. לא כל הסטנדרטים האלה נחשבים ליעילים ע"י קהיליות מקצועיות של מורים ושל מורי-מורים. במאמר זה נעשה ניתוח של ההתנסויות הקשורות לסטנדרטים של מורי – מורים בהולנד ושל נוהל מלווה (SPR הכולל הערכה עצמית Self-assessment,), התפתחות מקצועית (Professional development) ורישוי , שמשמעותו רישום כמורה מורים בעל תעודה בארגון מורי המורים ההולנדי ((Registration. במחקר נותחו ראיונות, שאלונים ותלקיטים שנמסרו ע"י מורי מורים שהשתתפו בהליך ה- .SPR

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

  • תקציר

    בזירה חינוכית אידיאלית אחריותיות אמורה לבטא אוריינטציה תפקידית המשקפת יחס ישר בין הסמכות הנתונה בידיהם של אנשי החינוך לבין מידת נכונותם ומחויבותם העצמית לתת דין וחשבון על התרחשויות שונות הנובעות במישרין ובעקיפין ממכלול העשייה שלהם בתפקיד. לטענת המחברים את עיקר האמצעים והמאמצים הבירוקרטים יש להשקיע בקידום אוריינטציה מקצועית-מוסרית במערכת החינוך. מטרה זו יכולה להיות מושגת אם יושם דגש על פיתוח מקצועי של אנשי חינוך ועל שיפור מעמדו של איש החינוך, הן מבחינת סמכותו המקצועית והן מבחינת תנאי העסקתו. בד בבד, פיתוח האחריותיות המקצועית- מורית צריך להשתקף גם בהגדלת מידת האמון שהמנגנון הבירוקרטי מעניק לחברי הצוותים הפועלים בבתי הספר ולבוא לידי ביטוי בתהליכים ארגוניים שמערכות ארגוניות מקיימות. (אדם ניר ודן ענבר)

  • תקציר

    במחקר זה נבדק בסיס הידע על פיו מוגדרים הסטנדרטים וזיקתו לסטנדרטים הפרופסיונאליים למורים בשפות במקומות אחרים בעולם. כן נבדק השימוש במסמך באמצעות שאלונים ל13 ראשי תכניות להכשרת מורים לאנגלית באוניברסיטאות ובמכללות וניתוח מסמכי תכניות לימוד. סקירת ספרות של בסיס הידע בהוראת שפות מצביעה על כך שבנוסף למודלים מסורתיים של תכנים ודרכי הוראה מתמקדות התפיסות העדכניות גם בהקשר ובתפקיד המורה בתהליך ההוראה. בנוסף, בדומה לשאר מסמכי הסטנדרטים למורים גם בתחום הסטנדרטים לשפות נכרת ביקורת נוקבת על תכניהם והשימוש שנעשה בהם. מהמחקר עולה שהסטנדרטים נמצאו ברובם מתאימים יותר לתכניות הכשרה מאשר למורים בפועל אם כי יש לסייג קביעה זו מאחר ובמחקר זה לא נבדקו תכניות להתפתחות מקצועית. (עופרה ענבר)

  • סיכום

    לאחר ארבע שנות עבודה הושלם השבוע אחד הפרויקטים המתוקשבים החינוכיים הגדולים בעולם. מדובר בפרויקט הסטנדרטים החינוכיים לתקשוב חינוכי ויישומי מחשב בהוראה של אונסקו. הייחודיות של מפעל הסטנדרטים של אונס"קו היא ההשפעה של החברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות על תוכן הסטנדרטים ברמת בתי הספר והמורים. פרויקט הסטנדרטים הבינלאומי משותף לאונסקו ולחברות טכנולוגיה בינלאומיות, ביניהן אינטל, מיקרוסופט, אגודת יישומי המחשב בחינוך הבינלאומית (ISTE), והטכניון של וירג'יניה. צוות משותף של החברות והגורמים הנ"ל עבד עם אונסקו על גיבוש כיווני הסטנדרטים החינוכיים ומהות השינויים הנדרשים בהוראה מתוקשבת מנקודת מבט של התעשייה והאקדמיה. הסטנדרטים ליישומי תקשוב בהוראה של אונסקו יוצגו בחודש ינואר 2008 בפני מועצת שרי החינוך של מדינות ה-G8 ועוד עשרות מדינות של ה-OECD אשר יאשררו את הסטנדרטים ויחייבו את משרדי החינוך בכל מדינה ליישם אותם כחלק ממדיניות מחייבת. הדגש בכל אחד ממודלים של הסטנדרטים הוא בצד הפדגוגי ולא בצד הטכנולוגי כפי שהיה מקובל עד כה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין