מילת מפתח: סטודנטים
מיון:
נמצאו 417 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    רשימה זו דנה בתרומתם של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים לאיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה ובאתגרים הנוגעים לתוקפם ולמהימנותם. הרשימה מציעה מספר המלצות כדי להגדיל את חשיבותם היחסית של סקרים אלה.

  • לינק

    ?ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם (דפנה גולן, יונה רוזנפלד, צביקה אור).

  • תקציר

    ישנם סטודנטים עמידים (resilient) עם ליקויי למידה המצליחים "כנגד כל הסיכויים" ומגיעים למכללה. המטרות של המחקר הן לבחון את משאביהם ואת החסמים העומדים בפניהם במהלך לימודיהם. המאמר בוחן את הקשרים בין מסוגלות עצמית אקדמית לבין משאבים אישיים (תקווה ותחושת קוהרנטיות) בקרב סטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במכללה. המדגם כלל 438 סטודנטים הלומדים במכללה שחולקו לשתי קבוצות: 149 סטודנטים עם ליקויי למידה ו-289 סטודנטים ללא ליקויי למידה. התוצאות העידו כי סטודנטים הלומדים במכללה עם ליקויי למידה דיווחו על רמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית אקדמית, כמו גם על רמות נמוכות יותר של תתי-סולמות התקווה ותחושת הקוהרנטיות (Ben-Naim, Shiri; Laslo-Roth, Roni; Einav, Michal; Biran, Hadar; Margalit, Malka, 2017).

  • תקציר

    סביבות מקוונות משנות את הלמידה, כולל לימודי דוקטורט (תואר שלישי). אולם הדרכים שבהן ההתנסות בתואר שלישי מעוצבת ומשתנה דרך אופנים דיגיטליים אלה של מעורבות נבחנות לעתים רחוקות, ואינן מובנות באופן שיטתי. במאמר זה, המחברים חוקרים את התפיסות ואת השימוש של סטודנטים לתואר שלישי בכלים דיגיטליים. בהתבסס על התוצאות מקבוצות מיקוד עם מועמדים לתואר שלישי באוניברסיטה מטרופולינית אוסטרלית, המחברים טוענים שהשימוש של המועמדים לתואר שלישי במשאבים ובכלים מקוונים הולך וגדל אבל בו-זמנית נותר מכוסה בדאגות המסורתיות של זמן ונוחות, מומחיות טכנולוגית, ערוצים מבוססים של תקשורת ושירותים מועדפים (Dowling, Robyn; Wilson, Michael., 2017).

  • תקציר

    אף על פי שאתרי ויקי אומצו בהיקף נרחב כדי לתמוך בכתיבה שיתופית בכיתות סטודנטים לתואר ראשון, המרצים עדיין מודאגים לגבי רמת ההשתתפות של הסטודנטים. המחברים השתמשו בתיאוריות של ויסות כדי לתכנן התערבויות בצורת פעילויות, ובחנו את השפעותיהן על כתיבה שיתופית בוויקי. התוצאות מראות שעם ההתערבויות, ביטחון הסטודנטים לשימוש באסטרטגיות כתיבה עלה בצורה משמעותית וחרדה מפני כתיבה ירדה בצורה משמעותית (Cho, Moon-Heum; Lim, Seongmi, 2017).

  • תקציר

    קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)

  • תקציר

    מחקר זה בחן הבדלים שעשויים להתקיים בהבנה כאשר סטודנטים קוראים טקסטים דיגיטליים ובדפוס. תשעים סטודנטים לתואר ראשון קראו הן גרסאות דיגיטליות הן בדפוס של מאמרי עיתונות וקטעים מספרים בנושאי מחלות ילדות. לפני קריאת הטקסטים בסדר מאוזן, הוערך הידע בנושא והסטודנטים התבקשו לציין את העדפות המדיה שלהם. לאחר הקריאה, הסטודנטים התבקשו לשפוט באמצעות איזה מדיה הם הבינו בצורה הטובה ביותר (Singer, Lauren M.; Alexander, Patricia A. , 2017).

  • תקציר

    בהשכלה הגבוהה נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הוראה מבוססות-רשת. שיטה אחת אשר נעשה בה שימוש נרחב היא הקלטה של הרצאות שמועברות במהלך הוראה פנים אל פנים של קורסים בקמפוס. ההקלטות הופכות לאחר מכן לזמינות באופן מקוון לסטודנטים והן מאוזכרות בדרכים שונות כלכידת הרצאה (lecture capture), פודקאסט וידאו (video podcasts) וכמערכת להקלטות הרצאות – לקטופיה (Lectopia). המחברים בחנו את הספרות לגבי הרצאות מוקלטות עבור קורסים בקמפוס מנקודת המבט של הסטודנטים, המרצים והמוסד (O'callaghan, Frances; Neumann, David; Jones, Liz; Creed, Peter, 2017).

  • תקציר

    פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

  • תקציר

    בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).

  • תקציר

    פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההבדלים בין כמות הזמן שסטודנטים אמריקניים וצ'יליאנים מקדישים לקריאה אקדמית שגרתית, קריאה מחוץ לתכנית הלימודים וקריאה בפייסבוק, ולדווח גם על סוגי החומרים שהם מעדיפים לקרוא. התוצאות מלמדות שהן עבור המשתתפים האמריקניים הן הצ'יליאנים, חומרי הקריאה המקוונים היו סוג חומר הקריאה הפופולארי ביותר ואחריו מגזינים/עיתונים, רומנים גרפיים/ספרי קומיקס, רבי מכר וספרים אקדמיים בדפוס שאינם שייכים לתחום הלימודים העיקרי של הסטודנטים (Huang, Suhua; Orellana, Pelusa; Capps, Matthew., 2016).

  • תקציר

    כדי לגשר על הפער הדיגיטלי (digital divide) ופערי הלמידה בקרב ילדים באזורים מרוחקים, הוחל בשירות הנחייה מקוונת עבור למידה לאחר שעות הלימודים בבתי ספר מרוחקים. הסטודנטים בקולג' גויסו לתפקיד של הוראה ותמיכה בלומדים מרחוק דרך הנחייה מקוונת. מחקר זה מכוון לחקור את מעורבותם של סטודנטים בקולג' בהנחייה מתוקשבת של ילדים באזורים מרוחקים. שני נושאים עיקריים נחקרו כדלקמן: (1) כיצד אורגנה עבודת הצוות בהנחייה המקוונת ו-(2) מה היו הגורמים שהשפיעו על מעורבות הסטודנטים במטלות ההנחייה המקוונת? (ChanLin, Lih-Juan; Lin, Hong-Yen; Lu, Tze-Han, 2016).

  • סיכום

    רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

  • תקציר

    מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) היא תיאוריה פדגוגית חשובה בלמידה מרחוק הזקוקה לתמיכה אמפירית רבה יותר. המטרה של מחקר זה הייתה לאשש את התיאוריה באמצעות הגדרה אופרציונלית ובחינת הקשר בין (1) דיאלוג, מבנה ואוטונומיית הלומד למרחק ההבנה ההדדית, ו-(2) הקשר בין גורמים סביבתיים וגורמים דמוגרפיים של לומדים למרחק ההבנה ההדדית בקורסים בלמידה מרחוק מבוססי אינטרנט (Xiaoxia Huang; Chandra, Aruna; DePaolo, Concetta A.; Simmons, Lakisha L.. , 2016).

  • תקציר

    במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

  • לינק

    הספר מה בעצם עשינו? נולד ונכתב במסגרת צוות חשיבה הפועל במכון מופ"ת בנושא "למידה מהצלחות של מרכזי תמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה". הספר מציג סיפורי הצלחה של שנים-עשר מרכזי תמיכה הפועלים במוסדות אקדמיים, כפי שתיארו אותם מנהלות המרכזים ואנשי צוות שפעלו לצדן. פרקי הספר מתארים עשייה שטרם תועדה בכתובים. בראש צוות החשיבה עמדו ד"ר אורית דהן ואריאלה דניאל-הלוינג מטעם מכון מופ"ת, וליוו אותו פרופ' יונה רוזנפלד וד"ר ארנה שמר מטעם מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. הספר מיועד לאנשי מקצוע העובדים בתחום ליקויי למידה, לסטודנטים עם ליקויי למידה ולבני משפחותיהם. הוא מיועד גם למתעניינים במתודת למידה מהצלחות, בהיותו משקף תהליך למידה ארצי ממושך ואת התפיסה הייחודית שפיתחו פרופ' יונה רוזנפלד ועמיתיו (ארנה שמר, יונה רוזנפלד, אורית דהן, אריאלה דניאל-הלוינג).

  • תקציר

    המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

  • לינק

    בשנות השישים של המאה העשרים, עת הוצעה הקטגוריה "לקויות למידה", היא התייחס למצב מסוים שהבחין בינה לבין חוסר הצלחה בלימודים (Kavale & Forness, 1985). שיעורם של בעלי לקויות למידה מוערך כיום ב-10%-15% מכלל אוכלוסיית התלמידים (הד, 1990). במקביל לגידול המהיר בשיעורי המאותרים כבעלי לקויות למידה מתרחשת מגמה הפוכה בהפרעות כדוגמת "פיגור". קטגוריית לקויות הלמידה (דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה והפרעות קשב וריכוז) טעונה במטען משמעויות חיובי יותר, או למצער אינה נושאת עמה מטען שלילי כמו הקטגוריות "פיגור שכלי" או "הפרעות רגשיות והתנהגותיות" (Lyon, 1996).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין