מילת מפתח: סטודנטים להוראה
מיון:
נמצאו 463 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה להצביע על תצפית משותפת ושיח במשולש ההדרכה (להלן, JOTD*), בין מתכשרים, מדריכים פדגוגים וחונכים במסגרת ההתנסות המעשית ככלי לקידום התפתחות מקצועית וכאמצעי לקידום שותפויות איכותיות בין מוסדות ההכשרה לבתי הספר. שאלות המחקר היו: א) כיצד רואים השותפים את התנסויות ה-JOTD* במהלך ההתנסות המעשית? ב) כיצד עשויה פעילות זו לתרום לשותפות בין ביה"ס לבין מוסד הכשרה? (Mtika, P., Robson, D., & Fitzpatrick, R).

  • לינק

    המאמר הנוכחי עוסק בשפה האנגלית במוסדות אקדמיים בישראל. באופן ספציפי, המאמר דן בהוראת קורסי תוכן באמצעות השפה האנגלית, מגמה המכונה "אינגלישיזציה", ההולכת ותופסת תאוצה במקומות רבים בעולם שאנגלית נלמדת בהם כשפה זרה. שפת ההוראה במכללות להכשרת מורים במדינת ישראל היא עברית או ערבית בהתאם להקשר, אך לאחרונה יש ניסיון להחדיר את תופעת ה"אינגלישיזציה" גם למוסדות אלה. מכללות אחדות מציעות זה כמה שנים את האפשרות ללמוד קורסי תוכן באנגלית, מתוך התפיסה ששילוב השפה האנגלית במספר קורסים ישפר את מיומנותם של הסטודנטים בשפה האנגלית ויאפשר להם גישה קלה יותר למקורות, יכולת להשתתף במיזמים בין-לאומיים ולשתף פעולה עם עמיתים ברשת ( עפרה ענבר-לוריא, סמדר דוניצה-שמידט).

  • לינק

    יש באירופה ובארה"ב שורה של אוניברסיטאות המאפשרות לסטודנטים להוראה ללמוד סמסטר או שניים באוניברסיטה או מכללה בחו"ל , כאשר הלימודים מוכרים לצורך התואר להוראה וההסמכה להוראה . המאמר הנוכחי מציג מודל פדגוגי – הדרכתי לבחינת ההצלחה של מתכונת לימודים חיצונית זו ופיתוח יכולות הסטודנטים כחלק מהתכנית המשולבת. הכותבים הם מורי מורים וחוקרים בחינוך מאוניברסיטת Central Michigan University בארה"ב (Shane Cavanaugh and Larry Corbet ) .

  • לינק

    ההרצאה במכללת קיי התחילה עם מצגת שמדברת על בניית טיעונים מדעיים בתחום כדור הארץ בקרב סטודנטים להוראה באמצעות כלים מטה- קוגניטיביים המאפשרים הבנה מעמיקה, המחקר הגדיר מה זה טיעון: טענה מלווה בביסוס, שהרי הנתונים מאפשרים לנסח טענה ואחר מכן צריך הצדקה. המחקר הציג את הקשיים של הסטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך של בניית טיעון מדעי בתחום כדור הארץ ודן גם בכלים שמאפשרים התמודדות עם קשיים אלה. הוצג גם כן העידיות, תצפיות, ומדידות שבעצם נותנות הסבר, מסקנה ותיאוריה ושתיהן ביחד מהוות סביבתיות הצדקה.

  • סיכום

    עיסוק מעמיק בהערכה יכול לשנות עמדות כלפי הערכה. מן המתכשרים להוראה מצופה לפתח עמדה שונה מעמדתם כתלמיד בית-ספר ביחס למבחן ולכלי הערכה אחרים; להשתנות מעמדה של חרדה והימנעות לעמדה של הבנה וענייניות, שרואה את ההערכה ככלי התורם לתהליכי הוראה ולמידה. בהערכה הפדגוגית, במסגרת הפרקטיקה בהוראה, יכולה להתנהל מערכת הערכה מגוונת מאוד, בה יש מקום רב להערכה עצמית, לשיתוף בהערכה, לדיאלוג על ההערכה ולהכרות עם תהליכים וכלי הערכה בכיתה. מחברת המאמר מתארת להלן את ההיקף והעומק של היכרות והתנסות עם הערכה המתאפשרים בהתנסות, ואת התנאים בהם ניתן לשנות את העמדות והידע של הסטודנטים לגבי הערכה ( אסתר כהן (סייג)

  • לינק

    תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

  • לינק

    הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

  • לינק

    המחקר הנוכחי התבצע במסגרת קורס בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים המשתתפים בקורס זה לומדים להכיר השפעות של סוגים שונים של מדיטציה, ובעיקר מדיטציית קשיבות (Mindfulness). מנחה הקורס, ד"ר ריקרדו טרש, מסביר כי הסטודנטים לומדים בין השאר טכניקות מעולם המדיטציה המנותקות מהקשר רוחני וניו אייג'י. "הסטודנטים מנהלים יומן אישי כדי לעקוב אחרי התפתחויות שחלו בהם במהלך הסמסטר שבו נלמד הקורס", אומר טרש, "ובסמסטר השני מיישמים את הטכניקות שלמדו, לאחר התאמתן לעולם הילדים, בכיתות נבחרות בבתי ספר יסודיים ( רווית שרף).

  • לינק

    במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).

  • לינק

    לצד הדיון העיוני בהוראת המחקר האיכותני בהכשרה להוראה, מציגות מחברות המאמר גם ממצאים ונתונים על היקף ההוראה, מקום הקורס בתכנית הלימודים, מטרות הקורס, מבנהו והתכנים הנלמדים, התרגול בהם וההתנסות בהוראתם במכללות לחינוך בישראל. המידע נאסף בשני אופנים: מסקירת אתרי אינטרנט של המכללות ומשיחות או התכתבות עם תשע מרצות שענו על שאלות המחברות בדבר חווייתן בהוראת הקורס בהכשרה להוראה ( אורית אבוהב, מאיה מלצר-גבע) .

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

  • לינק

    בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    כדי לספק מידע לגבי היכולות של סטודנטים להוראה בעלי תואר שני, פותח בגרמניה מודול מיוחד למורים במסגרת "פרויקט לשיתוף פעולה גרמני עבור מחקרי מעקב אחרי הבוגרים". הסולם מפעיל מודל של פעולת המורה בהתבסס על קווי ההנחיה שפורסמו על ידי "הועידה הקבועה של שרי החינוך". הניתוחים התבססו על מדגם של 937 סטודנטים להוראה, שסיימו לימודי תואר שני מאוניברסיטאות Cologne ו- M?nster, שב- North Rhine-Westphalia בין התאריכים 1 באוקטובר 2007 ל-30 בספטמבר 2008. תוצאות הניתוחים הראשונים מדגישות את הפוטנציאל של הסולם לספק תובנה לגבי הדרישות שעבורן יש להכין את הסטודנטים בלימודי ההוראה שלהם (Mareike Landmanna, 2013).

  • לינק

    אחד ממיזמי הלמידה והוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשמעותיים בישראל נערך זו השנה השלישית במכללת סמינר הקיבוצים. מדובר במיזם של ד"ר שרון גבע המכשירה האת הסטודנטיות להוראה להיסטוריה ללמידה פעילה באמצעות כתיבת ערכים לויקיפדיה . במאמר הנוכחי המורה רוני מנט חולקת אתנו את ניסיונה המצטבר במיזם בו בפרויקט היא משתתפת בתור עוזרת הוראה, "תפקיד שעזר לי ללמוד עוד יותר על הקשיים בשינוי ערכן של נשים. במסגרת תפקידי אני עוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחפש מידע אודות הנשים עליהן בחרו לכתוב ובהתמודדות עם עולם ויקיפדיה, אתגר לא פשוט כשלעצמו ( רוני מנט).

  • לינק

    חשיבות ההשקעה בילדים מגיל לידה ועד גיל 3 והקריטיות שלה להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית הוכחו במחקר המדעי. כך נמצא, למשל, כי השקעה בגילאים הצעירים תורמת להישגים לימודיים במערכת החינוך הבית-ספרית ועקב כך גם לחברה. ואולם בעוד שמחקרים רבים, בישראל ובעולם, בדקו בהקשר זה את תפישותיהם של הורים ומטפלות, בחר מחקר שהושלם באחרונה להתמקד בתפישותיהן האינטואיטיביות בנושא זה של סטודנטיות להוראה לגיל הרך, ולבחון את השינויים החלים בהן במהלך הכשרתן. במחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים במכללת לוינסקי לחינוך, בראשותה של ד"ר גילה רוסו-צימט, השתתפו 347 סטודנטיות להוראה הלומדות במסלול לגיל הרך בשלוש מכללות, שענו לשאלון מובנה בנושא ( נגה שביט-רז) .

  • לינק

    ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).

  • לינק

    המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין