מילת מפתח: סטודנטים להוראה
מיון:
נמצאו 463 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    מחקר אתנוגרפי ביקורתי זה בוחן כיצד הזיכרונות מהעבר הסובייטי מסופרים מחדש כדי להעריך את הרפורמות החינוכיות העכשוויות. המחברת משתמשת בתיאוריית ההתהוות ההיסטורית (Historical Becoming) של מיכאיל בכטין (Mikhail Bakhtin) כדי לנתח כיצד שרידי העבר מתקיימים יחד עם צורות של ההווה הניאו-ליברלי ומעצבים את האופן שבו מורי המורים והסטודנטים שלהם מפרשים את הרפורמות החינוכיות ואת עבודתם היומיומית (Aydarova, Olena, 2015).

  • תקציר

    ספרות המחקר מעלה ספקות לגבי ההתאמה של הוראה מקוונת באופן מלא לקורסי הכשרה מסוימים של מורים. בפרט, קורסים מתודולוגיים סומנו במחקר כבלתי מתאימים להוראה מקוונת. מחקר עכשווי, לדוגמא, המערב סטודנטים להוראת שפה שנייה (L2), מראה כי מורים לעתיד שהשלימו הדרכה מתודולוגית מקוונת היו פחות בטוחים ביכולותיהם ללמד תלמידי שפה שנייה לעומת עמיתיהם שסיימו קורס הוראה זהה במסגרת של פנים אל פנים. כדי לטפל במגבלות ההוראה המקוונת, תוך שמירה על יתרונותיה, הוצע פיתוח ויישום של קורס מתודולוגי מעורב (Kissau, Scott; Algozzine, Bob, 2015).

  • לינק

    מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מסגרת עבודה עבור רפלקציה ביקורתית שמורי מורים יכולים להפעיל כדי לנתח רפלקציה של סטודנטים להוראה ולתמוך בלמידה טרנספורמטיבית. המחברת טוענת שלמורי המורים אסור להקדיש תשומת לב לתהליכים קוגניטיביים בלבד של הסטודנטים להוראה (כיצד הם מבצעים רפלקציה), אלא גם לתוכן החשיבה שלהם (לגבי מה הם מבצעים רפלקציה), למטרות החשיבה שלהם (מדוע הם מבצעים רפלקציה), ולאופן שבו החשיבה שלהם משפיעה על פרקטיקת ההוראה שלהם בכיתה (איזו למידה טרנספורמטיבית הם חווים). המאמר מציג השלכות הן עבור הכשרת המורים והן עבור מחקר המורים (Liu, Katrina, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

  • תקציר

    אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

  • סיכום

    אסטרטגיה חינוכית חשובה למורים אפקטיביים היא רפלקציה והערכה של ההוראה של עצמם. רפלקציה הוגדרה כחשיבה דליברטיבית על פעולה תוך מבט המכוון לשיפורה. בנדורה (Bandura, 1986) מספק מסגרת המאירה את חשיבות הרפלקציה למתכשרים להוראה. באמצעות רפלקציה עצמית הם יכולים לשקול את יכולותיהם להשפיע הן על הסביבה (הכיתה) והן על פעולות ההוראה שהם מבצעים. במחקר המוצג כאן השתתפו 201 מתכשרים להוראה בקורס שיטות מחקר כללי במסגרת הכשרת מורים, וכן בהתנסות מעשית שבמהלכה בקרו ולימדו באותה כיתה שעה בשבוע. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת מקליטי-וידיאו וקבוצת מקליטי-קול של שיעוריהם. הם התבקשו להקליט, לצפות/להקשיב ולכתוב רפלקציות לפי שאלות שנשאלו (Daniel Bergman).

  • תקציר

    מאמר זה טוען שכדי להציע הכשרת מורים מגיבה המכירה בסטודנטים להוראה כחברים פעילים בתהליך ההכשרה שלהם, מורי המורים צריכים להכיר יותר את הסטודנטים להוראה. מחקר זה בוחן את תהליך העיצוב והעיצוב מחדש של הסטודנט עצמו בתגובה לנורמות המרומזות שסביבו – תהליך של תפיסת הסטודנט להוראה כסובייקט (Lanas, Maija; Kelchtermans, Geert, 2015).

  • סיכום

    בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר עצמי של מדריכה פדגוגית בהכשרת מורים שהתנהל במשך חמש שנים ובו ניתחה החוקרת תהליך של פיתוח שיחות משוב עם מתכשרים בעקבות שיעור. לדעתה, חקר פרקטיקות השיח של מדריכים פדגוגיים עם מתכשרים להוראה חשוב שכן הן מתווכות בין המתכשר לבין מעשה ההוראה, ומקדמות יכולות רפלקטיביות ומומחיות בהוראה מסגלת (Elizabeth Soslau).

  • תקציר

    במחקר זה, השתתפו 157 סטודנטים להוראה מרחבי ארה"ב שענו על סקר לגבי מקורות ההכשרה שדרכם הם השיגו תוכן, ידע ומיומנויות בניהול הכיתה ועמדותיהם כלפי ההכשרה. המשתתפים דיווחו ששילוב בין אסטרטגיות דידקטיות בניהול הכיתה והכשרה מעשית קושרו עם התחושה הגבוהה ביותר של מוכנות להשתמש באסטרטגיות לניהול הכיתה (Christofferson, Michael; Sullivan, Amanda L. , 2015).

  • תקציר

    מטרתו של מאמר זה הייתה להציג סקירה מקפת של הכשרתם והכנתם של פרחי הוראה למדעים בסין. הכשרה זו מושפעת במידה ניכרת מהמסורת הסינית, מהקונפוציוניזם ומהתפתחות חברתית וכלכלית מואצת. המדיניות, מערכות הכשרת המורים והתכניות המתייחסות אליהן תרמו במשותף להכשרת מורים למדעים למאות ולאלפי בתי הספר ברמות השונות. בד בבד מציעים עורכי המחקר לבצע עוד כמה רפורמות חשובות ולהכשיר יותר מורים בעלי יכולת לביצוע מחקר חינוכי (Liu, Enshan, Liu, Cheng, & Wang, Jian).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר מדווח על התפתחות של ידע מחקרי של מתכשרים בשנת ההכשרה השנייה ושל השינויים באמונות ובעמדות שלהם ביחס למחקר במהלך קורס מבוא שעסק במחקר בעבודת המורה במוסד להכשרת מורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של קורס מסוג זה על תחומים אלה (van der Linden, V., Bakx, A., Ros, A., Beijaard, D., & van den Bergh, L).

  • לינק

    מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר שהתמקד בהתנסות חינוכית של סטודנטים תוך שימוש בפלטפורמה של מיקרו-בלוגינג, טוויטר, עבור פעילויות של דיון בשלוש קבוצות בתכניות שונות של הכשרת מורים באוניברסיטת האיים הבלאריים (University of the Balearic Islands), ספרד. היעדים החינוכיים של פעילויות אלה, למעט עבודה על הנושאים של הדיון, היו להעצים את סביבות הלמידה האישיות של הסטודנטים, לעורר השתתפות של הסטודנטים ולהגביר את השימוש שלהם במדיה החברתית ובמכשירים ניידים ללמידה (Tur, Gemma; Marin, Victoria I. , 2015).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • לינק

    חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך. במכללת אלקאסמי פותח קורס בשם "אחריות, חינוך והוראה". הקורס כולל היבטים עיוניים של אחריות ומתבסס על דיאלוג בין המרצה לבין הסטודנטיות בליווי דוגמאות וניתוח אירועים. לצורך הערכת הקורס נעשה ניתוח של הפורטפוליו ונשאלו שאלות על השפעת הקורס לאחר כמה שנים. הממצאים מראים שהסטודנטיות לקחו את נושא האחריות לתשומת לבן, למדו לבחון את פעולותיהן באופן ביקורתי ועצמאי ולמדו ליישם את המסקנות בחייהן ובעבודתן (סמדר גונן).

  • לינק

    במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב (מילי אפשטיין־ינאי).

  • מאמר מלא

    האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים, מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה (אלון לבקוביץ).

  • מאמר מלא

    אין זה סוד שתלמידים רבים לא אוהבים ללכת לבית הספר. הם לא אוהבים את בית הספר כי הם מ-ש-ו-ע-מ-מ-י-ם. בית הספר אינו מהווה עבורם אתגר. הוא פשוט משעמם. ואכן, בתי הספר שלנו סובלים ברובם ממחלה כרונית שאפשר לאפיין אותה במילה אחת: "שעמום". אבל שעמום אינו גזרת גורל. אפשר גם אחרת. הדבר תלוי, במידה רבה, באיכותם של המורים. איכות שהיא פועל יוצא של הכשרתם. מאמר זה מבקש אפוא להציע הכשרת מורים שונה לחלוטין מזו הנהוגה כיום; הכשרה שבמרכזה תפיסה פתוחה ויצירתית של דמות המורה הראויה; הכשרה המבוססת על מה שאני מכנה פדגוגיה פרקטית: למידה התנסותית ורכישת נטיות (dispositions) והרגלים (habits); הכשרה שתאפשר למורה לעתיד להפוך את ההוראה למאתגרת ואת הלמידה למרגשת (יוסף אבינון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין