מילת מפתח: סטודנטים להוראה: עמדות
מיון:
נמצאו 47 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המחקר בחן תפיסות אינטואיטיביות של סטודנטים לחינוך לגיל הרך לגבי הטיפול והחינוך של ילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש שנים בחברות הערבית והיהודית. התוצאות הראו הבדלים בפרספקטיבות בכל חמש השאלות., שנגרמו בעיקר על ידי הבדלים תרבותיים. המחברים ראו שאף על פי ששתי התרבויות שוכנות בחברה הישראלית וחולקות גישות משותפות, לסביבה התרבותית עדיין יש השפעה על התפיסות שלהם לגבי השנה הראשונה, לגבי אזורי הרגש, ולגבי רווחת הילד. מחקר זה תורם להבנה של ההכנה של מטפל בחינוך לגיל הרך, תוך הדגשת ההשפעה החשובה של ההקשר התרבותי על התפיסות של המטפלים היהודיים והערביים בישראל (Russo-Zimet, G. & Gilat, I. , 2017).

  • לינק

    מחקר זה מנסה לבדוק את השפעת תכנית "אקדמיה-כיתה", תכנית חדשה בהכשרת מורים, על התפתחותם המקצועית של הסטודנטים, מנקודת מבטם. המחקר בוחן את ההשפעה של תכנית ההכשרה החדשה על יחסי הסטודנטים עם המורים המכשירים, המדריכים הפדגוגים ותלמידי בית הספר. אוכלוסיית המחקר הינה 32 סטודנטים שנה ג' הלומדים במכללת סכנין המתנסים שלושה ימים בשבוע בבתי ספר סמוכים (Assadi, Nabil; Murad, Tareq, 2017).

  • סיכום

    מספר הסטודנטים הצעירים מירושלים המזרחית שפונה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הולך וגדל. עוצמת התופעה בולטת על רקע העובדה שגם מספר התלמידים הנבחנים במבחני הבגרות הולך וגדל. גם במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין עולה מספר הסטודנטים האלה, ובשנים האחרונות כשני שלישים מתלמידי שנה א' במסלול הערבי הם צעירים וצעירות פלסטינים משכונותיה השונות של ירושלים המזרחית. מאמר זה מתאר תהליכים ייחודיים בסדנת "שוני ומגוון בחברה הישראלית", שמתקיימת מדי שנה לאורך סמסטר אחר במכללה. משתתפים בסדנה סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית, שבשל מחסומי שפה אינם יכולים להשתלב בסדנאות המעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, ועבודתם בקבוצה נפרדת מאפשרת להם שיח רבגוני ועשיר בשפה הערבית, שפת אמם. בסדנה שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכים ולחייהם. המאמר מביא מדברי הסטודנטים ודן במגוון סוגיות שעלו בסדנה (ח'נסאא דיאב).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבדוק מהן התפיסות של סטודנטיות ומדריכות פדגוגיות לגבי תכנית ההכשרה הניתנת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש, כיום, במכללה להוראה. במחקר השתתפו שבע סטודנטיות ושש מדריכות המנחות את התוכנית להכשרה לגיל הרך המתקיימת במכללה לחינוך ולהוראה, והן רואיינו ראיונות עומק לגבי תפיסתן את תכנית ההכשרה לגילאי לידה עד שלוש במכללה. הראיונות נותחו בשני אופנים: (1) ניתוח תוכן (2) ניתוח המטאפורות השכיחות והיצירתיות שבהן השתמשו המשתתפות בראיונות. מן המחקר עלו שלוש תפיסות של הסטודנטיות ושל המדריכות לגבי תכנית ההכשרה לגילאי לידה עד שלוש: (1) מרכיבים שיש לשמרם בתוכנית ההכשרה הקיימת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש. (2) שינויים רצויים שיש לערוך בתוכנית לימודים זו. (3) בחינה מערכתית של ההכשרה הכוללת לצוות החינוכי של גילאי לידה עד שלוש (אורה סגל-דרורי, גילה רוסו-צימט).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לספק הבנה חדשה הנוגעת לפער בין התיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים. נמצא נמצא כי המשתתפים מאמינים יותר במקורות ידע המונעים מבחינה פרקטית מאשר במקורות מבוססי-תיאוריה לגבי הוראה ולמידת התלמיד. נמצא גם כי הם מונעים ללמידה מהפרקטיקה יותר מאשר ללמידה מהתיאוריה בהכשרת מורים (Braten, Ivar; Ferguson, Leila E., 2015).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר מדווח על התפתחות של ידע מחקרי של מתכשרים בשנת ההכשרה השנייה ושל השינויים באמונות ובעמדות שלהם ביחס למחקר במהלך קורס מבוא שעסק במחקר בעבודת המורה במוסד להכשרת מורים. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של קורס מסוג זה על תחומים אלה (van der Linden, V., Bakx, A., Ros, A., Beijaard, D., & van den Bergh, L).

  • תקציר

    המחקר המתואר במאמר זה נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספריםלילדיהן, וכן אם משתני רקע אישי ומקצועי משפיעים על הבחירה. זהו מחקר חלוץ באוכלוסייה הערביתבישראל, והוא נערך בשיטת המחקר הכמותי (אחמד עאזם, ישראלה וייס).

  • לינק

    המחקר הנוכחי מתמקד באופן שבו מתכשרים להוראת מקצוע המתמטיקה בבית ספר יסודי תופסים את דימוים ובאמונות המעצבות דימוי זה. במחקר זה השתתפו שישים סטודנטים שלומדים בשתי מכללות בארץ (שלושים סטודנטים מכל מכללה). התפלגות המשתתפים מלמדת על כך, שבמכללה הראשונה החלוקה בין נשים לגברים זהה וכך גם החלוקה המגזרית בין יהודים לבני מיעוטים, כשממוצע הגילאים עומד על 24. במכללה השנייה כולן סטודנטיות ילידות הארץ בסביבות גיל 22, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד ( נילי מנדלסון).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר על אמונות מתכשרים להוראה בהקשר של תפיסת ההוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים (MWT = the moral work of teaching). הממצא המרכזי: לדעת מתכשרים להוראה דיגום (modeling) הוא הדרך המרכזית שבאמצעותה ניתן להקנות ללומדים ערכים מוסריים. המדגימים יכולים להיות מורים, הורים, בני אותו גיל ואחרים. השתמעות מרכזית: על תוכניות ההכשרה לשלב לימודים של הוראה כעיסוק בעל היבטים מוסריים ולהכשיר מורים לכך מתוך הבנה שדיגום היא רק אחת הדרכים לעשות זאת (Sanger, M.N., & Osguthorpe, R.D).

  • לינק

    מחקר זה בודק את תפישותיה של סטודנטית במכללה באשר להשפעתה של הוראה שיתופית על התפתחות הידע המקצועי שלה בתחום הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. הסטודנטית שבה מתמקדת עבודה זו לקחה חלק, יחד עם סטודנטים נוספים, בסמינריון מחקרי בתחום הוראת המתמטיקה. המורכבות הרבה, האינהרנטית, בקורס הסמינריוני הולידה בשנים האחרונות שיתוף פעולה בין המרצה של הסמינריון להוראת המתמטיקה לבין מרצה מתחום האוריינות האקדמית בהוראה לסמינריון. חשיבותו של שיתוף פעולה זה היא בכך שבדרך זו ניתן להעניק לסטודנטים כלים מגוונים יותר ומבוססים יותר לביצוע המטלה הלימודית של הסמינריון. שיתוף פעולה זה הולך ומתפתח תוך כדי עשייה, ומתגבש יותר ויותר כמודל של הוראה שיתופית (Co-teaching) (Cook & Friend, 1995) של שתי המרצות ( וולפנספרגר, יוכי ודורית פטקין).

  • לינק

    המחקר נערך כדי לבחון את האפשרויות של שימוש בבלוגים כאמצעי לתקשורת ולתמיכה בסטודנטים להוראה/מתכשרים להוראה באוניברסיטת טארטו ( אסטוניה) העושים התמחות בהוראה. השימוש בבלוג יכול לסייע לסטודנטים להוראה לתקשר עם מתמחים אחרים ולבטא את חוויותיהם ואת השקפותיהם. לצורך כך, בחן המחקר את התוכן של הפוסטים שהעלו הסטודנטים להוראה לבלוג משותף. שאלת המחקר היא: כיצד הסטודנטים להוראה משתמשים בבלוגים במהלך ההתמחות שלהם ומהו התוכן של הפוסטים שלהם. במחקר נבדק אילו נושאים מעלים הסטודנטים להוראה בפוסטים שלהם, כיצד תוכן זה קשור להוראה ולהתמחות שלהם והאם הפוסטים הללו תיאוריים בלבד או גם ביקורתיים. המדגם כלל 26 פרחי הוראה (23 נשים ושלושה גברים) שניתנה להם הזדמנות להשתמש בבלוג קבוצתי במהלך ההתמחות. הפוסטים שהם העלו לבלוג נותחו באמצעות ניתוח תוכן ( Piret Luik, Olivia Voltri, Merle Taimalu, and Karmen Kalk).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לעקוב אחרי תהליך צמיחתם של סטודנטים להוראה על ידי בחינת תפיסותיהם בהקשר של שלוש קטגוריות ידע: צמיחה אישית, צמיחת ידע פדגוגי וצמיחת ידע תוכן, מתחילת שנת ההדרכה הפדגוגית וההתנסות ועד לסופה. המחקר התמקד בשאלות הבאות: 1. האם בעקבות ההדרכה הפדגוגית מתקיים תהליך צמיחה המתפרש על פני השנה ובאילו מימדים של קטגוריות הידע? 2. האם תהליך הצמיחה מתרחש בו-זמנית בכל קטגוריות הידע, או רק בחלק מהן? כל זאת, במטרה לבחון את הצורך בשינוי דגשים בתוכנית ההדרכה הפדגוגית. כלי המחקר כללו שאלונים של "מעגל הצמיחה" הלקוחים מתורת הקאוצ'ינג, ניתוח שיח לקביעת המימדים וניתוח סטטיסטי ותיאורי של הממצאים ( צפי טימור).

  • לינק

    במכללות להוראה אנו עדים במשך השנים לתופעה שיש מקום לחקור את מקורותיה ומשמעויותיה. התופעה היא ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד בהשוואה למסלולי בתיה"ס האחרים, ובהתחשב בכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקר זה הוא המשך למחקר קודם (הלל לביאן 2003) בו נמצא, כי שונות אישית או משפחתית הייתה אחד המניעים המרכזיים בפנייה ללימודי חינוך מיוחד. נתון זה לא היה כלול בשאלת המחקר אך עלה בבירור מן הממצאים. מחקרים רבים בחינוך דנו במוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. מטרת מחקר זה לבחון, באמצעות סיפורי חיים, מה הניע פרחי הוראה (20 משתתפים) לבחור בחינוך המיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה. ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת ( רבקה הלל-לביאן) .

  • לינק

    השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי בהכשרת מורים נמצא בקו עלייה. נוכח היתרונות של הפורטפוליו הדיגיטאלי ביצירת רפלקציה של הלומדים ע"י תיעוד והערכה של ממצאים ופרויקטים נוטים יותר ויותר מחלקות חינוך ומכללות בעולם לשלב את הפורטפוליו הדיגיטאלי. חלק ממסלולי ההכשרה מדגיש את היבטים הטכנולוגיים של הפורטפוליו הדיגיטאלי וחלק אחר מנצל את הפורטפוליו הדיגיטאלי לשיפור ההערכה ושיטות ההערכה. המאמר הנוכחי ביקש לבדוק את עמדות פרחי ההוראה לשילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי בהכשרה, במיוחד אותם סטודנטים להוראה המתמחים בגיל הרך/חינוך קדם יסודי. עורכי המחקר ביקשו לבדוק באיזה מידה הציפיות של הסטודנטים להמשך ההתמחות שלהם בהוראה תואמת את הציפיות שלהם מיישום הפורטפוליו הדיגיטאלי. הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה לגילאי קדם יסודי הם בעלי עמדות חיוביות יותר ללמידה באמצעות פורטפוליו דיגיטאלי בהשוואה לסטודנטים להוראה במסלולים אחרים ( Ntuli, Esther).

  • לינק

    המאמר מתאר תהליך של בניית קוד אתי מקצועי אישי של סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן להוראה. זהו תהליך הבנייתי המתקיים בשני ערוצים השזורים זה בזה. מצד אחד , תהליך של התפתחות אישית של סטודנטית , שיש בו ביטוי לצמיחה של מודעות עצמית , ליכולת להערכה עצמית וללמידה פעילה המתבטאת בבחירת ערכים , כהצהרה עליהם ובהתנהגות על פיהם. מצד אחד , הסטודנטית עוברת תהליך למידה שבו היא רוכשת גוף ידע שמטרתו ביסוס התשתית התיאורטית ובניית הרציונאל לתהליך ההתפתחות האישי. במאמר מוצגים מטרות התהליך ויישומו המעשי. כמו כן , מובאים ממצאים מתוך הכתיבה הרפלקטיבית של הסטודנטיות , שבהם הן התייחסו לתהליך ותוצריו , ומוצגים קשיים ושאלות שעלו בתהליך הלימודי ( מירי הראל , עדנה בשן ).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בקנדה , בדק את הקשר בין ביטויי רגשות ובין ידע במיומנויות תקשוב אצל סטודנטים להוראה. השערת המחקר הייתה כי הסטודנטים להוראה יביעו רגשות כגון , כעס , תסכול , חרדה או הקלה במהלך שלבים שונים של ההתמודדות שלהם עם סביבות התקשוב והמחשבים. במחקר השתתפו 184 פרחי הוראה אשר צוידו במחשבים ניידים במהלך לימודיהם . הממצאים מלמדים כי רמות הכעס וחרדה יורדות משמעותית כאשר מתחזקות המיומנויות של תקשוב וידע בתחום האינטרנט והיישומים. יתר על כן , כאשר הסטודנטים להוראה מצליחים לשלוט טוב יותר במיומנויות התקשוב הם חשים הקלה ושמחה התורמים בהמשך לתחושת המסוגלות והשליטה שלהם במהלך לימודיהם (Robin H. Kay ) .

  • תקציר

    הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

  • לינק

    המחקר בוחן את תהליכי החשיבה של סטודנטים ביריעה רחבה של פרספקטיבות דיסציפלינריות, ובזאת ייחודיותו. למרות "מבול" הפרסומים (תיאוריות, פרויקטים ותכניות לימודים) ועוצמת העניין שמעורר תחום פיתוח החשיבה, השפעתו על הפרקטיקה החינוכית עדיין שולית, ומכאן חשיבותו של המחקר. ההוראה הנהוגה בבתי הספר עדיין ממשיכה להתעלם מהתחום, המורים שבויים במודל הוראה של "העברת ידע" (הרפז, 2005), ומרביתם מרגישים שממילא הם עושים זאת, ואם כך – אז במה החידוש, ומה יש עוד לשנות ולהוסיף ? על רקע דברים אלה עוצב המחקר במגמה להציע דרכי הוראה-למידה מאתגרות ועתירות חשיבה. הפעלת גישת מחקר איכותנית באוריינטציה פנומנולוגית תאפשר להבין את התפיסות הסמויות של הסטודנטים ואת תהליכי החשיבה שלהם. אם לא נבצע שינויים בהוראה ובלמידה במכללה, ננציח מעגל קסמים. גם המורים הצעירים שיצאו מהמכללה למערכת החינוך לא יהיו בעלי ניסיון בלמידה משולבת בחשיבה, ולכן יתקשו ללמד בדרך זו . במובן הזה המחקר מכוון להנביע ידע בתהליכי חשיבה דיסציפלינריים ודידקטיים, כדי למנף את סביבת הלמידה במכללות להכשרת מורים ולהופכה להכשרה משמעותית ומאתגרת ( מירה פוירשטיין וד"ר מירה קרניאלי).

  • לינק

    המחקר ביקש לבחון את ייחודם של גברים הלומדים הוראה לעומת נשים הלומדות הוראה ולעומת גברים ונשים הלומדים מחשבים. נבחנו מניעים בבחירת לימודים, תפיסות שמרניות וחדשניות אודות קריירה ומשפחה ותפיסות מגדריות ואוריינטציה מגדרית של המשתתפים. אוכלוסיית המחקר כללה 221 משתתפים סטודנטים וסטודנטיות ממכללת סמינר הקיבוצים וממכללות ג'ון ברייס וסלע בלימודי מחשבים. כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי. בין הממצאים: המניע העצמתי ביותר לבחירת מסלול לימודים הוא "אוטונומיה, יוזמה ומימוש עצמי". עם זאת הלומדים הוראה מונים יותר ממניעים פנימיים והאחרים –ממניעים חיצוניים (אילנה אבישר ונורית דביר ).

  • תקציר

    נוכח ההתעניינות במערכת החינוך בפינלנד והישגיה במבחנים בינלאומיים החלו גורמים שונים בארץ ובעולם להתעניין גם במערכת הכשרת המורים בפינלנד אשר ללא ספק שותפה להצלחות של בתי הספר והתלמידים בפינלנד. המאמר הנוכחי חושף טפח מתפיסות היסוד וערכי היסוד של מערכת הכשרת המורים בפינלנד בעיקר באמצעות בדיקת עמדות הסטודנטים להוראה שם והתייחסותם לתפיסת היסוד המאפיינת את הכשרת המורים מבוססת המחקר בפינלנד (Research-based approach). המאמר מציג סקר מקוון שנערך בקרב סטודנטים להוראה בפינלנד הנחשפים לשיטות הוראה מבוססות מחקר והתנסויות מבוססות מחקר שהן יסוד מאחד של תוכניות רבות שם . הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה בפינלנד הלומדים תוך כדי עבודה בפועל מושפעים רבות מהגישות הפדגוגיות מבוססות המחקר להן הם נחשפים במהלך לימודיהם והכשרתם בפועל (, et alJyrhama,-Riitta ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין