מילת מפתח: סוציולוגיה בחינוך
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית (עידן ירון ויורם הרפז).

  • מאמר מלא

    במבנה הנוכחי שלו, אומר פרופ' יצחק קשתי, "משרד החינוך אינו רלוונטי למבנה הרב-תרבותי של מדינת ישראל". לפי הצעתו, המשרד, שיגדיר את עצמו מחדש, יופקד על רגולציה ורישוי, ותכניות הלימודים של כל מגזר ייקבעו על ידי מרכזי חינוך עצמאיים (אריה דיין).

  • סיכום

    כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).

  • תקציר

    לפני קרוב לשני עשורים, המחבר שרטט בקווים כלליים את ההשלכות התאורטיות והמתודולוגיות של המושג שדה חברתי של פייר בורדייה (Pierre Bourdie) עבור ניתוחים סוציולוגיים של מדיניות חינוכית ורפורמה בית-ספרית. הניתוח הנוכחי מרחיב עבודה זו ומתייחס לחשיבות הסוציולוגית של אחת מהצורות השכיחות ביותר של רפורמה חינוכית: רשתות רפורמה בית-ספרית (Ladwig, James G).

  • לינק

    רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .

  • לינק

    רגע אחרי היציאה מעומק בית הספר ( תצפיות בביה"ס של הסוציולוג ד"ר עידן ירון) ) : העורך ( ד"ר יורם הרפז) והכותב מחלצים תובנות . מתוך התמונות המתגבשות של התצפיות בולט קיומם של שני עולמות מקבילים: זה של הצעירים המתבגרים וזה של בית הספר. הצעירים עסוקים בחייהם, המוכתבים על ידי מצוקות הגיל, תרבות הנוער ובעיות אישיות, ובית הספר מתאמץ ללמד תכנית לימודים המנותקת מחייהם ולהכין אותם לבחינות. העולמות נפגשים לעתים, אך לרוב כל עולם מסתובב על צירו" (יורם הרפז)

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מ גלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר . ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. מבחר קצר של קטעים מייצגים מתוך המאמר המלא כפי שהתפרסם בגיליון "הד החינוך" , אוגוסט 2013

  • לינק

    האסופה כוללת מאמרים על קיפאון ושינוי בחינוך העל־יסודי, על בתי ספר פנימייתיים, על אידאולוגיה בסוציולוגיה של החינוך ועוד. הכתיבה הסוציולוגית בחינוך בשנים האחרונות אכן אידאולוגית מאוד, ועוסקת ברובה ב"נִחשול" של מיעוטים שונים. הכתיבה הסוציולוגית של קשתי מעוררת געגועים לסוציולוגיה "מדעית" יותר ומוטה פחות מבחינה אידאולוגית (בלי הטיות אידאולוגיות הרי אי אפשר). המאמר האחרון באסופה, שיצא בפרסומי הד החינוך, נוקט עמדה ברורה על בסיס ניתוח סוציולוגי של החברה הישראלית המשוסעת ומערכת החינוך "המפולגת והמתפוגגת" שלה ( יצחק קשתי) .

  • לינק

    לדעת זיגמונט באומן, מגדולי הסוציולוגים של ימינו, החינוך חייב להפוך ל"טיל חכם" שמתוּכנת לחפש לעצמו מטרות משלו בהתאם לשינוי המהיר והמתמיד בסביבתו", להתאים את עצמו לחברה נזילה וגם לחנך נגדה. ריאיון. המושג המטפורי הידוע ביותר של באומן (כתיבתו עתירת מטפורות. אפשר אולי לדבר על "הפואטיקה הסוציולוגית של באומן") הוא "מודרניות נזילה". מה שמאפיין את המודרניות של ימינו, בהבדל מהמודרניות שקדמה לנו, היא התמוססות של מוסדות חברתיים וייחוס ערך להתמוססות הזאת ( יורם הרפז) . .

  • מאמר מלא

    הסוציולוג הנודע זיגמונט באומן מתעניין ב"צורות חיים חדשות", והוא חוקר אותן בניסיונו רב השנים למצוא חלופה לצורת החיים הקפיטליסטית. באחת מההרצאות שנשא במחאה החברתית הגדולה בספרד בשנה שעברה אמר לרבבות צעירים: "צריך ליצור מוסדות חדשים, בשטח, להציע דרכים חדשות לחיי יום יום, חברות לערבות הדדית, קואופרטיבים; וזה לוקח שנים.

  • סיכום

    מיהו הבוגר המצוי של מערכת החינוך הבית ספרית והגבוהה שלנו? הוא שייך לדור שאינו מסוגל להעמיק בקריאה, להשתוקק לידע ולחתור לאמת. אם לא נכיר במציאות הזאת ואם לא נמצא לה תגובה חינוכית הולמת, החינוך האקדמי יקרוס. הוא כבר קורס . לדעת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג , התואר האקדמי לא יכול להיות עוד מונוליטי ומקובע לזמן, למקום ולמוסד. נצטרך ליצור תרכובות גמישות, שיוצרות סלים אקלקטיים המשלבים קורסים של חוגים, פקולטות ואוניברסיטאות. מובן שזה לא תלוי רק במרצים, אלא גם בממשלה, בכנסת, במל"ג ובמנהיגי המוסדות להשכלה גבוהה. נצטרך לבנות מסלולים מקצועיים (שיתופי פעולה עם חברות כוח אדם ומפעלים כלכליים) שיהדקו את הזיקה של התואר לעבודה שלאחר סיומו ( עוז אלמוג ותמר אלמוג) .

  • לינק

    המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

  • לינק

    ראיון עם ד"ר ג'וליה רסניק, מרצה במגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. "תלמידים מפתחים תודעה גלובלית – הם כבר אזרחים בעולם "השטוח" – אך תכניות הלימודים הן לוקליות, לאומיות, כך שגם מבחינה זו המרחק בין התלמידים לבית הספר גדל ובית הספר הופך ללא רלוונטי. התלמידים חושבים ומרגישים גלובלית, ותכניות הלימודים מנסות להחדיר בהם פטריוטיזם לוקלי. לאירופה, בעלת התודעה הבין־לאומית והרב־תרבותית, אנחנו נראים כמו שריד של עולם שבטי עתיק. הם מתקשים להבין אותנו. אנחנו הולכים לקונפליקט בין הזהות הלוקלית־לאומית לבין הזהות הגלובלית־בין־לאומית. אנחנו בעיצומו של הקונפליקט הזה. הזהות של הצעירים עוברת גלובליזציה מואצת והם מתרחקים מהמקום הלאומי ומהקונפליקטים שלו".

  • לינק

    מדוע מתעללים ילדים זה בזה? מחקר חדש סוציולוגי חדש וחשוב מעורר עניין רב בארה"ב וגם בעולם. מתברר שהבריונות אינה נובעת מחסרונות אישיים, קנאת העניים בעשירים או תסכולים של בני נוער בגיל ההתבגרות. הבריונות היא חלק מהמארג החברתי, והיא משמשת את הילדים והנערים כדי להוכיח עליונות וכדי לטפס בסולם החברתי. המחקר המסכם התפרסם בכתב העת החשוב "אמריקן סוציולוג'יכל רוויו". חוקרים בדקו 3700 ילדים ונערים, בגיל חטיבת הביניים, כלומר כיתות ח´, ט´ בארה"ב. המחקר נערך במדינת צפון קרולינה. החוקר הראשי הוא פרופסור רוברט פריס. דווקא ילדים שנמצאו בתחתית הסולם החברתי פגעו פחות באחרים. אין זה נכון לומר שהם לא היו תוקפנים. כלל לא. אבל לא באותה יסודיות שבה זה התרחש אצל בני המעמד ה"עליון" של הכיתה (Robert Faris).

  • לינק

    השוני הקיים בין מורים, תלמידים ומורי מורים משפיע על ההחלטות הקוריקולריות שלהם; מחויבות פרוגרמטית רחבה להתמודדות עם שוני עשויה להיות אידיאלית, והמחקר תומך בגישה שיטתית מסוג זה (Villegas & Lucas, 2002). הבנה של המושגים שלהלן היא קריטית להכשרת מורים, שכן הימנעות של מורים מלראותם כבסיס לקבלת ההחלטות עלולה לפגוע בהישגי התלמידים. המאמר סוקר חמש תפישות שחשוב שתהיינה חלק מהרפרטואר הקונצפטואלי של מורים בהקשר זה. חשוב שבמסגרת הכשרת המורים תהייה תוכנית ליבה אחידה בנושא השונות. החזון של הוראה/הכשרה-הנענית-תרבותית צריך להיות משותף לכל מכשירי המורים והוא צריך לצמוח מתוך דיאלוג ומשא ומתן ביניהם (Villegas & Lucas, 2002). לדעת הכותב על כל מורי המורים לבנות, מתוך הבנה ושיתוף של מורי בית ספר, תוכנית של "לימודי שונות בהכשרת מורים". חמשת התחומים הנזכרים לעיל עשויים להיות משותפים ומקובלים על כולם ( Milner, R.H).

  • סיכום

    מאמר מעניין של Daniel Memmi מנסה לבחון מה הם אכן המאפיינים של קהילות וירטואליות מתוקשבות באינטרנט ובמה הם שונים מהתיאור האידילי במצגות ובדיווחים בכנסים. אין תודעה קבוצתית של המשתתפים בקהילה הוירטואלית, המבנה הקבוצתי של הקהילה הוירטואלית גמיש למדי, אופי הדיון בקהילה הוירטואלית הוא פאסיבי ויבש בדרך כלל. עם זאת, מתברר כי קהילה וירטואלית באינטרנט יכולה לתפקד היטב גם בלי תודעה קבוצתית ברורה כי החברות בקהילה היא בדרך כלל גמישה וזמנית ומיועדת להשגת מטרות קונקרטיות.

  • לינק

    סטנדרטים עלולים למלא פונקציה חוסמת או סלקטיבית – או לחילופין פונקציה של האצת קידום לימודי וחברתי. סטנדרטים כחסמים מבדלים תלמידים בעלי הישגים גבוהים מתלמידים בעלי הישגים נמוכים ובידול זה – כידוע היטב לכולנו – הוא בידול על פי מוצא ומעמד חברתי. בין שני קטבים אלה על מערכות החינוך להתנווט, ולדרכי – למצוא את הנתיב לפיו הבלימה או הסלקציה תהיה מינימאלית, וההאצה והדרבון (בפרט ליוצאי שכבות חברתיות חלשות יהיה מרבי. שחברה מודרנית גדולה, חייבת להציב מגוון רחב של סטנדרטים, שהרי בני האדם שונים אלה מאלה, ואין זה הוגן מנקודת ראות פדגוגית – לצפות לכך ש כל ת ל מ יד י ה א ו מ ה יעברו דרך קוף המחט של מספר סטנדרטים קטן. תלמידים יוכלו להוכיח את הישגיהם לאו דווקא בתחום האינטלקטיבי בלבד, ובכל תחום בו תינתן להם אפשרות להפגין את הישגיהם חייבות להיות אופציות רבות להיבחן ולהיבדק. ההנחה הרווחת היא שכל הסטנדרטים במערכת חינוך הם סטנדרטים של הישג אינדיבידואלי. ואולם לא אלה פני הדברים. יש ויש מקום לסטנדרטים קבוצתיים – קולקטיביים (חיים אדלר)

  • סיכום

    התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין